אביתר דותן משמרת אינו מתחרט לרגע על ההחלטה הדרמטית, יש שיגידו החלטה היסטורית, הממפה מחדש את התחום שאליו הוא נכנס, ושתשפיע ישירות על חיי קיבוצניקים רבים. הוא יודע, אולי אפילו בטוח, שזאת היתה האלטרנטיבה המציאותית היחידה שתבטיח את ענף החלב לשנים הבאות.

"אין לי שום כוונות פוליטיות". דותן, צילום: יעל שביט תקשורת

"המתנגדים לא הביאו עימם שום תוכנית חלופית", מספר דותן, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר. הוא האיש שחתם החודש על הרפורמה המורידה את מחיר המטרה, שהתקבלה בתום מו"מ מתיש מול משרדי הממשלה ואחרי התנגחויות לא פשוטות בין הרפתנים.

"האמירות 'בואו נעשה הסכם טוב יותר' לא עמדו בעיניי במבחן המציאות. לולא ההסכם היה הענף עלול להיקלע למשבר גדול בטווח הקצר, כזה שהיה גורר הפסדים של מאות מיליוני שקלים".

המבחן היחיד שעמד לדבריו לפני קבלת החלטה ללכת לרפורמה, היה הפירוש של חוק החלב הקיים, וסיומו של הסכם לוקר בסוף 2019.

"מצד אחד, החוק וההסכם שמרו עלינו בשנים האחרונות, אך מן העבר האחר, החל מספטמבר 2019 היה הגלגל אמור להתהפך עלינו, ולא היה נותר אף כלי להגנת הענף", הוא מסביר.

"הפחתה מיידית ומשמעותית של המחיר על ידי צמצום מנגנון החישוב בידי ועדה לפיקוח על המחירים בספטמבר של שנה הבאה, והבנה שכל סמכויות המכס במלואן יהיו נתונות בידי שר האוצר החל מ־2020, הובילו אותנו לנהוג באחריות ובמחויבות לענף, ולא לחשוב על אלטרנטיביות מהדמיון או מעולם ההימורים הכלכליים".

מהמגרש לרפת

דותן מוכר לרבים מתחומי עיסוק אחרים שבהם היה מעורב במשך השנים, אם זה בענף הכדורעף, כיו"ר איגוד הכדורעף בישראל - תפקיד אליו מונה בסוף 2016 , ואם זה מימיו כמפיק ראשי בטלוויזיה וכמפיק קולנוע שהספיק אפילו להשתתף בפסטיבלים בקאן, בוונציה ובברלין.

בהמשך דרכו הוא עשה שיפט מקצועי, ונכנס כאילו משום מקום דווקא לעולם הפוליטי - כשעבר ממרצ לישראל ביתנו. במסגרת זו מונה ליועץ לענייני התיישבות של אביגדור ליברמן.

לפני חמש שנים ביצע עוד פנייה בקריירה, ומונה למנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר עם פרישתו של יעקב בכר (מענית). דותן, אחיו הצעיר של הבדרן דודו דותן, ניצב בתוך זמן קצר עם משימה מורכבת של גיבוש מתווה חדש ורפורמה ששוק החלב היה זקוק לה.

למרות הזמן הרב שנדרש (שנתיים תמימות), למרות חילוקי הדעות (הן עם הרשויות והן עם המגדלים עצמם), ואף שכבר נדמה היה שהפיצוץ בלתי נמנע - נחתם כאמור ההסכם. בשוליו יש עתירה לבג"ץ מטעם קבוצת רפתנים מהמגזר המשפחתי, שטענה כי נפגעו זכויותיה.

מאיפה מתחילים לגבש רפורמה שאתה יודע שתשפיע על אלפי משפחות?

"הכל התחיל בשלהי 2012, כשנפגשתי עם איציק באדר, יו"ר גרנות בזמנו. הוא אמר לי אז: 'אתה תהיה מנכ"ל טוב, אבל זה לא מספיק. אתה חייב לשמור על הענף בשנים האלו, ובתזמון הנכון לעשות הסכם חדש הממשיך את הסדרת הענף ומבטיח את הפרנסה של כולנו. גם אם תצטרך ללכת הביתה כמו קודמך. התואר הזה הוא יעוד ולא תפקיד'".

בשנת 2013 הוא נבחר לתפקיד מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, גוף העוסק בייצוג מקצועי של יצרני החלב ומעניק להם שירותים נרחבים בתחום ענף החלב. ההתאחדות מייצגת יותר מאלף רפתות, בהן רפתות קיבוציות המפיקות כ־60% מסך מכסת החלב הלאומית, העומדת כיום על 1.5 מיליארד ליטר חלב.

אבן דרך לקראת ההסכם מול המדינה היתה מבחינתו כבר ב־2016. מדיונים שערכו בהתאחדות הובהר כי עם סיום הסכם לוקר (לייעול ענף החלב) יועבר כוח ההכרעה לממשלה. "צריך היה לזוז קדימה", הוא נזכר. "בבדיקת היתכנות להסכם יזום עם המדינה, הבנו - אני, חברי הנהלת ההתאחדות ומנהלי המחלקות - שאסור להגיע למחצית השנייה של 2019 בלי הסכם".

איך קרה שעוד לפני החתימה, ואפילו כיום, אחרי האישור, נשמעים במועצת ההתאחדות קולות על מחטף ועל הסכם שבוצע בלי בדיקת עומק?

"כל האמירות הללו מצוצות מהאצבע. ב־2016 הוחלט במוסדות להתקדם עם ההסכם, והדבר פורסם לכל העוסקים בענף. באוגוסט 2017 הוחלט על המתווה של ההסכם שחתמנו עליו בסופו של דבר.

"בפברואר 2018 נחתם הסכם מצד הממשלה בלבד, בשל חוסר הסכמות עם המגזר המשפחתי. כל המספרים וכל הניסוחים היו חשופים לכולם במשך שבועות ארוכים. היו עשרות כנסים ומפגשים אזוריים, והתקיימו 17 ישיבות במוסדות השונים. טענות אלו באות מהמקום שבו אין מה להגיד, אז פשוט ממציאים".

חיצי ביקורת

בימים האחרונים, שבוע לאחר שהשיק כוסות חלב עם שר החקלאות אורי אריאל ועם שר האוצר משה כחלון לאחר החתימה על ההסכם, התברר כי קיים חשש שבהסכם נפלו פגמים משפטיים.

במכתב ששלחה עו"ד אפרת אביאני, היועצת המשפטית של משרד החקלאות, לדינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי, ואשר פורסם ב"כלכליסט", עלתה האפשרות שהתנהלות משרדי האוצר והחקלאות בדרך לחתימה היתה פגומה.

אביאני הגדירה במכתבה את התנהלות האוצר כעושק וניצול מצוקה של המגזר החקלאי, שנציגיו חשו שאין להם ברירה אלא לחתום על ההסכם.

"במקום לתת מענה ענייני לעתירת תנובה", הוסיפה, "בחר משרד האוצר לנצל את סמכויותיו השלטוניות כדי להפעיל לחץ על החקלאים ולקבל את 'הסכמתם' לשאת במימון".

בנוגע לטענות היועצת המשפטית, בימים של שיח לאומי סביב האוטונומיה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה במסגרת חוק היועמ"שים, בא מכתב זה ועושה - כך לדברי דותן - את העבודה ההפוכה.

"טענת גזל?" הוא משתומם. "על מה היא נשענת? לא על טיעון משפטי אמיתי, אלא על אווירה או על מטפורה שהתאימו לה. הרי מכתב כזה תפקידו להעיר משפטית ולא להגיד אם הסכם הוא טוב או לא. ואיפה זה היה בפברואר 2018? אז היה ההסכם טוב פחות מהחתום כיום? למה היא לא כתבה בזמנו?"

אשר לאופן קבלת ההחלטות כפי שעולה מהמכתב אומר דותן: "מוסדות ההתאחדות הצביעו בכל מגזר בנפרד במועצת ההתאחדות, וכולם הצביעו בעד ההסכם פה אחד. כל אחד יעשה חושבים איפה האמת בעניין הזה".

בוא נחזור לתקופת ההכנות לרפורמה ולהבנה בצורך לשלם מחיר בדמות הפחתת מחיר המטרה.

"ראשית, זה ממש לא היה מובן מאליו. בשיח הלא רשמי לפני המשא ומתן עם הממשלה חיפשנו מולם אפשריות אחרות, ולמען האמת - כעת אפשר לומר - היינו מוכנים לוותר על המענקים וללכת למתווה של שמירת תכנון ומנגנון המחיר עם פתיחת מכס באופן מדורג מאוד ובמשך שנים.

"לעניין זה השתמשה פקידות האוצר באינפורמציה שהובילה אותנו למשא ומתן. הם תמיד אמרו: לא צריך הסכם. את המחיר תקבע ועדה לפיקוח על המחירים בשליטת האוצר, וגם במנגנון עצמו נטפל. במכס - מ־1 בינואר 2020 יעשה שר האוצר מה שימצא לנכון.

"הם דרשו להשוות את מחיר המטרה בסוף ההסכם למחירי ה־OECD פחות 50 אגורות, ולהגיע למכס אפס בתוך ארבע שנים בתמורה למענקים של 150 מיליון שקלים. כמו כן נדרשנו להעמיד את גודל הרפת ב־2025 על 2.1 מיליון ליטר לשנה לצורך חישוב מחיר המטרה.

"צריך לומר בהגינות. אף אחד לא אוהב שפוגעים לו ברווחיות המיידית, ונקודת הייחוס של כולנו היא השנים האחרונות, שהיו טובות מבחינה כלכלית בענף. ועדיין, בתוך מנגנון הפחתת המחיר יש לנו יכולות לתיקון באמצעות התייעלות אמיתית. אני מודע לכעסים הגדולים שיש כלפיי באמירה זו.

"ענף הפועל במסגרת תכנון ומנגנון מחיר ממשלתי חייב ביכולת התייעלות אמיתית, אחרת למה שהמדינה תיתן מערכת ביטחונות כזו גדולה? זה כמעט הענף היחיד המקבל מסגרת כזו. לראיה, המגזר המשפחתי התייעל ביותר משלושה אחוזים בין 2015 ל־2017. רמת השונות בין הרפתות היא אדירה, ובמגזר השיתופי יש הרבה מאוד מה לעשות. הסכם הוא המסגרת לפעול בתוכה".

איך אפשר להבטיח שהממשלה לא תבוא עם רפורמה נוספת של הפחתת מחיר ומכס בעוד ארבע או שש שנים?

"פי וליבי שווים לחלוטין בעניין זה, בדיוק כמו בימים שהובלתי לקראת ההסכם הזה. יותר משנה וחצי אני קורא לענף על מגזריו: הקימו תאגיד משותף לטובת מכירת חלב עתידית, לרכישת בעלות על מחלבה ולהקמת מתקן ייבוש ענפי.

"כך יהיה בפעם הבאה כלי חזק ואיתן של הענף, המסיים את התלות. המדינה תרוויח את חלומה הרטוב בדמות שוק חופשי, ואנחנו נרוויח עצמאות. אם לא ננוע לשם עכשיו, ב־2024 ימצא את עצמו מנכ"ל ההתאחדות הבא באותו סרט בדיוק. בפעם הבאה תהיה האחריות עלינו".

בסוף אתה צריך לייצג את כולם.

"ראשית, זה לא העסק הפרטי שלי. ההנהלה ומועצת ההתאחדות החליטו, ליוו וגיבו אותי לאורך כל הדרך כדי להגיע להסכם. הדרך היתה קשה וראויה מאוד. למגזר המשפחתי יש זכות וטו, והוא השתמש בכלי הזה. לכן לא חתמנו על הסכם בפברואר השנה.

"בסופו של דבר היתה התוצאה הטובה ההסכם שחתמנו עליו לפני מספר שבועות. היתה פה הובלה ענפית. אבו וילן תרם את חלקו לתהליך, ומניסיונו למדנו כולנו. מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים, היה שותף מוביל, גם בימים של חוסר הסכמות, ובזכותו היו שיפורים משמעותיים בהסכם החתום. אני מייצג את כולם בנאמנות ובאחריות, והבטחנו עתיד לענף לשנים הבאות".

איך התחושה האישית?

"אני שלם לגמרי עם החתימה שלנו על הסכם כחלון. האם אוכל ליישם אותו בהצלחה כמו את הסכם לוקר? את זה אני שואל את עצמי - ואקבל החלטה בתקופה הקרובה. יכול להיות שדם חדש ותפיסות חדשות הם הדבר הנכון להתאחדות בשנים הבאות".

רמזו שאולי לקחת את התפקיד הזה כמקפצה לפוליטיקה.

"אני אוהב מאוד את הסדרה בית הקלפים, ובכלל סדרות פוליטיות והיסטוריות. יותר מזה אין לי שום כוונות פוליטיות בשלב זה של חיי. אשאר בוודאות בחקלאות גם ביום שאחרי. מבחינתי זו שליחות והגשמת של כל הערכים שעליהם גדלנו בקיבוץ".