השקעה בחדשנות בתעשייה הקיבוצית על ידי מחקר ופיתוח טכנולוגי עצמי | צילום ארכיון: משה מילנר, לע"מ

איגוד התעשייה הקיבוצית דיווח החודש על גידול של 45 אחוזים בהשקעות בסטרטאפים, שהגיעו בשנת 2018 לסכום נאה של 110 מיליון שקלים. בסך הכל היו 34 השקעות ב־25 מיזמי הייטק של קיבוצים.


עיקר הייצור של התעשייה הקיבוצית המצליחה מתבסס עדיין על התעשייה הכבדה ("לואו טק"), אבל בחמש השנים האחרונות, מאז שהוקמה קרן המשתלה - קרן לעידוד חדשנות טכנולוגית בקיבוצים, המשותפת לתנועה הקיבוצית ולאיגוד התעשייה הקיבוצית - יש גידול מרשים בכל הקשור להשקעות ולטיפוח מיזמי הייטק וחיבור חברות סטרטאפ לקיבוצים הנכנסים איתן לשותפות עסקית.


מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית מרים דרוק (יקום), מעידה על מגמה של קיבוצים שהתמקדו בשנים קודמות בתעשייה המסורתית, וכעת מצויים בעיצומו של מהלך להרחבת פעילות בתחום ההייטק מתוך כוונה לפתח מקורות הכנסה חדשים. "במשך שני עשורים העיבה על הקיבוצים עננת הסדר החובות", מציינת דרוק, "והם היו חייבים להפנות את ההון הפנוי להחזר החובות. אולם בעשור האחרון יש שינוי במגמה; קיבוצים רבים צברו הון מההצלחה העסקית, וכעת מפנים משאבים להשקעות חדשות".


קרן המשתלה יוצרת חיבורים בין קיבוצים ומפעליהם לבין יזמויות הזנק, ומסייעת במימון השקעות. המנכ"ל שבראשה מאז הקמתה הוא רפי נבו מקיבוץ גלאון. נבו, המנהל גם את אגף יזמות, חדשנות ומו"פ באיגוד התעשייה הקיבוצית, טוען שתחום נוסף שהראה צמיחה מרשימה בתקופה האחרונה עוסק בהשקעה בחדשנות בתעשייה הקיבוצית על ידי מחקר ופיתוח טכנולוגי עצמי או בסיוע חברות סטרטאפ מתמחות. בשנה החולפת לבדה רשמו מפעלי הקיבוצים - שבהם מעל 30 אלף עובדים, חברים ושכירים - שיא של כל הזמנים במכירות שהגיעו, ל־44.9 מיליארד שקלים. רוב המפעלים נמצאים בפריפריה - בדרומה ובצפונה של הארץ.


נבו היה בעבר יזם של חברות בתחום המים, ניהל חברה בתחום התוכנה ואת החממה הטכנולוגית באשקלון. לאחר ניהול של מספר חברות גדולות התפנה לעיסוקו הנוכחי. "כשמדברים על קרן המשתלה, מתייחסים למעשה למאיץ עסקי שמחבר בין קיבוצים לחברות טכנולוגיה", הוא מסביר, "ובחלק מהמקרים היא מסייעת כספית. נוסף על כך אנחנו מסייעים ליזמים שעדיין לא הקימו חברה, אבל יש להם רעיון טכנולוגי טוב ששווה לפתח אותו. אנחנו מעניקים ליזם או ליזמים מעטפת פיתוח עסקי כולל. אנחנו מצויים כבר שנה וחצי בשער הנגב עם יזמים כאלה, והוצאנו קול קורא ליזמים גם בעמק המעיינות. בתוך כך מקדמים פיתוח טכנולוגי מול המו"פים והמפעלים. רצפת הייצור עוברת משימוש בכוח אדם, שלעיתים אינו בנמצא, לרובוטיקה. ברור שהתעשייה הכבדה עדיין דומיננטית הרבה יותר מזו הקלה, אבל אנחנו בכיוון הנכון".


כדוגמה למיזמים חדשניים בתחום התעשייה המסורתית שפותחו בסיוע הקרן, מציין נבו את הפטנט העולמי Ipent מבית מפעלי נירלט (המוחזקת גם בבעלות הקיבוצים ניר עוז ונירים) - מוצר שהוא מעין מנשא גב המחובר לרולר ומאפשר צביעה בשימוש יעיל ונוח. מוצר מעניין נוסף הוא "ויין ווטר" של יקבי רמת הגולן (בבעלות הקיבוצים אורטל, אלרום, גשור, עין זיוון והיישובים אלוני הבשן, רמת מגשימים ויונתן) - מוצר המבטיח סגולות בריאות לגוף ומבוסס על מים המכילים תמצית של גפת יין.

מרים דרוק ורפי נבו. צילום: באדיבות איגוד התעשייה הקיבוצית


"בסך הכל אנחנו יודעים על כארבעים קיבוצים שהשקיעו בכשלושים חברות הזנק בארבע השנים האחרונות", מוסיף נבו. "יש שלבים שונים הכרוכים בכניסה להשקעה בסטרטאפ כזה, לרבות אישורי ההנהלה הכלכלית של הקיבוץ. אנחנו מתערבים בתהליכי ההתחלה והסוף, ולא עוקבים אחר מה שקורה באמצע התהליך".


באיזו יזמות אתה גאה במיוחד?
"ישנה חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה מולקולרית לסימון סמוי של מוצרים ללא ברקוד. הקוד הזה נועד למנוע זיהומים בחומרים ובנוזלים, והוא למעשה קריאה חכמה נסתרת מהעין. החברה, שבה מושקעים הקיבוצים מגן, כפר עזה, קטורה, דגניה א', כפר גליקסון ויזרעאל, כבר נסחרת בבורסה באוסטרליה ויוצרת עניין רב".