פרופ' יורם רבין. "אני חושב שלמבקר המדינה יש שיניים, אף על פי שלפעמים נדמה שהדוחות שלו משמשים כמעצור לדלת במשרדי הממשלה" (צילום: גלית יערי)

מעטים בתנועה הקיבוצית ובחברה הישראלית יכולים להציג נסיקה מטאורית בתחום האקדמי, הציבורי והמשפטי, כמו זו הרשומה לזכותו של פרופ' יורם רבין, חבר קיבוץ נען, שבימים אלו החל לכהן בתפקיד נשיא המסלול האקדמי של המכללה למנהל.

את תואר הדוקטור במשפטים קיבל בגיל 35, ואת דרגת הפרופסור בגיל 42. שנתיים לאחר מכן מונה לשמש דיקן בית הספר למשפטים במכללה למנהל, וכעבור ארבע שנים התמנה לתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה, אותו מילא עד לפני כחודשיים כשעבר לעמוד בראש המכללה למנהל. בין לבין היה עורך דין פרטי, פרסם מספר ספרי מחקר בתחום המשפטים, ערך את עיתון לשכת עורכי הדין ועסק בהוראה.

רבין (52), דור שלישי למייסדי נען - הן מצד אביו והן מצד אימו - נשוי למאיה ואב ליונתן (10) ולשירה (9). הוא מעיד על עצמו שהיה תלמיד טוב במערכת החינוך הקיבוצי של שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, מערכת שלא העלתה על נס את דגל המצוינות האקדמית.

"הייתי ילד ששומע מוזיקה באוזניות, מביטלס ועד מוזיקה קלסית. עבדתי בחשמליה ולא בפלחה. אני חושב שלא ניתן היה לנבא שאבחר במסלול אקדמי, פרט לזה שהייתי ילד סקרן וקראתי הרבה אנציקלופדיות בחדרי העיון בקיבוץ".

אתה פעיל בחיי הקיבוץ?
"כיום אני מעורב פחות משהייתי בעבר. הייתה תקופה שבה פרשתי מהעבודה כעורך דין פרטי כדי ללמוד לתואר שני ושלישי במשפטים, ואז שימשתי עוזר הוראה של פרופ' דפנה ברק־ארז, כיום שופטת בית המשפט העליון, וגם הייתי בחצי משרה עורך דין בקיבוץ. עסקתי בנושאים המשפטיים של האגודה השיתופית נען, והמשכתי להיות מעורב בנושאים המשפטיים ובתהליכי ההפרטה גם כשעברתי לעבוד במשרה מלאה מחוץ לקיבוץ. בשנים האחרונות די התנתקתי מחיי הקיבוץ, ואני מתעדכן בנושאי ההפרטה והשיוך באמצעות החברים שאני פוגש במדרכות".

פרופ' רבין הוא איש שיחה מרתק. נטול פוזה, ענייני, חד־מחשבה אבל לא כבד מדי, למרות המשקל הסגולי של עיסוקיו. הוא עונה על כל שאלה לפרטי פרטים (אך מצליח להימנע מעלייה על מוקשים בנושאים רגישים מדי, כמו דעתו על הביקורת באשר למבקר), מכניס אנקדוטות ולא שוכח לפרגן לאנשים שלהם הוא חב את דרכו האקדמית, כמו פרופ' דפנה ברק־ארז שהנחתה אותו בתארים המתקדמים ופרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, שהציע לו את משרת ההוראה הראשונה כשהיה דיקן בית הספר למשפטים של המכללה למנהל, תפקיד שאותו מילא רבין מספר שנים לאחר מכן.

הטון הרגוע שלו מתחלף בשניות להתלהבות גדולה כשגולשים למוזיקה - אהבתו הגדולה. אי אפשר לפספס את התדר שמשתנה ואת הניצוץ, בעיקר כשהוא מספר על אוסף תקליטי הוויניל שלו, ואפשר בהחלט להגדיר אותו כמשתמש כבד. עד כמה כבד? "כבד ביותר" הוא אומר.

הרבה מעבר להאזנה למוזיקה. "מוכן לנסוע רחוק כדי לרכוש תקליטים מיוחדים" (צילום: גלית יערי)

"אני אוסף מהדורות ראשונות של תקליטים, קונה דברים נדירים במכירות פומביות, ומוכן לנסוע רחוק כדי לרכוש תקליטים מיוחדים. אני יכול לקנות דרך הווטסאפ תקליט מסוים אצל סוחר בפורטובלו מרקט בלונדון, ולאסוף את התקליט כשאני מגיע לשם. אם יש לי תקליט של הביטלס בגרסת סטריאו, ואני יודע שהוא יצא גם במונו, אעשה הכול כדי להשיג בלונדון את גרסת המונו הנדירה. זאת באמת אספנות כבדה, מעבר להאזנה למוזיקה".

בנען הוא ידוע כאנציקלופדיה מהלכת לענייני ביטלס. יודעי דבר מעידים שהסיכויים להתקיל אותו בנושא הם קלושים.

את שירותו הצבאי, שבדיעבד היה צעד ראשון בבחירת קריירה משפטית, עשה רבין כחוקר, ולאחר מכן קצין חקירות במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח), יחידה שאינה ידועה כמגנט לבני קיבוצים. "היה לי פרופיל 64 בגלל בעיות בריאות", הוא מצטדק, "ומוינתי בבקו"ם למשטרה הצבאית. הייתי בן הקיבוץ הראשון בנען שהגיע למשטרה הצבאית. כל הניסיונות שלי לעבור לחיל אחר לא הצליחו.

"בשלב מסוים נרמז לי שאם אהיה טוב בטירונות ובקורס שוטרים, אוכל להגיע לקורס חוקרים, וכך אכן היה. עברתי במצ"ח קורס חוקרים וקורס של רכזי מודיעין במשטרה, והשירות בתפקידים האלה חיבר אותי למשפטים. רבים מחבריי ליחידה, כולל רביב דרוקר מערוץ 13, וגיא רוטקופף, שהיה מנכ"ל משרד המשפטים, הלכו איתי ללמוד משפטים בתום השירות הצבאי, כי עסקנו בעצם בחוק השיפוט הצבאי ובמשפט הפלילי. לא כולם בחרו להמשיך בכיוון הזה. במחזור שלי בצבא היה גם ירון קסטנבוים, שהלך ללמוד בישול ופתח מסעדת שף".

ב־2015 נבחר רבין לתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה יוסף שפירא, בחוזה בכירים לשבע שנים. "בחרה אותי ועדת איתור שבראשה עמד השופט בדימוס יצחק זמיר", הוא מספר. "יועצים משפטיים הם משרה מקצועית, לא משרת אמון. בדומה ליועצים משפטיים אחרים בשירות הציבורי, במשרד המבקר אתה גם יועץ משפטי אבל חשוב לא פחות - אתה גם שומר סף. כשומר סף אתה צריך להגיד מה אי אפשר לעשות וממה המבקר מנוע מבחינה חוקית.

"הגישה הזאת נובעת מהדוקטרינה הכללית שלפיה היועץ המשפטי לממשלה הוא הן היועץ והן שומר הסף שלה. מבקר המדינה הוא מבקר של כל רשויות הביצוע של המדינה במובן הרחב, לרבות משרד המשפטים, מערך הפרקליטות ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, אך הוא אינו מבקר של הכנסת.

עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. "יועצים משפטיים הם משרה מקצועית, לא משרת אמון" | צילום: אלבום פרטי

"היועץ המשפטי לכנסת אינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, אלא נהנה מעצמאות, וכך גם היועץ המשפטי למבקר המדינה. היועץ המשפטי למבקר המדינה נהנה מעצמאות ומאי־תלות כמו מבקר המדינה עצמו, ומכאן הייחוד שלו. כשמבקר המדינה עומד מול הגופים המבוקרים, כגון משרד האוצר, משטרת ישראל או משרד המשפטים, יש לו רק את היועץ המשפטי למבקר המדינה. היועץ המשפטי הוא יד ימינו, ומכאן נובעים הייחוד והחשיבות של התפקיד הזה".

בגופים המבוקרים ציינת את הפרקליטות. מה עמדתך בוויכוח בין תומכי נתניהו, הטוענים שאין פיקוח על אנשי הפרקליטות העושים ככל העולה על רוחם, ובין ראשי הפרקליטות, הדוחים בתוקף טענה זו?
"הפרקליטות מבוקרת, והשאלה היא אם היא מבוקרת במידה מספקת. היא מבוקרת מצד מבקר הפנים של משרד המשפטים; היא פועלת בהתאם לחוק שקובעת הכנסת; היא כמובן מבוקרת בידי מבקר המדינה; היא כפופה גם לביקורת העיתונות ואפשר גם לעתור לבג"ץ נגד החלטותיה. אני לא רוצה להיכנס כרגע לשאלה אם די בביקורת על הפרקליטות או לא".

כשרבין נשאל אם למשרד מבקר המדינה יש "שיניים", הוא מספר שכבר הקליט פודקאסט בנושא זה לבקשת הדובר לשעבר של משרד המבקר, וניתן להאזין לו בהרחבה באתר האינטרנט שלו. "אני חושב שלמבקר המדינה יש שיניים", הוא מסביר, "אף על פי שלפעמים נדמה שהדוחות שלו משמשים כמעצור לדלת במשרדי הממשלה. זה לא נכון, והתמונה מורכבת יותר.

"ראשית, מבקר המדינה הוא רק ממליץ, וטוב שכך. מכאן נובע כוחו המוסרי, וכך נהוג בכל העולם. הסיבה היא שאם תהיה לו סמכות לאכוף את ההמלצות שלו, הוא בעצם יהיה חלק מהרשות המבצעת. כשהוא ממליץ המלצה שיש לה משמעויות כספיות, ברור שיש לכך מגבלה. למשל, כשהמבקר אומר שמדינת ישראל אינה ערוכה דיה להתמודדות עם שריפות גדולות, ושצריך לרכוש עוד שלושים כבאיות וחמישה מטוסים לכיבוי שעולים מיליוני שקלים, זה ברור שזו המלצה לא מחייבת, משום שהוא לא שר האוצר הרואה את כל הצרכים התקציביים ומתעדף אותם".

אז איפה יש לו שיניים?
"יש משמעות כבירה לסמכויות אחרות של המבקר. כאשר ההמלצות שלו הן אישיות וקשורות לטוהר המידות, המערכת נותנת משקל גדול להמלצות הללו. לדוגמה, אם המבקר יכתוב שהתנהלותו של מנכ"ל מסוים עולה כדי פגיעה בטוהר המידות, כשהמנכ"ל הזה ירצה להתמנות לתפקיד הבא ויופיע בפני הוועדה למינוי בכירים, הוועדה תפסוק שהמינוי שלו אינו כשיר בשל מה שנכתב עליו בדוחות מבקר המדינה, והמינוי לא יאושר גם אם השר ירצה בכך מאוד.

"יש למבקר גם סמכות רחבה כשמדובר בביקורת על מימון המפלגות. בנושא זה יש לו סמכות בחוק לקנוס בסכומים גבוהים מפלגה או מועמד שחרגו מהתקרות הקבועות בחוק בעניין ההוצאות. סמכות נוספת היא הגנה על חושפי שחיתויות, ורבים מהם אכן זוכים להגנה בפני פיטורים או בפיצוי גבוה בעת המעבר למקום עבודה אחר. יש עוד נושאים שבהם יש למבקר סמכויות משפטיות".

האם חברי קיבוצים יכולים לפנות למבקר המדינה בתלונות על הקיבוץ? על התנועה הקיבוצית? על רשם האגודות השיתופיות?
"קיבוץ הוא תאגיד מסוג אגודה שיתופית, ולכן הוא לא גוף מבוקר. גם התנועה הקיבוצית אינה גוף מבוקר, אבל רשם האגודות השיתופיות הוא גוף מבוקר. יכולה אפוא להיות ביקורת על הרשם, שהוא רגולטור, אבל אני לא נתקלתי בביקורת כזו. יכולה להיות ביקורת על רגולציות שנוגעות בקיבוצים, כמו למשל דוח ביקורת שהיה על הרגולציה על בתי הקברות, שבו חלק מבתי הקברות שנבדקו היו בקיבוצים. חברי הקיבוצים גם יכולים לפנות למבקר המדינה במסגרת תפקידו כנציב תלונות הציבור (אומבודסמן), אם יש להם תלונות כלפי הגופים שהוא מבקר".

כשהודיע פרופ' יורם רבין על פרישתו ממשרד המבקר לטובת תפקיד נשיא המכללה למנהל, כחודש וחצי לאחר כניסתו של אנגלמן לתפקיד מבקר המדינה, היו הכותרות בתקשורת על עוד אחד מבכירי משרד מבקר המדינה שהחליט לפרוש בגלל המבקר החדש. לדברי רבין, המניע להחלטתו לעבור לתפקיד נשיא המכללה למנהל היה ההזדמנות לקידום מקצועי ולסגירת מעגל, כשהוא עומד כיום בראש המוסד האקדמי שבו למד לתואר ראשון ולאחר מכן שימש בו כמרצה, כסגן דיקן וכדיקן.

האתגרים הניצבים בפניו כנשיא המכללה, שבה לומדים כ־8,500 סטודנטים, הם רבים. "שוק ההשכלה הגבוהה הוא דינמי מאוד", אומר רבין. "יש מקצועות חדשים וישנים. יש ירידות בביקוש למקצועות מסוימים, ועליות בביקוש לאחרים. האתגר הגדול ביותר הוא להתאים את המוסד להשכלה גבוהה לתמורות שחלו בשוק ההשכלה.

"יש כיום ירידה בביקוש לראיית חשבון, עלייה בביקוש למדעי המחשב ולהנדסה וכדומה. נראה שמקצועות רבים שמלמדים באקדמיה כבר לא יהיו רלבנטיים בעתיד בכלל. אתגרים נוספים הם הקמת מעונות סטודנטים ופיתוח הבין־לאומיות של הקמפוס. הדבר יתבטא בהבאת סטודנטים זרים ובהוצאת מספר גדול של סטודנטים ישראלים לקורסים בחו"ל כדי לפתוח אותם למגמות הגלובליזציה ולשפר את שליטתם בשפות זרות.

"אתגר נוסף קשור לשינוי בשיטות ההוראה. ההוראה באמצעות לוח וגיר תחלוף מהעולם, ותוחלף בלימודים מקוונים ובחשיבה ביקורתית על ידע, יותר מאשר צבירת ידע המצוי כיום ברשתות החברתיות ובוויקיפדיה".

אתה ממליץ לצעירים ללמוד במכללה כדרך להשתלבות בתפקידים ניהוליים שישפיעו על החברה בישראל?
"ראשית, אני ממליץ ללמוד. כיום יש מגמה של אנשים שאומרים שכדי להצליח בחברה ולהשׂתכר היטב אין בהכרח צורך בלימודים, וצריך להיות יזם ולהקים עסק או סטרטאפ. לדעתי יש עדיין חשיבות להשכלה פורמלית ולתארים מתקדמים. המכללה שאני עומד בראשה שמה את הדגש על לימודים מעשיים ועל חיבור לתעשייה הרלוונטית למקצוע הנלמד. החזון שלי הוא לעשות את ההשכלה הגבוהה מחוברת לחיים, על בסיס ערכים נכונים של תרומה לחברה, של דמוקרטיה ושל אזרחות טובה".