הנהלת התנועה הקיבוצית החליטה להצטרף כמשיבה לעתירה שהגישה לבג"ץ עמותת "פנסיה בראש" נגד שר הכלכלה ורשם האגודות השיתופיות, והיא נמצאת בקשר שוטף ובשיתוף פעולה לעניין זה עם רשם האגודות השיתופיות. העותרים מבקשים לחייב את הקיבוצים המתחדשים להעלות את סכומי הפנסיה לחבריהם, ולחשב את פנסיית הבסיס על פי נוסחה של 2% מהשכר הממוצע בקיבוץ לכל שנת ותק לחבר לפי 35 שנות עבודה, כלומר 70% מהשכר הממוצע בקיבוץ לחבר עם ותק מלא.

צילום המחשה: שאטרסטוק

"העתירה הוגשה כמה שנים אחרי שהוויכוח בנושא הזה התקיים בין פנסיה בראש לתנועה הקיבוצית", מציין עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית. "התנועה ניהלה דיון ארוך והבהירה שלעמדת פנסיה בראש, שמבקשת 70% מהשכר הממוצע בקיבוץ, אין שום אחיזה במציאות הקיימת כיום בתחום העבודה והפנסיות בישראל. לא ברור כיצד מחשבים את השכר הממוצע בקיבוץ, ומה הרלבנטיות שלו לנושא הפנסיות. מעבר לכך, פנסיות כאלו היו לעובדי מדינה לפני הרבה שנים, וכיום אין יותר פנסיות תקציביות בשיעור 70% מהשכר האחרון. בסופו של הדיון הוחלט להעלות את פנסיית הבסיס ל־40% מהשכר הממוצע במשק, וזה היה נטל שהרוב המוחלט של הקיבוצים עומד בו, ואלו שלא - מקבלים הקלה מרשם האגודות השיתופיות רק לתקופה קצובה. נוסף על כך, ברוב הקיבוצים יש ערבות הדדית שמתפרסת מעבר לקצבת הפנסיה, והעמדה שהפנסיה היא חזות הכל היא כמובן לא נכונה. קיבוצים במצב כלכלי טוב מחלקים רווחים ופירות נכסים לפי ותק, ובכל הקיבוצים יש מערכות של בריאות, סיעוד, רווחה ושיוכים למיניהם. העמדה שגורסת שחבר הקיבוץ הוא שכיר לעניין הפנסיה, ובעל העסק לעניין השיוכים וחלוקת הרווחים, היא בעייתית מאוד. את התמונה השלמה והמורכבת הזאת אנחנו מתכוונים להציג לשופטי בג"ץ".

האם בג"ץ יכול להורות לרשם לחייב את הקיבוצים לשנות את נוסחת חישוב הפנסיה?

"זה בעייתי. גם כך הקיבוצים הם יוצאי דופן בכך שיש תקנות שמטילות נטל כלכלי כבד על גוף שהוא בבסיסו וולונטרי ופרטי. העתירה מקצינה את המצב עוד יותר בכך שהיא דורשת לחייב מישהו להמציא כסף שאינו קיים. אילו היה מדובר בפנסיה שהמדינה תיתן, אין שום בעיה. אבל הרעיון להפיל על הקיבוצים נטל כספי בלי להתחשב בהבדלים במצבם הכלכלי, הוא לדעתי התערבות בלתי חוקית ובלתי סבירה. אנחנו רואים בעתירה הרבה טענות בעייתיות, ואנחנו מתכוונים להתמודד איתן".

לדברי עו"ד דרורי, התנועה חושבת שהיה נכון לדחות את העתירה על הסף, אך ביקשה להצטרף כמשיבה לאחר שהעתירה התקבלה כדי שעמדתה תוצג כהלכה. "רוב המשקל הוא של נציגי המדינה כמובן, ולכן אנחנו מקווים שהמדינה תעמוד מאחורי המדיניות שהנחתה אותה עד עכשיו".

על פי חברת טנא מבט העוסקת בפנסיה בקיבוצים, סכום פנסיית הרשם ב־2019 הוא 4,056 שקלים. החברה, המשתייכת לקבוצת ביטוח חקלאי, מציינת כי אם תתקבל דרישת החישוב של פנסיה בראש, תגדל ההתחייבות לחברים בגיל פרישה בשיעורים של פי 2 עד פי 4.5 (במדגם הקיבוצים שנבדקו) לעומת המצב כיום.

לנוכח נתונים אלו, אין זה מפתיע שקרוב למאה קיבוצים ביקשו להצטרף כמשיבים לעתירת פנסיה בראש בבג"ץ. עו"ד דרורי מציע לבחון את המצב בכל קיבוץ, ולהתייעץ עם המחלקה המשפטית לפני נקיטת צעד בנושא הזה.

לדבריו, עמדת התנועה מתייחסת לכלל הקיבוצים, ויש טעם להביא נוסף עליה מקרים ספציפיים של קיבוצים ששינוי נוסחת הפנסיה ימוטט אותם מבחינה כלכלית, ולא להעמיס על בג"ץ מאה מקרים של קיבוצים שונים.

כשהוא נשאל אם תיתכן פשרה במקרה שבג"ץ יציע לנסות להתפשר, אומר דרורי כי הוא מקווה שבג"ץ לא יעלה הצעה כזו. "אני חושב שכבר כיום יש מדיניות שהיא תוצאה של פשרה", הוא אומר. "יצאנו לדרך במצב שבו בעצם כל קיבוץ היה רשאי לקבוע את מדיניות הפנסיה לפי החלטותיו, ושיתפנו פעולה עם המדינה בזה שהסכמנו בפשרה שיהיו תקנות ערבות הדדית, שקובעות מינימום אחיד לכל הקיבוצים. המינימום הזה הוא לא נמוך כל כך. אנשים שוכחים שבמשקי בית רבים בישראל בגיל של הוותיקים בקיבוצים, חיים מפנסיה אחת משום שרק הבעל עבד והאישה היתה עקרת בית. אצלנו הפנסיה היא לכל אחד מבני הזוג, ללא התחשבות בהכנסה אחרת של החבר, וישנה קרן סלע שמסייעת לקיבוצים מתקשים".

איך אתה מעריך שזה ייגמר?

"אני מעריך שהעתירה תידחה. אני מתקשה לראות תוצאה אחרת".

העתירה גרמה תסיסה בקיבוצים, וכאמור עשרות מהם הצטרפו כמשיבים לעתירה. רבים פנו לגורמים משפטיים כדי להבין כיצד העתירה עשויה להשפיע עליהם. "הרעיון שהמדינה תכפה על קיבוץ מתחדש פנסיה הנגזרת מממוצע הכנסות החברים, חותר תחת יסודות השינוי שבא לביטוי ביצירת הקיבוץ המתחדש", אמר עו"ד עומר כהן, שמשרדו הוא אחד מאלה שעסקו בשנים האחרונות בין השאר בתיקים שנגעו לזכויות החברים הוותיקים שהיה זה שיזם את מהלך הצטרפות הקיבוצים כמשיבים לעתירה. "דאגה לפנסיה הוגנת בקיבוץ מסוים אינה יכולה ואסור שתביא להחלת עקרונות כלכליים או משפטיים זרים לחלוטין לרעיון הקיבוץ המתחדש. משמעות קבלת העתירה היא חזרה לקיבוץ השיתופי בתחום הפנסיה והחלתו קדימה על קיבוצים מתחדשים, שכל הווייתם הכלכלית־חברתית השתנתה כבר, והיא מושתתת על מודל רשת הביטחון".

עוד אמר עו"ד כהן, כי הדרישה להגדלת הפנסיה בקיבוץ שיש לו נכסים מספיקים (שנצברו בתקופת הקיבוץ השיתופי) היא לגיטימית כמובן, "אבל אין, ולא יכול להיות לה, כל קשר לרמת ההשתכרות השוטפת של החברים בקיבוץ המתחדש. פיצוי חברים ותיקים בגין העבר השיתופי נכון שייעשה באמצעות חלוקת רווחים תלוית ותק או הגדלת פנסיה כחלק מן השימוש בתשואה על נכסי הקיבוץ, ולא באמצעות כפיית מדד חלוקה שאין לו כל קשר לנכסי הקיבוץ", סיכם.