גם אחרי שעברו 24 שעות מאז שהאש אחזה בביתה, מתקשה ג'ינה שטיין-שרף (56) מקיבוץ הראל לעכל את מה שעבר על משפחתה ועל קיבוצה. "רק אחרי שראיתי את הבית הצלחתי להתחיל לעכל את מה שעברנו" היא אומרת "אבל העיקר זה שכולם הצליחו לצאת מהקיבוץ בשלום ואין פגיעות בנפש. עם הנזקים לתשתית ולרכוש נצליח להסתדר".

היא גרנטולוגית במקצועה, הגיעה להראל ב-1991 מקוסטה ריקה, נשואה ליונתן, מנהל התשתיות בקיבוץ, והם הורים למעיין (26), יובל (19) וגל (17). מעיין נשואה ומתגוררת בבית נפרד בהראל, יובל נמצאת בשירות לאומי וגל חי עם הוריו. כשהחלה האש ביום חמישי בצהריים חזרו ג'ינה, יונתן ומעיין מביקור תנחומים בירושלים, וכשהיו על כביש 3 ליד קיבוץ נחשון הבחינו בעשן המיתמר מעל שני המושבים הקרובים להראל: כפר אוריה ותרום. באותו זמן התקשר אליהם בנם גל מהבית בהראל, והודיע להם שיש הפסקת חשמל בקיבוץ.

נזקים לרכוש ולתשתיות. "לא כואב לי כלום, כי הילדים שלי בריאים". צילום: אבי פליישמן

"חזרנו לקיבוץ" מספרת ג'ינה, "ויונתן ביקש ממני לנסוע לבית שמש להביא ציוד נוסף לכיבוי אש, אחרי שהקיבוץ עבר שבוע קודם ביקורת של מכבי האש. כשניסיתי לחזור אמרו לי שהכביש חסום מכל הכיוונים. לא כל כך התרגשתי כי כבר פינו אותנו פעמיים בעבר מהקיבוץ מחשש לשריפות, ובסוף הצליחו להשתלט על האש. חיכיתי בקיבוץ נחשון ואז גל הודיע לי שמפנים אותם, ושהוא נוסע עם מעיין והם לוקחים את כל החיות".

 כמה חיות?

"יש לנו שני כלבים, חמוסה ושני חתולים, ולמעיין יש כלב משלה. החתולים ברחו אבל את יתר החיות הם לקחו".

אז בהתלבטות מה לוקחים כשצריך לפנות במהירות את הבית הם בחרו בחיות.

"כן. אני לא הייתי שותפה להתלבטות כי לא הייתי בקיבוץ, והם לקחו את החיות ונסעו עם הרכב של מעיין".

חלק מחברי הקיבוץ פונו באוטובוסים למושב טל שחר, כשאליהם מצטרפים ילדי החוץ שמתחנכים בגני הילדים. מעיין נסעה לידידת המשפחה שגרה במזכרת בתיה, ושם פגשה אותה ג'ינה ביום חמישי אחר הצהריים. יונתן נשאר עם צוות החירום היישובי בקיבוץ. הרכב המשפחתי נשאר ליד הבית, ויצא בשלום אך נצבע בצבע אדום מהחומר מעכב הבערה.

הבית של משפחת שטיין-שרף נמצא ליד גדר הקיבוץ סמוך לשדות. הם השתכנו בו לפני 20 שנה. בית שנבנה על ידי הקיבוץ לפני ההפרטה, ושטחו 90 מ"ר. עוד לפני שנודע לג'ינה מה עלה בגורל הבית, היא החלה לקבל טלפונים מחברי קיבוץ שאמרו לה שהם מצטערים על מה שקרה לביתה. "בשלב הזה לא יצאה הודעה רשמית" היא אומרת "ולא היה לנו ברור מה קרה לבית. בחדשות בטלוויזיה ראינו את שני הבתים של השכנים שרופים לגמרי. חברי קיבוץ שהלכו באזור הזה בחושך, אמרו לנו שגם הבית שלנו נראה שרוף אבל עומד על תלו.

היום (שישי) בבוקר יונתן ראה את הבית, וכתב לנו שהבית נפגע חלקית. הדלת נשרפה, הגג נשרף, המזגן נמס, החלונות התנפצו, הסלון והשירותים התמלאו פיח, אבל חדרי השינה של הילדים נשארו כפי שהם חוץ מהריח. כנראה שהיה לנו מזל, והספיקו לכבות את הבית בזמן".

 מה הכי קשה לך לאבד ממה שהיה בבית?

"שום דבר. הכי קשה לי לראות את הבתים של השכנים שנהרסו לגמרי. לא כואב לי כלום, כי הילדים שלי בריאים וכולנו יצאנו מזה בשלום".

מקווים לחזור מהר הביתה. "חברה קנתה לנו בגדים וחברה אחרת הביאה ארוחה חמה". צילום: ג'ינה שטיין-שרף

את יום חמישי בלילה העבירו בני המשפחה עם חיות הבית בדירה של חברה ממושב אשתאול, שנמסרה להם על ידה למשך סוף השבוע. ביום ראשון הם יעברו כנראה לחדרי אירוח בקיבוץ חפץ חיים, ורק בהמשך השבוע יוכלו לשוב לגור בהראל.

"הדבר שהכי מחמם את הלב" אומרת ג'ינה "אלו התגובות שאנחנו מקבלים. המון אנשים, מוכרים יותר ומוכרים פחות, מהעבר הקרוב ומהעבר הרחוק, ממקומות העבודה שלנו, מתקשרים ושואלים איך אפשר לעזור. בבית שקיבלנו באשתאול חיכו לנו בגדים שהחברה שלי קנתה לנו, וחברה אחרת הביאה ארוחה חמה. קיבלנו המון הזמנות לבוא לאכול בשבת. אני מקווה שיסתדר מהר עם הביטוח, ושיעשו לנו מהר את התיקונים הנדרשים, כדי שנוכל לחזור לגור בבית שלנו בקיבוץ".