הנהלות הקיבוצים הדתיים השיתופיים, שנחשבים לחזקים מבחינה כלכלית וחברתית, מתקשות להעביר שינוי באורחות החיים או לבצע הפרטות צרכניות שונות.

"מצדיע לקיבוצים שנשארו שיתופיים". פורת, צילום: דוברות הקיבוץ הדתי

רק לאחרונה הצליח קיבוץ עין הנצי"ב בהצבעה חמישית להעביר בקלפי את תקנון השינוי שנחשב לרך, ומתגמל גמלאים ובעלי צרכים מיוחדים.

בשבוע שעבר נערכו הצבעות על סעיפי שינוי והתחדשות בניר עציון, בשדה אליהו ובמגדל עוז ובאף קיבוץ לא הושג הרוב הדרוש לשינוי.

בניר עציון, המוגדר כמושב שיתופי בקיבוץ הדתי, נערכה הצבעה על חוברת שינוי באורחות החיים (מודל שיזורי). רוב של 58 אחוזים מקולות החברים לא הספיק כדי לאשר את החוברת, ולשנות בעקבותיה את התקנון מכיוון שהרוב הנדרש עומד על 75 אחוזים.

בקיבוץ מגדל עוז התקיימה הצבעה עקרונית על הכיוון האסטרטגי אליו ילך הקיבוץ לקראת הכנת תוכנית עבודה. 53 אחוזים מהמצביעים תמכו ב"קיבוץ שיתופי מתקדם" (הפרטות נרחבות יחסית), ורק 47 אחוזים בגיבוש תוכנית לקיבוץ מתחדש.

בשדה אליהו, קיבוץ מבוסס ושיתופי למהדרין, התקיימה לפני מספר שבועות הצבעה שלישית על הפרטת המזון. הושג אמנם רוב של 60 אחוזים, אבל גם זה לא הספיק לרוב הדרוש שעמד על שני שלישים מקולות החברים.

מתוך 19 הקיבוצים והמושבים השיתופיים של תנועת הקיבוץ הדתי, ישנם שבעה המוגדרים כשיתופיים ברמות כאלו ואחרות. מדובר בחזקים יותר מבחינה כלכלית וחברתית: לביא, שדה אליהו, בארות יצחק, יבנה, עלומים, מגדל עוז (היחיד מהרשימה שמצוי במצב כלכלי פחות טוב), עלומים ומשואות יצחק.

אמיתי פורת, חבר כפר עציון ומזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, טען שלרוב המרחב האזורי הקיבוצי משפיע על אופי הקיבוץ היחיד ולכן המקרה של שדה אליהו נחשב ליוצא דופן בשל העובדה שהוא היחיד בעמק המעיינות שטרם השתנה.

"מרבית הקיבוצים שלנו, אולי בדומה לקיבוצים שאינם דתיים, הופרטו והתחדשו בגלל נושאי הקליטה והבינוי. קשה עד בלתי אפשרי לקלוט היום משפחות מבחוץ ללא שינוי באורחות החיים", הסביר פורת.

"מי שיכול להרשות לעצמו להמשיך בדרך השיתופית אלו קיבוצים חזקים. גם אם ישנם שינויים בקיבוצים הנ"ל הם מאוד מינוריים, ולא פוגעים ברמה ובאיכות החיים של החבר.

"מדובר באימפריות כלכליות של ממש ולכן התכיפות בשינוי אינה גדולה. המקרה של מגדל עוז יוצא דופן מבחינה זו, היות ומדובר בקיבוץ קטן וצעיר יחסית שאין לו חוסן כלכלי והוא שוכן במרחב מתפתח של גוש עציון המערבי. שם שאלת השינוי מהותית יותר מאשר בשאר".

האם תנועת הקיבוץ הדתי נוקטת עמדה באשר לאורח חיים שיתופי או מתחדש בקיבוציה?

"אנחנו לא מפעילים משקל על מנת לעודד ולהוביל שינוי, אבל מתפקידנו להתמודד עם הקיפאון מבחינה דמוגרפית. אני מצדיע לאותם קיבוצים שנשארים שיתופיים ותורמים מבחינה חברתית לחברה בישראל דרך קליטת גרעיני צבר ומשימות נוספות. ההצלחה שלהם מעוררת השתאות, ואם בחרו להמשיך כשיתופיים איש לא יעמוד בדרכם".