למרות ההודעה הדרמטית של מלך ירדן עבדאללה בתחילת השבוע, שלפיה אין בכוונתו להאריך את תוקפו של נספח הסכם השלום עם ישראל, בעמק הירדן דווקא מנסים לשדר עסקים כרגיל.

"לא מתלהמים יותר מדי". ארזי, צילום: אלבום פרטי

בישראל מאמינים כי הסכסוך נובע ממחלוקות פנימיות בירדן, אולם אם לא יהיה שינוי בהחלטה שהגיעה מעמאן, בתוך שנה יוחזרו אזור נהריים ומובלעת צופר שבערבה לריבונות ירדנית מלאה.

טרם קום המדינה נקנה השטח המדובר שבאזור נהריים, ופנחס רוטנברג אף בנה שם את תחנת הכוח המפורסמת. אחרי מלחמת השחרור נקבע בהסכמי רודוס כי נהריים תהיה שטח ריבוני של ישראל.

ב־1994, בעת החתימה על הסכם השלום, דרשו הירדנים לקבל בחזרה את השטח שבעמק הירדן וכן את מובלעת צופר, בהתבססם על הבטחה שקיבלו מימי המנדט הבריטי. נקבע כי השטחים יעברו לידי ירדן, אך עיבוד הקרקע יישאר בידיים פרטיות של ישראלים.

הוחלט כי בתום 25 שנה יוכלו הצדדים לדון במעמד המיוחד של השטחים הללו. כעת, שנה בדיוק לפני תום השנה ה־25, ובהתאם למה שנחתם בהסכם השלום, הודיעו כאמור הירדנים כי לא יאריכו את האישור שניתן לישראלים להחזיק בקרקע, ולמעשה יקחו עליה בעלות מלאה.

"אנחנו לא מתרגשים מההצהרה של המלך", אומר אלי ארזי מקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, שהיה חבר בגוף שניהל את המשא ומתן עם הירדנים לפני הסכם השלום, וחבר בוועדה הקבועה לדיונים עם הירדנים.

"ברור שזה נעשה לצרכים פנימיים ירדניים, וברור שייכנסו כעת למשא ומתן". לדבריו, הסכם השלום ונספח נהריים מקנים לשני הצדדים יתרונות עצומים. "אם המלך ירצה לבטל משהו בהסכם או בנספח, הוא צריך לזכור שכיום הוא מקבל הרבה דברים טובים במסגרת ההסכם, כמו למשל כמויות אדירות של מים שמקלות את המצוקה האמיתית שם. על רקע הדברים האלה, שני הצדדים צריכים לזכור שמההסכם הם יכולים רק להרוויח".

בניגוד לצופר, שם אנשים פרטיים מחזיקים בזכויות, שטח המריבה בעמק הירדן אינו אלא אדמות של אשדות יעקב איחוד ומאוחד שאותן הם מעבדים. מדובר על כ־850 דונם באזור שזכה לשם אי השלום.

חלק מהקרקע ראוי לעיבוד, ומגדלים שם זיתים, אבוקדו וגידולי שדה; בחלקה האחר יש אתר תיירות המבוסס על השרידים של תחנת הכוח של רוטנברג. "באי השלום יש שטחים חקלאיים ויש פעילות תיירותית, ואלה מעוגנים בהסכם השלום", מבהיר ארזי. "יש מסמכים שמעידים שאנחנו בעלי הקרקע, וגם בעתיד נמשיך לעבד אותה".

איך קיבלו בקיבוצים את ההודעה?

"אנחנו לא מתלהמים יותר מדי סביב ההכרזה. זו הכרזה פנימית שלהם. עדיין יש מרווח זמן של שנה, שבה יתכנסו הצדדים וידונו בעניין.

"זה לא קורה מחר בבוקר. אני מניח שהירדנים יֵדעו לשכלל את היתרונות מההסכם השלום - גם מישראל, מארצות הברית וממדינות המערב - ואני מאמין שיגיעו לנוסחה נכונה שתאפשר לנו להמשיך ולעבד את השטחים וגם לקיים את פרויקט התיירות. אני עדיין מקווה שיום יבוא ויהיה פרויקט תיירות משותף עם הירדנים".

ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום הביע אף הוא תקווה כי המשבר ייפתר במהרה. "קיבלנו בהפתעה וגם בצער את ההודעה של הירדנים. המועצה מנהלת שיתוף פעולה ארוך שנים עם השכנים מירדן, ואנחנו מצטערים על ההחלטה.

"ועם זאת, זה לא סוף פסוק. במשא ומתן ובשיחות עם מלך ירדן אפשר יהיה להגיע לסיכום שחקלאי עמק הירדן יוכלו להמשיך לעבד את השדות באי כמו בעשרות השנים האחרונות".
אף על פי שראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתחילת השבוע כי בכוונת ישראל להיכנס למשא ומתן על האפשרות להאריך את ההסדר הקיים, בעמאן מפגינים שרירים ולא מוכנים ליישר קו עם ירושלים.

ביום שני בערב הגיב שר החוץ של ירדן אימן אל־ספאדי להחלטה שלא להאריך את תוקפו של נספח השטחים מהסכם השלום עם ישראל, ואמר כי ירדן לא קיבלה בקשה מישראל להתחיל בהתייעצויות בנושא.

בראיון לטלוויזיה המקומית, הוסיף השר כי לא ינוהל משא ומתן עם ישראל על ריבונות השטחים, ואם יהיו התייעצויות שכאלה - הן יעסקו באופן שבו יבוטלו הנספחים בנוגע לנהריים ולצופר.

"ממלכת ירדן החליטה לסיים את תוקף הנספחים בדבר אדמות נהריים וצופר בהתאם להנחיות שהגיעו מהמלך. העבודה בהתאם לנספחים תסתיים בשנה הבאה", אמר.

את דבריו חתם אל־ספאדי בהתייחסות לזכויותיה הריבוניות של הממלכה בשטח: "השמירה על ירדן ועל האינטרסים שלה היא בעדיפות עליונה, ואנו נטפל בכל התפתחות שתהיה בנושא. החלטתנו התקבלה על רקע זכותנו הריבונית, ואנו נפעל מתוך שמירה על האינטרס הלאומי".