בתנועות הקיבוציות יש כיום 40 קיבוצים שיתופיים, שהם 15% מכלל הקיבוצים. כך עולה מסקר שערכו לאחרונה ד"ר שלמה גץ וחנה גולדמברג מהמכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה בקרב כל הקיבוצים השיתופיים. עוד נמצא כי בארבע השנים האחרונות (2018-2015) הפכו 20 קיבוצים משיתופיים למתחדשים, ובשמונה קיבוצים מתוך 40 השיתופיים מתקיימים כיום דיונים על מעבר לקיבוץ מתחדש.

23 מהקיבוצים השיתופיים הם קיבוצי התק"ם לשעבר, ו־11 הם מהקיבוץ הארצי לשעבר. שישה קיבוצים שיתופיים הם קיבוצים דתיים, והם כ־40% מקיבוצי הקיבוץ הדתי, שבו 16 קיבוצים, לעומת כ־14% קיבוצים שיתופיים בכל אחת מהתנועות האחרות.

חדר אוכל. בקיבוצים שבהם יש הפרטות, בעיקר של מזון, החברים כבר מתחילים לחשוב אחרת | צילום ארכיון: משה מילנר, לע"מ (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)

הסוקרים מצאו שהקיבוץ השיתופי של שנות האלפיים אינו הקיבוץ של שנות השבעים והשמונים. גם בו מתרחשים תהליכים של השתנות. ב־25 קיבוצים (62.5% מכלל השיתופיים) נהוג תשלום עבור צריכת חשמל, ואילו תשלום עבור צריכת מים יש רק בשישה קיבוצים (15%). תשלום עבור ארוחות בחדר האוכל יש ב־21 קיבוצים (כמחצית הקיבוצים). ב־23 קיבוצים (57.5%) יש אפשרות לחבר לרכוש רכב פרטי. באחד הקיבוצים ציינו כי ישנם מספר כלי רכב פרטיים, וההחלטה הקיימת שלא לאפשר זאת אינה נאכפת בפועל.

ב־16 קיבוצים (40% מכלל השיתופיים) יש הפרטה של שלושת התחומים שנבדקו בסקר: החשמל, הארוחות והאפשרות לרכוש רכב פרטי. בתשעה קיבוצים (22.5%) אין כלל הפרטה של התחומים האלה. בשאר הקיבוצים יש הפרטה של אחד או שניים מתוך שלושת התחומים. יש גידול במספר הקיבוצים שבהם יש לשלם עבור צריכת מים. בסקר של השנה שעברה (סוף 2017), רק בשני בקיבוצים היה תשלום על שימוש במים. ב־2018 עלה המספר לשישה קיבוצים.

מממצאי הסקר התברר כי קיים קשר בין ארוחות חינם לבין היעדר האפשרות לרכוש רכב פרטי. מתוך 21 הקיבוצים שבהם יש תשלום עבור ארוחות, ב־17 יש גם אפשרות לחבר לרכוש רכב פרטי. מתוך 18 הקיבוצים שבהם אין תשלום עבור ארוחות, רק בחמישה יש אפשרות לחבר לרכוש רכב פרטי.

בחלק גדול של הקיבוצים המתחדשים חדר האוכל נסגר לחלוטין; באחרים הוא פתוח בעיקר לארוחות צהריים. בכל הקיבוצים השיתופיים חדרי האוכל ממשיכים לפעול. בכולם מגישים ארוחת צהריים, אולם רק בחלקם ארוחת בוקר או ארוחת ערב. בולטת הנטייה של קיבוצים שבהם יש הפרטת מזון להגיש שתי ארוחות - בעיקר ארוחת בוקר וצהריים, ושל הקיבוצים שבהם אין הפרטת מזון להגיש שלוש ארוחות ביום. בשבעה קיבוצים חדר האוכל פתוח בערב מספר פעמים בשבוע. בשלושה קיבוצים חדר האוכל פתוח בערב רק ביום שישי. קיבוץ אחד ציין שיש ארוחת בוקר רק לוותיקים.

עורכי הסקר גילו כי מודל "הקיבוץ המשולב" נעלם סופית. "במודל זה, תקציב החבר היה מורכב מאחוז מסוים, לרוב סביב 20%, על פי ההכנסה מהעבודה, בצד מרכיב שוויוני שהוא עיקר התקציב, ולעיתים היה ביטוי גם לשנות הוותק", מציינים גץ וגולדמברג. "המודל הוצע באמצע שנות התשעים של המאה שעברה בניסיון להתמודד עם מה שהוגדר יצירת מוטיבציה לעבודה והיענות לרצונות של חברים למתן תגמול אישי לעבודה. בעיני רבים אפשרה שיטה זו לשמור על ליבת העיקרון הקיבוצי של 'מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו'. היו מי שהטילו בכך ספק, וטענו כי אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאירה שלמה. אין חצי הריון, הם טוענים. או שיש תשלום לפי ערך העבודה, או שיש תקציב לפי הצרכים.

"ועדת הסיווג, שפעלה בשנים 2004-2002, התעלמה למעשה מהמודל הזה, שכבר הראה סימני דעיכה, וקבעה שיש קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש. רשם האגודות השיתופיות סיווג את הקיבוץ המשולב כקיבוץ שיתופי. רבים ראו במודל הזה פשרה ושלב מעבר בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש, בעיקר בקיבוצים שבהם היתה ההכרעה קשה. רוב הקיבוצים שאימצו את המודל עברו כעבור שנה עד שלוש שנים לדגם הקיבוץ המתחדש. קיבוצים בודדים התמידו בשיטה הזאת מעל חמש שנים".

בשיא, בשנת 2000, היו 38 קיבוצים משולבים, ומאז הלך מספרם ופחת, עד שעבר המודל הזה מן העולם. בסך הכל עברו דרך המודל המשולב, בדרכם להיות קיבוץ מתחדש, 80 קיבוצים (כ־30% מכלל הקיבוצים).

ד"ר שלמה גץ (גדות) כבר יכול לזהות מגמה מסקרי המעקב שהוא עורך בכל שנה אחר הקיבוצים השיתופיים. "ההערכה שלי היא שבסופו של דבר תישאר קבוצה קטנה של קיבוצים שיתופיים, וקשה לי לדעת את מספרה, אולי משהו בין 25-15 קיבוצים, וקשה להעריך כמה זמן היא תמשיך להתקיים. עד אמצע העשור הנוכחי הרבה קיבוצים שינו את השיטה לקיבוץ מתחדש, ובאמצע העשור כבר לא היו הרבה שעשו זאת. בשנים האחרונות יש גל נוסף של קיבוצים שיתופיים שהשתנו או נמצאים בדיונים לקראת שינוי. הגדולים שבהם הם יגור, שכבר עברו למודל המתחדש, ומעגן מיכאל ורמת יוחנן שנמצאים בדיונים. הניסיון מהעבר מלמד שקיבוץ שהתחיל את התהליך, בסופו של דבר עשה את השינוי לקיבוץ מתחדש, בצורה זאת או אחרת. יש מעט קיבוצים שהחליטו לדון על שינוי, ובחרו לבסוף להשאיר את המצב כמו שהוא".

איך אתה מסביר את היעלמות המודל המשולב?

"ההסבר העיקרי הוא שחברי הקיבוצים חששו בתחילה לבצע שינוי שנראה מרחיק לכת, והעדיפו את פתרון הביניים של המודל המשולב. ככל שעברו השנים, וקיבוצים נוספים עברו להתנהל כקיבוץ מתחדש, העדיפו מובילי השינוי לוותר על שלב הביניים והציעו לעבור מייד למודל רשת הביטחון. המודל המשולב היה בשיאו בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. באותה תקופה היו כאלו שבאמת ובתמים חשבו שזה הפתרון המשלב את הטוב שבשני העולמות. לימים התברר שאין חצי היריון, ושצריך לבחור בין השיתופי ללא שיתופי. גם רבים מאלו שרצו להעביר את הקיבוץ משיתופי למתחדש חששו שזה יהיה קשה מדי, והחליטו להתפשר על אמצע הדרך. בהתחלה זה לא נראה רק כשלב ביניים, אבל עם השנים התברר שזה שלב ביניים שהקל את המעבר".

הפרטות השירותים, ואפילו הרכב הפרטי בקיבוץ השיתופי, מנבאים מעבר לקיבוץ המתחדש, או שזו התנהלות עדכנית יותר של הקיבוץ השיתופי?

"המחקרים של חוקרי המכון לחקר הקיבוץ, ד"ר מיכל פלגי וד"ר אברהם פווין ז"ל, הראו שבקיבוצים שבהם יש הפרטות, בעיקר של מזון, החברים כבר מתחילים לחשוב אחרת, קרוב יותר לחברים בקיבוצים המתחדשים. זה אומר שהפרטת מזון היא לא רק שינוי טכני, אלא שינוי שיש בו מהות שמשנה צורת חשיבה. זה אומר שכל מי שעובר לקיבוץ מתחדש עובר דרך שלב ההפרטות, אבל זה לא אומר שמי שעשה הפרטות בהכרח יגיע לקיבוץ מתחדש. יכול להיות שקיבוץ שהפריט את המזון יישאר שיתופי לאורך שנים, אך בצורת התנהלות אחרת".