כמעט מאה שנים חלפו מאז נעשה תכנון רעיוני לגבעת הקיבוצים עין חרוד ותל יוסף על ידי מתכנן המרחב הכפרי של היישוב העברי, האדריכל ריכרד קאופמן. את שני הקיבוצים הקימו בשנת 1921 קבוצות שונות של גדוד העבודה, ולאחר שהות זמנית במעיין חרוד עברו לגבעת קומי הסמוכה. שניהם נועדו להיות קיבוצים גדולים, על פי חזון גדוד העבודה והקיבוץ המאוחד.

עמק חרוד במבט על. בריבוע: גבעת הקיבוצים והאזור המדובר בפרויקט | צילום: אורי וול

"קאופמן תכנן את שני הקיבוצים כך שבתיהם צופים אל הנוף", מתאר האדריכל דני קידר, "ובמרכזם אזור ציבורי משותף שייתן שירותים לתושבי הקיבוץ. מלכתחילה נועדו הקיבוצים להיות גדולים, ולכן נפרסו מרכיביהם על הגבעה. האזור שביניהם תוכנן להיות משותף, והוקמה בו במה שעליה הוצגו מופעי תיאטרון לחברי שני הקיבוצים. בעקבות הפילוג בעין חרוד ב־1952, עברו חברי האיחוד צפונה על הגבעה. השטח הציבורי המשותף נשמר והוקמו עליו בתי הספר האזוריים והמשכן לאומנויות".

האדריכל דני קידר (לשעבר חבר מעגן), מחברת "א.ב. מתכננים", עובד בימים אלה, יחד עם אנשי מקצוע נוספים, על תוכנית מתאר חדשה שמקדמת המועצה האזורית הגלבוע, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון. באמצעות תוכנית זו מבקשת המועצה לתכנן שטח בן כ־7,000 דונם, בו נכללים שלושת הקיבוצים שעל הגבעה: עין חרוד איחוד, עין חרוד מאוחד, תל יוסף, והשטחים שביניהם ולמרגלותיהם. מדובר בבחינה מקיפה של מגוון תחומים: חינוך, תעסוקה, שירותי ציבור, תחבורה, תיירות ועוד. התוכנית תקבע מדיניות תכנונית ותתייחס להיבטים שונים, ביניהם אזורי מגורים חדשים וקיימים, אופיים ומיקומם של שימושים ואזורי תעסוקה, דגם הפיתוח של הדרכים והצירים, האזור הציבורי שבין היישובים.


התוכנית הכוללנית שואפת לתת ביטוי תכנוני לגוש יישובים שלם שיכלול את שלושת הקיבוצים, את משרדי המועצה האזורית וכן שטחי תעסוקה ותעשייה נרחבים, מגבעת קומי בצפון עד נחל חרוד בדרום.

במסגרת תכנון אשכול היישובים באים לביטוי מוטיבים משותפים להעצמת חיי התושבים, כגון מרכז שירותים ומסחר ומרפאה אזורית, ובמקביל מוטיבים המבקשים לשמר את נכסי העבר, ביניהם "שדרת התיירות", אשר מעבר לביסוס המורשת גם ייצרו אופק עתידי. תוכנית המתאר מבקשת ליצור רצף תכנוני עד שנת 2048, אך מתייחסת גם להיבטים תכנוניים עכשוויים – לפיה יקודם בטווח הקצר תכנון של כחמישים יחידות דיור לכל קיבוץ, ובסך הכול למעלה מ־150 יחידות דיור שייתנו מענה מיידי להיבטי הצמיחה הדמוגרפית של שני קיבוצי עין חרוד ושל תל יוסף.

עין חרוד איחוד. מסכימים לדיור משותף לבני הגיל השלישי משלושת הקיבוצים  צילום: אביב לשם
"הקביעה שהתכנון הוא עד שנת 2048 היא סמלית", אומר קידר, "הרי החיים לא נעצרים בשנה הזאת. זה פשוט מספר עגול שנוח להתייחס אליו – מאה שנים למדינת ישראל. היומרה בתוכנית היא להסתכל איך ואל מה נכון ליישוב הכפרי להתפתח, ולכוון את התכנון בהתאם לכך תוך התייחסות הן למורשת העבר והן לצורכי ההווה והעתיד. במסמך מנחה לתכנון היישובים במרחב הכפרי, שהוכן עבור מרכז המועצות האזוריות, מדובר על היבטים לתכנון לשלושים השנים הבאות, ביניהם מגורים, תעסוקה, צורכי ציבור, דרכי תחבורה, קשר עם הסביבה ושטחים פתוחים.

"בכל ההיבטים האלה ברור שחלו וחלים שינויים, ולכן עלינו לבחון כיצד לתכנן את המרחב שכולל את שלושת הקיבוצים ואת מתחם המועצה האזורית הגלבוע, עם שטחי הציבור שבה ואזור התעשייה והתעסוקה שלה. במסגרת זו יש לבחון מחדש איך נכון לכל יישוב, מצד אחד, לשמור על האוטונומיה שלו ולהתפתח בהתאם לקצב, לצרכים ולדי־אן־אי שלו, ומצד שני, להשתלב בראייה הכללית של צורכי היישובים כחלק מהמועצה האזורית".

הצוות של קידר החל לבחון את כל ההיבטים, החל מנושא התחבורה – הכולל הן את הכבישים החיצוניים והן את הדרכים הפנימיות בקיבוצים ואת הכבישים המחברים ביניהם – ועד לשאלה אילו שירותים נכון שיאוחדו ויינתנו ביחד לשלושת הקיבוצים.

הרעיונות השונים נבחנו בסקר שבו השתתפו למעלה ממאתיים משיבים משלושת הקיבוצים, והועלו בכנס ציבורי שנערך לאחרונה במשכן לאמנויות בעין חרוד בהשתתפות כשמונים ממשיבי הסקר. מתוצאות הסקר עולה תמימות דעים כמעט מוחלטת לגבי שירותים מסוימים, אך קיימים גם שירותים שההסכמה לאחד אותם שונה מקיבוץ לקיבוץ בהתאם למצבו החברתי והכלכלי.

כך, לדוגמה, הייתה הסכמה כמעט מוחלטת על הצורך בשירותים חברתיים משותפים, אך כשפורטו סוגי השירותים התברר שההסכמה רחבה מאוד בנוגע להקמת מרפאה אזורית משותפת (במקום שלוש מרפאות קיבוציות) ודיור משותף לבני הגיל השלישי וכן לסטודנטים ולחיילים, ספרייה משותפת ומרכז מסחרי קטן שיחליף את הכולבו הקיבוצי, ולעומת זאת ניכרת התנגדות בולטת להקמת בריכת שחייה משותפת ולבניית מתחם דירות להשכרה (שיעור ההתנגדות הגבוה ביותר בא מקרב חברי עין חרוד איחוד, הקיבוץ השיתופי היחיד מבין השלושה והמבוסס יותר מבחינה כלכלית).

עובד נור. להעצים את האזור | צילום: שרון צור

כשנשאל קידר אם קיים שוני בתכנון עתידי של קיבוץ שיתופי, שעשוי להפוך למתחדש, לעומת תכנון של קיבוצים שכבר התחדשו, הוא משיב שלדעתו אין שוני, גם כשמדובר במבני ציבור. "ברמת אורחות החיים יש הבדל", מסביר קידר, "אבל ברמה הפיזית ובתפיסה איך אתה בונה את הבית ואילו סוגי מגורים חשוב שיהיו בקיבוץ – אין הבדל גדול. בשלושת הקיבוצים חשוב ורלוונטי לבנות לא רק וילות לחברים אלא גם מגורים לצעירים. גם בנושא המינוע והרכב אני לא רואה הבדל גדול בראייה עתידית".

במבט היסטורי, האם מדובר בסגירת מעגל שבה שני העין־חרודים שהתפלגו ותל יוסף, שגם בו היה פילוג, יהפכו על־פי התכנון לקיבוץ אחד גדול?
"ממש לא. אנחנו לא מדברים על קיבוץ אחד גדול. נתקלנו בהחלט במשקעי העבר, במיוחד אצל החברים היותר ותיקים. לכל קיבוץ ישנו הסיפור שלו, הדי־אן־איי והמצב החברתי והכלכלי שלו, ולא מדובר פה על יצירת קהילה אחת משותפת. הכוונה היא להישאר עם שלוש קהילות, אבל לחפש את המשותף ביניהן ואיפה יתאפשר רווח כתוצאה מהעובדה הנוחה מאוד ששלוש הקהילות יושבות זו בסמוך לזו".

אביב בארי, מתכנן הוועדה המקומית במועצת הגלבוע, סבור שנודעת חשיבות רבה לשפה התכנונית המוצעת בתוכנית המתאר ולעבודה המקיפה שמהווה "ארגז כלים" להמשך. "קשה להפריז בחשיבות המהלך", הוא אומר, "כאשר אזור התוכנית מהווה מוקד ציבורי, חינוכי ותעסוקתי ברמה האזורית, וכולל כמה מנכסי ראשית ההתיישבות בארץ, כמו בניין הקואופרטיב הישן (כיום מרכז הצעירים), המצטרפים לפיתוח העתידי של שלושת הקיבוצים".

עובד נור, ראש המועצה, מדגיש את העובדה שהמועצה בחרה ליצר חזון, ויחד עם הציבור לנהל תהליכים תכנוניים המקיימים איזון ראוי בין פיתוח וצמיחה לבין שמירה על העבר, עם מרקמים של סביבה. "תוכנית המתאר הזאת תקבע במידה רבה את דגם הפיתוח של יישובי הגבעה בעשורים הקרובים", אומר נור. "לאזור הזה יש חשיבות היסטורית ברמה הלאומית – ראשית ההתיישבות הציונית בעמק חרוד והקמת 'הקבוצה הגדולה' – ומכאן החשיבות הרבה של יצירת מסגרת תכנונית לפיתוחו הכולל".

במהלך הכנס שהתקיים לאחרונה ביקש נור להדגיש את ההזדמנות הגדולה הטמונה בהכנת תוכנית כוללת לפיתוח ולקידום היישובים והאזור, לאור הצרכים המשתנים במאה ה־21. "איגום משאבים ויכולות, לצד שיתוף הציבור, מהווים עבורנו שגרת התנהלות לצורך גיבוש מדיניות", אמר נור. "המועצה מקדמת ראייה אשכולית של היישובים כבסיס למתן שירותים איכותיים יותר לתושבים, והתוכנית הזאת תענה על הצרכים הספציפיים של כל קיבוץ ותדע להעצים את האזור כולו. לצורך מימוש התוכנית אנו מחויבים להמשך המדיניות של שיתוף פעולה ואיחוד כל הכוחות".

התוכנית נמצאת כעת בשלב גיבוש החלופות והרעיונות התכנוניים שחלקם הוצגו במפגש התושבים, ובבחינה כלכלית של המיזמים החברתיים והכלכליים המשותפים.