קיבוץ חנתון השלים לאחרונה הליך שיוך דירות קנייני לחבריו, ובימים אלו קיבלו חברי הקיבוץ את החוזים החתומים בינם לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

"החברים שמחו מאוד". חנתון, צילום: יח"צ

חנתון, הנמצא בגליל התחתון באזור עדיפות ב' ומשתייך למועצה האזורית עמק יזרעאל, הוא הקיבוץ השלישי המשלים שיוך דירות קנייני, לאחר דברת ולהבות חביבה.

קיבוץ חנתון הוקם ב־1983 על ידי התנועה הקיבוצית, הסוכנות היהודית והתנועה הקונסרבטיבית, שהיתה אמורה לשלוח אליו גרעיני מתיישבים. בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ירד מספר חברי הקיבוץ ל־13 בלבד, והתנועה הקיבוצית ניסתה לשקם את חנתון על ידי שליחת גרעיני התיישבות מתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד.

ב־2005 עבר ניהול הקיבוץ לידי ועד ממונה, אך הוא לא הצליח לכפות על חברי הקיבוץ את קליטת גרעיני הנוער העובד והלומד, ולכן הוחלף שנה לאחר מכן במפרק־מפעיל. לתפקיד המפרק־מפעיל מונה עו"ד שגיא מירום. חובות הקיבוץ עמדו על 60 מיליון שקלים, ומספר חבריו ירד ל־11.

עו"ד מירום פעל לשינוי הקיבוץ משיתופי למתחדש, ובעקבות חילוקי דעות קשים שהתגלעו בינו לבין בוגרי הנוער העובד והלומד, הוציא רשם האגודות השיתופיות ב־2010 צווים לפינוי בוגרי הנוער העובד והלומד מבתיהם בקיבוץ.

חברי הנוער העובד והלומד עתרו לבית המשפט העליון נגד הכוונה לפנות אותם, ובסוף 2012 דחה בית המשפט העליון את עתירת חברי הנוע"ל והורה להם להתפנות בתוך 60 יום. ב־2008 הפך חנתון לקיבוץ מתחדש, ונערך לקליטת משפחות חדשות.

בשמונה שנות הפירוק סולקו כל החובות של הקיבוץ, 70 משפחות התקבלו לשורותיו, והוקמה ואוכלסה על ידי חברים חדשים שכונה חדשה על פני 38 מגרשים. ב־2014 כבר היו בקיבוץ 150 חברים ו־200 ילדים.

בשנה זו החליטה אסיפת חברי הקיבוץ להצטרף למתווה השיוך הקנייני, על פי החלטה 1155 (שמספרה כיום הוא 1554). הנהלת הקיבוץ והמנהל העסקי של חנתון גל אבריאל (הזורע), קידמו את הליכי השיוך בסיוע ובליווי של עו"ד שגיא מירום.

"נערכה שומה ל־76 מגרשים", מציין עו"ד מירום. "השימושים החורגים הוסדרו, החברים והקיבוץ שילמו את התשלומים שנדרשו מהם, ונחתמו כל המסמכים שנדרשו לצורך השיוך.

"החברים החדשים נדרשו לשלם 200 עד 300 אלף שקלים למגרש, שהם כ־51% משווי המגרש שלהם. 16 חברים ותיקים נהנו מהנחה, ושילמו פחות מ־100 אלף שקלים למגרש כיוון שהיו חברי הקיבוץ ביום הקובע.

עו"ד שגיא מירום. צילום: פרטי

"לפני כשנה עבר הטיפול בהליכי השיוך למחוז צפון ברמ"י, וההליכים נכנסו להילוך מהיר. לפני שבועות אחדים אישרה רמ"י כי הקיבוץ וחבריו השלימו את כל הדרוש לשיוך המגרשים לחברים, ובשבוע שעבר הגיעו לחברים חוזי חכירה אישיים חתומים בידי רמ"י".

מה באשר לרישום הבית והמגרש בטאבו?

"כרגע זה רשום ברמ"י, אבל אם החברים ירצו לרשום גם בטאבו - זה ניתן עקרונית אחרי הליך תכנוני שצריך להשלים אותו. זה יכול לקחת כמה חודשים ואולי קצת יותר. אני יודע שמהלך כזה נעשה רק בגשר הזיו. מרבית הקיבוצים לא עשו את זה בכלל".

איך הגיבו החברים?

"החברים שמחו מאוד. הם כבר שיוועו לסיום ההליך הזה מכמה טעמים: הראשון, חצי מהם לקחו בעבר הלוואות דיור שנחותות ממשכנתאות כדי לקנות את בתיהם, והם חיכו להשלמת השיוך כדי להמיר את ההלוואות במשכנתאות.

"השני, כיוון שהם נמצאים באזור עדיפות ב', דרשו מהם ערבויות בסך 50 אלף שקלים, שהן גדולות מהערבויות באזור עדיפות לאומית א'. הם רצו לממש כבר את הערבויות ולקבל את החוזים".

איך התייחסו אליכם ברמ"י?

"בשנה וחצי האחרונות עבדנו מול מחוז צפון, ויש לי רק מילים טובות לומר עליו. האנשים שם היו קואופרטיביים מאוד".

עו"ד חגי מירום, הידוע בהתנגדותו לחלופת האגודה, אומר בעניין חנתון: "בעידן שבו מתווכחים על חלופות השיוך, נראה כי סיום הליך השיוך הקנייני בחנתון הוא אות וסימן כי זו הדרך המוסכמת עם רמ"י, וכי מי שבאמת מבקש לשייך, מן הראוי שיעשה כן על פי חלופת הקניין".

בנו, עו"ד שגיא מירום, מסכים עם רוח הדברים, אך מסייג אותם קמעא. "יש בעיה שבאזור עדיפות א' ובקיבוצי מרכז הארץ, קשה לבצע את השיוך הקנייני, אף על פי שזו החלופה המועדפת על רמ"י. את חלופת האגודה הצליחו לקדם בעוטף עזה ואולי במעלה גלבוע".

בסך הכול רמ"י השלים את השיוך הקנייני בשלושה קיבוצים במשך שנתיים. זה לא נראה קצב עבודה ראוי.

"שלושת הקיבוצים האלו הוגדרו על ידי רמ"י כפיילוט, והטיפול בהם עבר מהאגף לחוזים לדורות למחוזות שהשלימו את השיוך. יכול להיות שעכשיו זה ירוץ בקצב מהיר יותר".