כאשר חושבים על כלכלה קיבוצית, סביר להניח שמה שיקפוץ לראש יהיה חקלאות על ענפיה השונים: בריכות דגים, מפעלי פלסטיק, תעשיות מזון ובעיקר לואוטק. עם זאת, הקיבוצים הבינו שכיום כבר אין די בהשקעה בענפי הכלכלה המסורתיים והמוכרים, אלא צריך גם ליצור תעסוקה איכותית ומתקדמת בפריפריה, כזו שתענה על צרכיהם של אנשי האזור.

בתנועה הקיבוצית הבינו את הפוטנציאל הגלום בהייטק, וכן את המשאבים ואת התנאים שהקיבוצים יכולים לספק לו, ובשנים האחרונות הולכים שם לכיוון הזה. כך למשל הוחלט להקים את "המשתלה" - קרן סיוע מיוחדת שנולדה ביוזמת אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, קרן קמ"ע (קרן הערבויות של התנועה הקיבוצית) ואיגוד התעשייה הקיבוצית, לתמיכה בקיבוצים הקולטים טכנולוגיה.

צוללים להייטק. לסייע לקיבוצים להכיר, להתמקצע ולהתיידד עם התחום. צילום: שאטרסטוק,

"סצנת ההייטק הישראלית צמחה והתפתחה בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת", אומר דגן לוין, ראש אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית ומנכ"ל קרן קמ"ע. "התנועה הקיבוצית קרסה למשברה הגדול, וחסרה אז את שלושת הרכיבים העיקריים הנדרשים לפיתוח תעשיה טכנולוגית גבוהה: הון אנושי, הון פיננסי ורוח יזמית. עם היציאה מהמשבר, כאשר החלה הכלכלה הקיבוצית להתאושש והקיבוץ הפך לאבן שואבת לצעירים משכילים, חלקם מתחום הטכנולוגיה הגבוהה, חלחלו אט־אט לתודעה הקיבוצית היתרונות היחסיים שיש לקיבוץ בשלושת הפרמטרים הללו".

כיצד נולד הרעיון להקים את המשתלה?
"תפקידה של קמ"ע הוא לסייע להתפתחות כלכלת הקיבוצים. לפני כמה שנים ראינו שישנה הכרה בצורך לצלול לעולם ההייטק, אך באופן טבעי היא לֻוותה בחששות ובהססנות. חשבנו שנכון יהיה לפעול באופן אקטיבי כדי לסייע לקיבוצים להכיר, להתמקצע ולהתיידד עם עולם ההייטק. מובן כי ההשקעה בהייטק, המסוכנת מטבעה, אינה מתאימה לכל הקיבוצים אלא לפרופיל של קיבוצים שיכולים להרשות לעצמם לסכן חלק מהונם".

ומדוע באמת שקיבוצים יסתכנו וישקיעו בתחום עם מאפייני סיכון גבוהים יותר מהתעשייה המסורתית?
"קיבוצים רבים מבקשים לפתח את כלכלתם כדי לא להתבסס על מיסי החברים בלבד. הקיבוצים רואים את המלחמה העיקשת שמנהלת המדינה נגד החקלאות, ומבינים שיש לבסס את הכלכלה הקיבוצית על רגליים נוספות, שאחת מהן עשויה להיות התעשייה. השקעה בתעשייה המסורתית נדירה כיום בקיבוצים, כמו במשק הישראלי ובעולם המערבי בכלל, בשל היעדר יתרון יחסי בהשוואה לעולם השלישי. חוקי הכלכלה קובעים כי התעשייה המסורתית המבוססת על משאבי אנוש זולים וחסרי מיומנות תנדוד לעולם השלישי, והתעשייה המערבית, בין השאר בקיבוצים, תתפתח באמצעות טכנולוגיה גבוהה, כולל טכנולוגיה גבוהה בתעשיות המסורתיות".

ואיך תבוא לידי ביטוי גישה זו במציאות הקיבוצית?
"אנו מתכוונים להמשיך ולסייע לקיבוצים להשקיע באופן מושכל בהייטק ובסטרטאפים, ולפתח ערוצים נוספים לקידום אוריינות טכנולוגית בכלכלה הקיבוצית. כך למשל פתחנו שני מאיצים טכנולוגיים במרכזי פיתוח טכנולוגיים אזוריים - בשער הנגב ובעמק המעיינות - המקדמים יזמים טכנולוגים בקיבוצים ובתעשייה הקיבוצית, ונפעל לקידום חדשנות, טכנולוגית ובכלל, בתעשייה המסורתית".

דגן לוין. הקיבוץ הפך לאבן שואבת לצעירים משכילים. צילום: דנה בר און

כבר כעת ניתן להצביע בגאווה על הישגים משמעותיים בעידוד קיבוצים לכניסה לחברות טכנולוגיה מתקדמות ולהייטק, בחיבור ובהיכרויות עומק בין קיבוצים ובין חברות שיתאימו להם ובסיוע בהשקעות הראשוניות.

"בארבע שנות פעילותה צמחה המשתלה מסיוע לחמישה קיבוצים שהשקיעו 20 מיליון שקלים בשתי חברות בלבד (בשנת 2014), ל־34 קיבוצים שהשקיעו 120 מיליון שקלים ב־29 חברות (בשנת 2018)", מתגאה רפי נבו, מנכ"ל המשתלה ומנהל אגף יזמות, חדשנות ומו"פ באיגוד התעשייה הקיבוצית.

בכל פינה בארץ יש כיום קיבוץ שנכנס להייטק - משניר, שמיר ואילון בצפון, דרך מגן, כיסופים וכפר עזה בעוטף עזה, ועד קטורה, גרופית, יהל ואילות בערבה, והיד עוד נטויה. נוסף על כך סייעה המשתלה ביצירת שותפויות תעשייתיות חדשות בין הקיבוצים, וכן בשותפויות המוּכרות בגידולי השדה, במטעים, ברפתות, בלולים ובפארקי התעשייה.

בין ה"ביכורים" בתחום ניתן לציין את מרחב החדשנות בשער הנגב, המופעל על ידי Southup והמאיץ העסקי (אקסלרטור) "זרעים" מבית המשתלה, בשיתוף המועצה האזורית, קיבוצי האזור, ארגון משקי הנגב ומכללת ספיר; מרחב החדשנות בקיבוץ ניר עם, שנפתח השנה בחלל חדר האוכל המשופץ ומארח עשרים חברות סטרטאפ ועוד 15 יזמים; החממה האקולוגית בעין שמר; המנבטה - מרכז האנרגיות המתחדשות אילת־אילות בשיתוף קיבוצי הערבה הדרומית; מרכז החדשנות צמח־כינרת שעבר), בשיתוף ארגון משקי עמק הירדן ומכללת כינרת; מרכז חדשנות ספרינג ואלי במעוז חיים למיזמים בשיווק דיגיטלי; מרחב החדשנות בעמק המעיינות שיופעל על ידי Innovalley ו"זרעים" בעמק המעיינות (בשיתוף המועצה האזורית, ארגון משקי שאן, המפעלים הקיבוציים ומרכזי המו"פ האזוריים).

העשרת ההון האנושי

אך אין מדובר רק בהיבט של מציאת אפיקי הכנסה חדשים ומבטיחים לקיבוצים, אלא גם בהבאת בשׂורה חברתית אמיתית והזדמנויות לפריפריה - לערבה, לנגב, לעמקים ולגליל - שם יושבים כשמונים אחוזים מהקיבוצים בישראל. מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר טוען כי החשיבות הרבה שהוא רואה במהלך הזה איננה כלכלית גרידא, אלא נעוצה דווקא ביכולתה של התנועה להביא לפריפריה אנשים צעירים בעלי יכולות. "ברוב העולם מתרכזת האינטליגנציה במרכז הגיאוגרפי־תרבותי, בעוד שבפריפריה נותרים האיכרים. בדור הקודם השכילה התנועה הקיבוצית להימנע מכך, בעיקר בזכות פיתוח התעשייה. כעת, אולי באיחור מסוים, אנחנו נאבקים על היזמים ועל המקצוענים בתחומם. אם נמצא את הדרך לשלב בין הצורך של החברות הקיבוציות לפרוץ לאופקים חדשים, לבין ההזדמנות התעסוקתית לדור הצעיר והמוכשר - נצא נשכרים גם בהיבט הגיוון וההעשרה של ההון האנושי בקיבוצים".

לדבריו, משבר הקיבוצים לימד את הקיבוצניקים ואת הקיבוצניקיות שאסור לשים את כל הביצים בסל אחד. "קיבוץ שימצא את המינון הנכון להשקעת חלק מההון שהצטבר בו לאחר היציאה מהמשבר, בעידוד תעסוקה ברמה גבוהה, יֵצא נשכר פעמיים", הסביר.

מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית מרים דרוק (יקום), אומרת שמהלך החדירה של הקיבוצים להייטק מתאפשר בין השאר הודות להשלמת הסדרי החוב בעשור הקודם. בעקבות זאת, לראשונה לאחר שנים רבות, מוצאים עצמם הקיבוצים והמפעלים עם יכולת להשתמש בהכנסות לביצוע השקעות חדשות ולפיתוח עסקים.

"התעשייה הקיבוצית הובילה במשך שנים את המרוץ אחר טכנולוגיה חדשה", היא מציינת. "פיתוחים שנולדו במפעלים ובבתי מלאכה בקיבוצים הפכו למובילים בתחומם בעולם, ובהם טפטפות, מערכות מתקדמות ברפתות, תחליפי בשר מהצומח ועוד רבים אחרים. החדשנות הביאה את התעשייה הקיבוצית לאורך שנים לתפוס נתח של תשעה אחוזים מכלל התעשייה בישראל. כעת אנו פועלים להגדיל את הנוכחות שלנו גם בתחום ההייטק. יש לקיבוצים את כל הנחוץ להצליח ביעד זה: הון אנושי מעולה, כסף פנוי ותשתיות פיזיות, ואנו פועלים עם התנועה הקיבוצית לתרגם את הפוטנציאל להצלחות בשילוב כמה דרכים: יצירת חיבורים בין סטרטאפים לבין קיבוצים ומפעלים; הקמת חללי עבודה משותפים בקיבוצים שהם כר פורה ליצירתיות; חיבור עם גורמי חוץ".