לפני ימים אחדים נפרדו בתנועת הקיבוץ הדתי ממספר פעילים שסיימו את עבודתם במהלך השנה האחרונה, בהם גם אבישי טבת (70), חבר גן שמואל ומי שכיהן במשך שנים ארוכות כרכז תחום הטיפול בנפגעים ובבעיות פרט לרבות בהורים שכולים, באלמנות וביתומי צה"ל גם בקיבוץ הארצי לשעבר, וגם בתק"ם ובקיבוץ הדתי.

"כתובת בלעדית ומקצועית". טבת, צילום: פרטי

טבת ממשיך אמנם גם בגילו לטפל בנפגעים השונים, אבל במסגרת מועצות אזוריות או קיבוצים בודדים ששוכרים את שירותיו ואת ניסיונו העשיר בתחום.

טבת עצמו סירב להתראיין בטענה שאינו רוצה להתעמת עם התנועות הקיבוציות שהחליטו לא להעסיק אדם בתפקיד אותו מילא, ומסתפקות לדבריו בטיפול חלקי או טלפוני של רכזי הביטחון השונים.

"אבישי טבת היה כתובת בלעדית ומקצועית עבור נכי צה"ל בקיבוצים ובמשפחות שכולות. הוא היה נפגש איתם אישית ומבקר בקיבוצים שלהם, ומעתה לא יהיה מי שיעשה זאת מלבדו", אמר פעיל מרכזי שהכיר את עבודתו של טבת.

"אם הקיבוץ של אותם נפגעי נפש וגוף לא ישכור את שירותיו באופן פרטני ו/או המועצה האזורית לא תממן את פעילותו של טבת לטובת הפרט ומשפחתו, הוא יישאר ללא כתובת שיודעת לטפל במקרים כאלו תוך דגש על היותם תושבי קיבוץ". לפני כשמונה שנים נפצע בנו החייל של טבת באורח קשה. רבים ממטופליו בעבר ובהווה מכנים אותו "המלאך שלנו".

אבישי טבת, בעל תואר שני בארט תרפיה, החל לעסוק במה שהפך לייעוד של חייו במלחמת יום כיפור. אגף הנפגעים של צה"ל פנה אליו בבקשה שיכנס למערך, ובמשך קרוב לשבע שנים שימש כאיש הקשר של חיל התותחנים.

ב-1982 התמנה למפקד ר"מ 2 ברמב"ם, תפקיד אותו מילא במשך תשעה חודשים. עם סיום תפקידו בצבא קיבל פניה מהקיבוץ הארצי לרכז את תחום הנפגעים והטיפול במשפחות פצועי צה"ל. לאחר זמן מה פנו אליו גם מהתק"ם וגם מהקיבוץ הדתי.

כך, מפעילות של יום-יומיים בשבוע, התרחבה משרתו של טבת עד שהגיעה למשרה מלאה תחת ההגדרה "רכז מדור נפגעים של התנועה הקיבוצית". בנוסף לטיפול בזכויות הפצועים מול המדינה דאג גם לכאלו שסבלו מבעיות מורכבות טרם הגיוס.

בשנת 2008 התבקש על ידי התק"ם לסיים את תפקידו בנימוק של ביטול התקן והעברת הרכב לצרכים אחרים. הקיבוץ הדתי החליט להעביר את טבת אליו, ולקחת את מדור הנפגעים תחת חסותו.

בתחילה אמנם נתן שירותים לקיבוץ הדתי בלבד, אבל שם הוצע לו לתת שירותים למועצות האזוריות כמיזם לפיו המועצות ישלמו לקיבוץ הדתי סכום חודשי קבוע עבור עבודתו. עשר מועצות הרימו את הכפפה ועשו זאת.

במהלך הזמן הצטרפו גם קיבוצים שונים למיזם של טבת, שממשיך גם לאחר שעזב את משרתו התנועתית. אחד מהדברים להם דאג טבת היה להכיר ביתומי מלחמת השחרור בקיבוצים כיתומי צה"ל, הזכאים למה שמקבלים יתומי שאר מלחמות ישראל.