להפוך למגה-רפת. מספר רפתות שיהפכו לרפת אחת חזקה יותר  | צילום: יואב ברנע

בתום שנה לא פשוטה ומרובת אתגרים עבור ענף הרפת בגליל המערבי ובארץ בכלל, יש שיגידו כי הרפתנים נלחמים כעת במלחמת מאסף על הישרדותם. הסיבות לכך הן מגוונות ורבות, בהן: הכבדת הרגולציה, תקנות השפכים ודרישות איכות הסביבה, המייקרות מאוד את ההוצאות.

שינויי האקלים מהווים אף הם אתגר לא פשוט עבור הרפתנים; טמפרטורות גבוהות ולחות קיצונית בקיץ והמעבר לחורף משופע במשקעים, מעניקים אומנם יבולים בשפע, אך איכותם הירודה משפיעה על ניצולת המזון של הפרה החולבת וצאצאיותיה, עגלות הגידול, שהן עתיד הרפת.

ואם לא די בכל אלו, גם מכסות המים לחקלאות הוקטנו ושטחי גידולי השדה צומצמו לטובת מטעי האבוקדו, מה שמאלץ את הרפתנים לנדוד הרחק לחיפוש מקורות מזון גס.

תהליכי ההסדרים בענף הרפת, שלהם התחייב משרד האוצר, נתקעו בשל מערכת בחירות ארצית מתמשכת ושלל סיבות אחרות, והשלמתם אינה נראית באופק. גם התעצמותם של ארגוני ההגנה על בעלי החיים בשיח הציבורי והתקשורתי איננה מועילה במיוחד לענף.

"זו הייתה שנה קשה מהבחינה הכלכלית אבל אנחנו מביטים קדימה באופטימיות זהירה, אומר יואב ברנע – רכז התארגנות הרפתות של קיבוצי הגליל המערבי בתשלובת מילואות וחבר קיבוץ בית העמק, "הפרויקטים העתידיים שלנו יהיו לחבר מספר רפתות והפיכתן לרפת אחת גדולה יותר, חזקה יותר, מניבה יותר. הרפתות הראשונות שעל הפרק הן של בית העמק, אושה וראש הנקרה המתאגדות יחדיו על מנת למקסם את הרווח הפוטנציאלי שלהן.

"מדובר ביוזמה שתוליד צמצום כוח אדם ניהולי והכנסת שיפורים טכנולוגיים שההשקעה המשותפת בהם תוחזר בהמשך עם מימוש החזון לרפתות יצרניות וגדולות יותר, בעלות יכולות מיקוח בתחום הרכש והסחר", אומר ברנע ומסכם: "כך ניצור אפשרות לרווחיות רבה יותר והמשכיות יציבה ומשגשגת של הענף".

התארגנות הרפתות בגליל המערבי הוקמה בשנת 1988 והיא שותפות וולונטרית של 14 רפתות: רפת אושה, אילון, אפק, בית העמק, יסעור, כפר מסריק, לוחמי הגטאות, מורן, סער, עין המפרץ, ראש הנקרה, רגבה, רמת יוחנן ותובל. ההתארגנות מספקת כמכלול 76 מיליון ליטר חלב בשנה, בעיקר למחלבות שטראוס, אך גם לתנובה.

הנהלת ההתארגנות, המורכבת ממנהלי הרפתות, מתכנסת כשש פעמים בשנה ולפי הצורך, כדי לדון בנושאים שונים הקשורים לרפת.