שופטי בית המשפט העליון דחו שלשום ערעור על פסיקתו של בית המשפט המחוזי בנצרת שלא להכיר בקיבוצים חפציבה ובית אלפא כחריגים, בעקבות טענתם כי השתתפו ברכישת הקרקע בעת הקמת היישובים. הדיון שערך בית המשפט העליון בערעורם של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא בתיק שהם מנהלים מול קק"ל ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), צפוי להיות בעל השלכות מרחיקות לכת באשר לזכויותיה של ההתיישבות העובדת כולה בקרקעותיה. פסק הדין טרם ניתן. את קיבוץ חפציבה ייצג עו"ד צוריאל לביא, ואת קיבוץ בית אלפא עו"ד דוד בסון.

בית אלפא. מתברר שמייסדי הקיבוצים היו נאיביים וציוֹנים מדי בכך שוויתרו על זכויותיהם בקרקע | צילום: דוד (דדה) עינב

בידיעה שפרסם נמרוד בוסו בכלכליסט נאמר כי הדיון נערך בהמשך לפסק דין הקשת הדמוקרטית המזרחית שניתן בשנת 2002. בפסק דין זה ביטל הרכב של שבעה שופטים בראשות תיאודור אור את זכויות היישובים החקלאיים - קיבוצים ומושבים - על קרקעות המדינה החקלאיות במקרה שהופשרו לבנייה. עם זאת כלל פסק הדין סעיף אחד, המכונה "פסקה 34", המאפשר מקרים חריגים שבהם יוכיחו היישובים זכויות על הקרקע.

מאז אותו פסק דין, עתרו שורה של יישובים וחוכרים פרטיים נגד המדינה בדרישה להכיר בהם כמקרה חריג, בטענה כי השתתפו ברכישת הקרקע בעת הקמת היישובים, ולכן יש לראות בהם בעלים. למעט מקרה אחד (פס"ד שרייבמן), נדחו עד כה התביעות בכללותן. ערעורם של שני הקיבוצים לעליון נסוב גם הוא על אותו הנושא.

הדיון נערך מול הרכב של שלושה שופטים: דפנה ברק־ארז, מני מזוז ועופר גרוסקופף. לא זו בלבד שהשופטים לא קיבלו את טענת נציגי הקיבוצים, אלא שהם אף סתמו את הגולֵל על אפשרות החוכרים החקלאים להמשיך ולטעון גם בעתיד לבעלות על קרקעותיהם, בקבעם כי גם אם אכן היה למייסדי הקיבוצים חלק ברכישת הקרקעות, הרי שמדובר בטענה שחלה עליה התיישנות, לאחר עשרות רבות של שנים שבהן החזיקו הקיבוצים בחוזי חכירה מול המדינה.

"לאחר ששמענו את כל התשובות, עמדתנו היא שלא נוכל לקבל את הערעורים האלה", אמרה השופטת ברק־ארז.

בשל האמירות החד־משמעיות והחמורות של השופטים בדיון, ביקשו נציגי הקיבוצים בסוף הדיון למחוק את ערעורם ולא להגיע לפסק דין, כדי שיוכלו להמשיך ולטעון מול ערכאות נמוכות יותר. מסיבה זו בדיוק ביקשה נציגת המדינה עו"ד רות גורדין כי כן יינתן פסק דין.

גם בסוגיה זו היתה יד הקיבוצים על התחתונה, והשופטת ברק־ארז השיבה לנציגיהם: "אי אפשר לטעון בבית המשפט העליון טענות במשך שעתיים. אם בית המשפט מוצא לנכון לומר משהו, אין לו איסור שלא לומר".

"קק"ל מפנה לנו עורף"

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, רואה את הדברים בחומרה רבה, אך טענותיו אינן מופנות כלפי בית המשפט אלא כלפי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והקרן הקיימת לישראל. "כבר מזמן איבדתי תקווה שנמצא אוזן קשבת אצל אנשי רמ"י", אמר, "והאכזבה הקשה שלי היא מקרן קיימת לישראל, שהיא ולא רמ"י קיבלה מהקיבוצים את המתנה. יו"ר קק"ל, דני עטר, שהיה ראש המועצה האזורית הגלבוע, מכיר את העניין הזה לפני ולפנים. אני מאוכזב מהעובדה שקק"ל, שהיתה נאמן שלנו במשך תשעים שנה, תובעת אותנו, מפנה לנו עורף ברגע האמת, ומתכחשת למערכת היחסים ארוכת השנים בינינו. קק"ל יודעת שקיבוצים תרמו לה קרקעות שנרכשו על ידם עוד לפני שהיא קמה, ומצער אותי שבמקום להיות נאמן שלנו היא משתפת פעולה נגדנו עם פקידי רמ"י".

עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מצטרף לאכזבה מהתנהלות קק"ל. "קיבוצי עמק הירדן, שאני מייצג אותם, הם מהוותיקים בקיבוצי הארץ והוקמו הרבה לפני המדינה. עכשיו מתברר שמייסדי הקיבוצים היו נאיביים וציוֹנים מדי בכך שוויתרו על זכויותיהם בקרקע, בעיקר לנוכח החלטת בית המשפט העליון, הקובעת שחלה התיישנות על הסכמי העברת הקרקעות לקק"ל ולגופים אחרים.

"החלטה זו היא יריקה בפרצופם של מייסדי הקיבוצים בעמק, ומצער אותי מאוד לראות שקק"ל, שקיבלה את מרבית הקרקעות האלו, לא מצטרפת, לא שותפה, ולא יוזמת את המאבק לשמירת זכויות הקיבוצים בקרקעות אלו, אלא בוחרת לעמוד מאחורי גבה הרחב של רמ"י מול הקיבוצים".

גלעד אלטמן, יו"ר עמותת אדמתי - המייצגת אינטרסים של 283 מושבים וקיבוצים שעלו על הקרקע לפני הקמת המדינה - אומר בתגובה כי צוות העמותה צריך ללמוד את הנושא לעומק, אך הוא צופה כי לפסק הדין בערעור תהיה השפעה קשה על הקיבוצים ועל המושבים. אלטמן הוסיף כי הערעור של שני הקיבוצים הוגש ללא תיאום עם עמותת אדמתי.