קיבוצים רבים ברחבי הארץ מדווחים על עוד ועוד משפחות המעוניינות לבנות את ביתן בסביבה כפרית, וליהנות מחינוך אחר ומחיי חברה שאין בעיר. קיבוצים רבים גם לא מחכים למשפחות וקוראים לבוא אליהם, ולהתעניין במגורים וברכישת הקרקע.

החלטה נכונה שרק מתחזקת. משפחת קמפר

כך נוצר מצב של חלק שלם באוכלוסייה, שאינו קיבוצי במקור, הנחשף למציאות חדשה והופך לחלק ממנה. מיינט קיבוץ יציג לכם כאן את המשפחות האלה, שאפשר לכנות: הקיבוצניקים החדשים.

אורה (33), היא אחות במרכז לבריאות הילד באשקלון. בני (34) הוא מהנדס תוכנה, עובד בתל אביב. הורים לגל (6), גפן (4), אלי (3) ואשל בן השנה.

איפה גרתם לפני המעבר לניצנים?

בני ואורה: "גרנו בשנים האחרונות בחיפה, ולקראת העלייה של הבת הבכורה לכיתה א' התחלנו לחפש מקום להשתקע בו. קיבלנו את ההחלטה לחזור לדרום מפני ששנינו במקור מאשקלון, וידענו שאנחנו רוצים לחיות בקיבוץ כחברים".

למה דווקא קיבוץ?

בני: "חיפשנו קהילה שבה כל החברים שווים ומעורבים בחיי היום-יום ובעתיד הקהילה, לכן החברות בקיבוץ והשותפות היו חשובים לנו. למזלנו, בדיוק כשהתחלנו לחפש אחר הקיבוץ שבו נחיה החלה הקליטה בניצנים, וקפצנו על ההזדמנות. רשמנו את הילדים לגנים ועברנו להתגורר בשכירות בקיבוץ עד השלמת הבניה".

איך הקליטה?

בני: "מאז שעברנו ההבנה שקיבלנו את ההחלטה הנכונה רק מתחזקת. קיבלו אותנו בזרועות פתוחות ובשמחה. היום, שנה אחרי, אנחנו כבר מרגישים מאוד בנוח לקרוא לקיבוץ ניצנים ביתנו ומרגישים שייכים למקום. הילדים הקטנים מאושרים בגנים ומהחינוך הקיבוצי, מהטיולים ומפעילויות ההעשרה, שאין כמותם בחינוך העירוני".

יש קשיים?

בני: "הקושי העיקרי הוא העבודה, שמצריכה נסיעות עבור שנינו. ובעיקר העובדה שתחבורה ציבורית נוחה אין, ולכן מבלים זמן רב בפקקים. אבל בהחלט הרבה יותר נחמד לחזור בסוף היום לקיבוץ ולשמוע עוד סיפורים וחוויות חדשות מהילדים".

משפחת קמפר בונה את ביתה בשכונת "הדרים" החדשה בניצנים, בפרויקט המנוהל על ידי חברת קורום. בגל הראשון נקלטו 38 משפחות, ובשני עתידות להיקלט 30 משפחות נוספות.