השקת הגנים בנווה איתן. הבתים הוכשרו לקבלת הילדים, הייתה התרגשות עצומה | צילומים: דן לבנון

אחרי 23 שנה שבהן לא הייתה בקיבוץ נווה איתן מערכת חינוך של הגיל הרך, הושקו בתחילת השבוע שעבר גן של משרד החינוך לבני 5-3 ופעוטון־גנון מגיל לידה ועד שלוש. הגנים יתחילו את פעילותם הרשמית כבר בשבוע הבא, עם פתיחת שנת הלימודים, ובקיבוץ מאמינים שהשינוי הוא עוד סימן לפניית הפרסה שעובר היישוב לעבר עתיד ורוד יותר.

בשני העשורים האחרונים, בעוד שקיבוצים רבים חוו פריחה מחודשת, בנווה איתן דווקא לא נהנו מפירות השעה, להפך, הייתה שם האטה מדאיגה בצמיחה הדמוגרפית, ילודה אפסית ואי־כדאיות כלכלית להחזיק מערכת חינוך עצמאית.

תמר קדמי־דגן, מנהלת הקהילה בנווה איתן, הגיעה לקיבוץ במסגרת גרעין נח"ל, והיא חוותה אישית את המשבר שאפיין את מערכת החינוך, כשבנה נאלץ להרחיק למעוז חיים, שקלט בשנים ההן את ילדי נווה איתן.

"כבר אז, לפני יותר מעשרים שנה, לא היו די ילדים שיצדיקו הפעלת בית תינוקות וגן בקיבוץ. בשלב כלשהו התפרקה השותפות עם מעוז חיים, ואז נשארו כמה ילדים שם וכמה עברו לכפר רופין. ההורים היו אלו שהחליטו היכן יתחנכו הילדים", היא נזכרת. "קשה היה לעכל את העובדה שקיבוץ אשר קידש את החינוך הקיבוצי והוציא ממערכת החינוך המפוארת שלו עשרות מחזורים גדולים, נותר כמעט ללא תינוקות וילדים. בתי הילדים עמדו רוב הזמן שוממים, והגן ששופץ בסיוע המועצה האזורית הושכר כבית מגורים".

בשלב מסוים ניסו בקיבוץ לפתוח בית תינוקות, אבל הוא לנכנס לגירעון גדול ונסגר. היוזמות הפרטיות להחזיר אליו ילדים מהקיבוץ, נוסף על ילדים מבית שאן ומיישובי הסביבה, לא ממש צלחו. "לא רק שלא הייתה קליטה, משום שהאוכלוסייה התבגרה מאוד, גם ילודה לא הייתה", היא אומרת. "אני לא יכולה לנקוב במספרים מדויקים, אבל בעשור האחרון לבדו נולדו כאן מעט מאוד תינוקות".

בשל המצב, מרבית ההורים בקיבוץ שלחו בשנים האחרונות את ילדיהם הרכים לגנים בכפר רופין ובחמדיה, וילד אחד אף נאלץ להרחיק עד רמת דוד. "בקיבוץ הייתה ילודה מזערית, וכל נושא הקליטה לא היה קיים כאן עד לפני שנתיים-שלוש", אומר טל יפת, בן וחבר רגבים, המנהל העסקי ורכז הצמיחה הדמוגרפית בנווה איתן.

כיצד נקלע הקיבוץ למשבר קליטה כזה?
"בשנת 2006 היה בנווה איתן הליך של קליטה, ובמסגרתו הגיעה לקיבוץ קבוצה גדולה של אנשים בעלי תפיסה אקולוגית עם אידיאולוגיה ירוקה. לאחר תקופה לא ארוכה התפרקה הקבוצה ועזבה את המקום. הדבר הזה היה טראומטי עבור חברי נווה איתן, ובמשך שנים לא עסקנו עוד בקליטה. זאת, בשעה שכל קיבוצי העמק השקיעו וקלטו עשרות של משפחות".

אבל אז הגיע השינוי המיוחל, עם ההחלטה לנער את האבק ולהרחיב את הקיבוץ עם שכונה חדשה. בסיוע משרד השיכון, קק"ל והחברה הכלכלית של עמק המעיינות, בוצע פיתוח של 45 מגרשים. "תשע משפחות שמצויות בתהליכי קליטה מתקדמים, ושעתידות להתגורר בשכונה החדשה, חיות כבר בקיבוץ במעמד של שוכרים", אומר יפת. "השאר יגיעו בהמשך התהליך ויתקבלו כחברים מהמניין. בלי מערכת חינוך מסודרת הן לא היו מוכנות להגיע לנווה איתן".

הצמיחה מורגשת. יותר ילדים במדרכות | צילום: דן לבנון

העובדה שבקיבוץ מצפים ל־45 משפחות שייקלטו, מבטיחה את קיומה של מערכת חינוך לאורך זמן. "לאחר תקופה ארוכה ועצובה של חוסר בילדים ובתינוקות, כמעט הגענו לנקודת אל־חזור. התעשתנו, וכעת אנחנו עם הפנים קדימה", מציינת קדמי־דגן בסיפוק.

בבית התינוקות שנחנך בשבוע שעבר, ושייפתח רשמית בספטמבר, יהיו 12 תינוקות, ובגנון יהיה מספר דומה של ילדים. לתחושת האופטימיות של אנשי הקיבוץ שותפים גם כל הגורמים במועצה ובקיבוץ, ומאמינים שהפעם השינוי הוא ארוך טווח.

כיצד חגגתם את האירוע ההיסטורי?
קדמי־דגן: "נווה איתן אינו קיבוץ של רעש וצלצולים, ולכן החלטנו לקיים מעין הפנינג קטן של ילדים, הורים ונציגים מעמק המעיינות, לרבות ראש המועצה, וכמובן נציגי הנהלת הקיבוץ. הייתה ארוחת ערב חגיגית וביקרנו לראשונה בבתים שהוכשרו לקבלת הילדים והתינוקות. הייתה התרגשות עצומה".

מתחילים לקצור את הפירות?
טל יפת: "עכשיו, לאחר שהשקענו משאבים ופתחנו מחדש את מערכת החינוך, גם הצמיחה הדמוגרפית הפכה לעובדה ובאה לידי ביטוי בשטח. אני מאמין שהקהילה כולה תברך על שינוי המגמה, ובעיקר על הילדים שיתחילו להיראות על המדרכות ובדשאים. זו באמת תהיה שנה חדשה ומבטיחה לנווה איתן".