סוף השבוע האחרון נחשב ליוצא דופן מבחינת משקעי הגשם שירדו בערבה והשיטפונות שבאו בעקבותיו. בקיבוץ יטבתה ירדו בתוך זמן קצר 24 מ"מ גשם, כשממוצע המשקעים השנתי עומד על כ-30 מ"מ בסך הכול.

"ממש לא אוהבים גשם". הנזקים לשדות יטבתה, צילום: אורי מישלי, שלחין יטבתה

מטחי הגשם החזקים, שלוו בברד כבד בין הקיבוץ לאילת, התקבלו אצל החקלאים ברגשות מעורבים.

מצד אחד מדובר בגשם, שנחשב לאורח נדיר באזור המדברי שיוצר זרימה חזקה ומרהיבה למראה, ומאידך כמות כה גדולה בזמן קצר ביותר גורמת לנזק לגידולים בשל העלייה במליחות הקרקע וניקוז בעייתי שגורם להצפות.

ואכן הגשם האחרון גרם לנזקים ל-200 דונמים משטחי הבצל ול-50 דונמים משטחי החוחובה, כשגם הברד גרם לפגיעה לא פשוטה.

יפתח הופמן, מזכיר יטבתה, היה בדרכו עם המשפחה מאילת ליטבתה כשהחלו לרדת הממטרים העזים. הוא הספיק להגיע לקיבוץ לפני שנסגר הכביש לתנועה בגלל הצפות, בניגוד לחברים אחרים שנאלצו להמתין מספר שעות עד לפתיחתו.

"המראות היו מדהימים", סיפר הופמן. "באותו בוקר עוד הספקנו להתרחץ בים והשמש זרחה, ולפתע החלו לרדת גשמי זעף מלווים בברד. בצידי הכביש החלה זרימה אדירה ומדובר תמיד בחזיון מדהים".

מדובר באירוע נדיר של גשם?

"אין ספק שזה לא קורה הרבה בפרקי זמן כה קצרים ובכמות משקעים כזו, אבל אוקטובר הוא חודש מועד לפורענות בערבה בגלל אפיק ים סוף שמתפתח ונותן מכות נקודתיות וחזקות.

"בשנים האחרונות רבו השיטפונות. קשה לדבר על משהו סדרתי, כי יכולה להיות לנו שנה עם אפס מילימטרים ואחר כך שנה של 60 מ"מ, אם כי לא במכה אחת. גם ביום חמישי הקרוב מדברים על אירוע דומה.

"יש אצלנו ימים בודדים של גשם, אבל בהחלט יכול להיות גשם בשטחי החקלאות המרוחקים שני ק"מ מהקיבוץ ובקיבוץ עצמו אף לא טיפה".

"מראות מדהימים". הופמן, צילום: אלבום פרטי

מה עושים ביטבתה על מנת למזער נזקים שמחוללת סופה כזו?

"אנחנו משקיעים הרבה בהסדרת ניקוזים בשטח כי הצפה עלולה להשמיד יבולים. החקלאים ביטבתה, בניגוד לאזורים אחרים, ממש לא אוהבים גשם".

אז מבחינתכם החורף הסתיים?

"אין לדעת. המדבר מתנהג באופן מוזר ולא צפוי. יכולים להיות עוד פרקים של גשם, אבל לא רבים. העיקר שלא יהיו שיטפונות ואסונות. חוץ מזה נוכל לשרוד את הכול".