היום (רביעי) אחר הצהריים יעמדו כ-40 מסיימי קורס הטיס מספר 177 על רחבת המסדרים בבסיס חצרים. מול עיניהם הלחות של בני המשפחה והחברים, יקבלו אנשי צוות האוויר הטריים את כנפי הטיס הנחשקות וישליכו את כובעי המצחייה בתום שלוש שנים מאתגרות מבחינה פיזית ומנטלית.

"מתקשה לעכל את המעמד". סגן ע', צילום: דו"צ

בין המסיימים גם סגן ע', המתגורר בקיבוץ במועצה האזורית יואב, וסגן א' מקיבוץ במועצה האזורית הגלבוע. סגן ע' סיים את הקורס כטייס במערך התובלה, ואילו סגן א' תשמש כמכוננת טיסה (אחראית על מערכות המטוס ועל הניווט).

למשפחתו של סגן ע' צפויה בעוד כחצי שנה סיבה נוספת למסיבה. אחיו התאום והזהה נמצא במחזור הבא שעומד לסיים את הקורס, ומוכשר כעת כטייס תובלה. הוא צפוי לעמוד על רחבת המסדרים בעוד האח, שנולד חמש דקות לפניו, יביט עליו מהיציע.

משפחתו של סגן ע' הגיעה לפני כתשע שנים להרחבת הקיבוץ בשפלת יהודה ממושב סמוך שבו התגוררה קודם לכן. ע' סיפר שבבית, שכולל עוד שלושה בנים צעירים יותר פרט אליו ולאחיו התאום, התקיים שיח על הליכה לקורס טיס בעיקר מצד האב שלקח חלק בקורס עד שנפצע בברכו ולא יכול היה להמשיך.

בת זוגו של הטייס הצעיר, תושבת עיר שכנה, היתה גם היא בקורס שנה ושלושה חדשים וכעת היא קצינה ביחידת הכתמ"ם (כלי טיס בלתי מאוישים).

מהשכבה שלו בבית הספר האזורי התחילו שישה בוגרים את קורס הטיס, אבל רק הוא ואחיו התאום הגיעו לשלב הסופיים. האח עשה שנת שירות בשומר הצעיר ולכן התגייס במועד מאוחר יותר.

"אני עדיין מתקשה לעכל את המעמד של סיום הקורס", אמר סגן ע' בבוקרו של יום הענקת הכנפיים. "זה יהיה מדהים לראות את המשפחה ואת החברים מבית הספר ומהקיבוץ יושבים ביציע ומתרגשים בשבילי.

"הקיבוץ ממנו אני בא כבר גידל אנשי צוות אוויר לא מעטים, בתוכם טייס מיתולוגי שבא להרצות בפנינו במהלך הקורס, אבל ההתרגשות והפרגון על עוד טייס באים בכל פעם מחדש".

אתה שלם עם השיבוץ שלך במטוס תובלה או ששאפת למטוס קרב?

"כל מי שמתחיל את הקורס שואף להגיע הכי גבוה וזה לקרב, אבל יש שיקולים שונים מדוע לשבץ אותך במערך אחר. טייסי קרב צריכים קצב מחשבה מהיר יותר, תכונות הטסה בלחץ של זמן ובתובלה מדובר בניהול טיסה מורכב וקרוב יותר לאדמה.

"אני ממש שמח על השיבוץ וחש מתאים יותר לתובלה. קודם נתחיל לטוס על תובלה קלה ולאחר מכן על מטוסים כבדים יותר".

ואותו הדבר לגבי אחיך התאום?

"ממש כך. שנינו עשינו תואר ראשון בניהול מערכות מידע שעד עכשיו אני לא ממש יודע מה זה אומר, למדנו כימיה ופיזיקה בבית הספר, וגם יש לנו תחביב של טיפוס קירות. ההבדל היחיד הוא שאני נולדתי חמש דקות לפניו ואני מזכיר לו את זה כל הזמן".

מה היו הקשיים בקורס והיכן הרגשת טוב ובטוח?

"מבחינה פיזית אני בסדר גמור, ועובדה שלפני הגיוס גם עברתי גיבוש לשייטת והתלבטתי בין זה לבין טיס. כל השנה הראשונה בקורס הוקדשה לחיילות ולניווטים, קרוב לאדמה וממש אהבתי את זה. החלק הקשה היה מנטלי יותר.

"כל כמה חדשים יש ועדות הדחה ואתה יודע שכל טעות נרשמת ויכולה להביא להשעייתך אפילו בשלב מתקדם. ככה שלוש שנים. הרבה מהחבר'ה איתם התחלתי נשרו וזה היה לא קל. מדובר בשלוש שנים שאתה עומד למבחן אינסופי. התחלנו את הקורס כ-300 וסיימנו בסביבות ה-40. תבין כמה נושרים וכמה זה קשה לסיים".

וכשאתה מסיים את הקורס וחותם על עוד שנים בחיל האוויר, בני מחזור שלך משתחררים מהשירות וטסים לטיול הגדול.

"אני ממש זקוק לחופש גדול לאחר שלוש שנים של קורס מפרך. טיול קצר בחו"ל אליו אצא לאחר טקס הסיום לא ממש עונה על ההגדרה הזו, אבל החלטתי שזו הדרך שלי ואני נחוש להצליח בה. יש קצת קנאה באלו שחותכים את כרטיס החוגר ויוצאים לחיים האמיתיים, אבל אני שלם עם הבחירה".

"גם לתרום וגם לבחון את עצמי". סגן א', צילום: דו"צ

סגן א' סיימה את הקורס במגמת נתו"ם (נווטי תובלה ומכוננים) ובתוך כך עשתה תואר ראשון בפוליטיקה, ממשל וניהול. קודם לקורס נהגה לרכוב על סוסים בקיבוץ והרחיבה במגמת כימיה וביולוגיה.

היא עשתה שנת שירות בכפר לבעלי צרכים מיוחדים רפאל. "תמיד רציתי להגיע למקום משמעותי בצבא", סיפרה א', "וכבר במיונים הראשונים לטיס הבנתי שפה אני יכולה לתרום וגם לבחון את עצמי. אני שמחה מאוד על המקום אליו הגעתי". למסדר הכנפיים יגיעו חברים, גם מתחום רכיבת הסוסים. לסגן א' עוד שתי אחיות  והיא הבכורה שבהן.