במסגרת המגמה לחדשנות וליצירתיות, הוחלט באיגוד התעשייה הקיבוצית לקיים בכל שנה האקתון (מעין סיעור מוחות) בנושאים שונים, כשבכל פעם יתארחו משתתפי האירוע באחד ממפעלי התעשייה הקיבוצית בפריפריה.

להביא פיתוחים לאיפה שצריך. צילום המחשה: שאטרסטוק

ההאקתון הקיבוצי הראשון יעסוק בפיתוחים טכנולוגיים ישראליים לאזורים מנותקים בעולם, בין שמדובר באנשים במדינות מתפתחות החיים ללא גישה לרשת האינטרנט, לחשמל או למים, ובין שאלו תושבי ישראל והמערב העלולים להפוך למנותקים במקרה של אסון טבע או של פעולת טרור שידרשו מהם לשרוד בתנאים קיצוניים.

ההאקתון "אתגרים 2018" ייערך בימים רביעי עד שישי, 30-28 בנובמבר, במפעל דולב סולב בקיבוץ דביר ביוזמת המפעל (בבעלות הקיבוצים דביר ולהב) ובשיתוף איגוד התעשייה הקיבוצית.

בההאקתון יתחרו מפתחים וקבוצות של סטרטאפיסטים, מהנדסים, מעצבים ומדענים מכל רחבי הארץ. הם יציגו חידושים טכנולוגיים לשיפור איכות החיים במדינות מתפתחות בתחומי התקשורת, המזון, המים והחקלאות.

בין המפעלים הקיבוציים שישתתפו ויתחרו: נטפים, עמיעד, תמה, ברמד, מצר, כפרית, פלסן וגניגר. לאחר האירוע יפעל האיגוד ליצירת קשר בין המפתחים לבין גורמים בין־לאומיים העוסקים בקידום מדינות אפריקה, הודו ודרום־מזרח אסיה.

לדברי אופיר ליבשטיין, המנכ"ל היוצא של איגוד התעשייה הקיבוצית, ההאקתון - בהשתתפות טובי המוחות היצירתיים - הוא כלי ליצירת מאמץ מרוכז במטרה להביא לפריצות דרך עם פוטנציאל תעשייתי־מסחרי.

"הקיבוצים הובילו תפיסה חדשנית בשיתופיות בחקלאות באזורים מדבריים ומרובי מים, ואין־ספור פיתוחים תעשייתיים, וכעת מנצלים את משאביהם האנושיים לטובת אחד האתגרים הגדולים של העולם - דאגה לאוכלוסייה ההולכת וגדלה. זוהי שליחות חברתית עולמית, ויש בה גם פוטנציאל כלכלי עצום".

מיכל צורן (סאסא), מנהלת אגף פעילות בין־לאומית וסחר חוץ באיגוד התעשייה הקיבוצית, מציינת שלהאקתון יש שלוש מטרות עיקריות.

הראשונה, הבאת חדשנות לתעשייה המסורתית בקיבוצים על ידי חיבור בינה לבין הסטרטאפים והטכנולוגיה המתקדמת, מתוך רצון לשפר את הפריון, את תהליכי הייצור ואת המוצרים של המפעלים. השנייה, לפתוח למפעלים שווקים חדשים ולפתח מוצרים חדשים. השלישית, לעסוק בפעילות ערכית, בשיתופי פעולה ובתרומה לקיימוּת.

איגוד התעשייה הקיבוצית מאגד 250 מפעלים ועוד עשרות סטרטאפים, ונפח פעילותו עולה על 40 מיליארד שקלים, מתוכם 19 מיליארד שקלים מקורם בפעילות בין־לאומית.

פעילות מפעלי האיגוד מקיפה כעשרה אחוזים מהפעילות התעשייתית בארץ, והיא גדולה לאין שיעור מחלקה היחסי של התנועה הקיבוצית באוכלוסייה. "בפריפריה חלקנו בתעשייה גדול יותר", מציינת צורן, "ואנחנו מהווים שם מעסיק משמעותי מאוד".

האם האיגוד מוביל לבדו את ההאקתון הזה?

"לא, יש לנו שותפים רבים. נוסף על החברות הקיבוציות משתתפים בהאקתון הזה גם סטרטאפים לא מהקיבוצים, משקיעים, רשות החדשנות, התאחדות התעשיינים, מכון הייצוא, התנועה הקיבוצית, משרד החקלאות, וארגונים העוסקים במדינות מתפתחות, כמו ארגון סיד ישראל ו־pears. גורם נוסף שהצטרף ונותן תוקף למקצוענות הוא האקדמיה.

"את האתגרים עזרו לנו לבנות אנשי אקדמיה מאוניברסיטת תל־אביב המתמחים באפריקה ובהודו, ואת הקריטריונים של התחרות מסייעים לנו לבנות אנשי הטכניון, ובהם פרופ' מרים ארז, כלת פרס ישראל לחדשנות".

האם תוכלי לתאר איזשהו סטרטאפ פורץ דרך שיוצג באירוע?

"החידושים יוצגו בהאקתון עצמו. אני יכולה לספר שלהאקתון קדם אירוע קיק־אוף שאליו הגיעו המשתתפים והצגנו להם את האתגרים. נציגי החברות התקבצו סביב השולחנות והתחילו לעבוד על האתגרים שהם בחרו.

"הפתרונות לאתגרים מעניינים מאוד, והם עוסקים במים, בחוות ורטיקליות, בשיפור פריון בחקלאות ועוד. לאירוע המקדים הגיעו גם חיילים מיחידות מובחרות העוסקות בתכנון ובתכנות. בעצם יש פה חיבור ושיתוף פעולה רחב בין גורמים רבים שיסייעו למצוא פתרונות לאתגרים באמצעות סיעור מוחות".

צורן מדגישה שאף על פי שאיגוד התעשייה הקיבוצית יזם את ההאקתון, האירוע הזה פתוח לכולם, ומוזמנים אליו כל היזמים וכל אנשי התעשייה בפריפריה - בדרום ובצפון. לאירוע הוזמנו גם סטודנטים מארצות מתפתחות השוהים בארץ במסגרת תוכניות חילופי סטודנטים. המארגנים מאמינים שתהיה שם אווירה יצירתית ומחברת, ואולי גם בונוס של תרומה למפעלי הפריפריה.