סא"ל במילואים גיא צליל מגבת בחר להשאיר מאחור את הקריירה הצבאית שלו ולהקדיש את חייו לחינוך. אלא שהוא לא עצר בהוראה או בניהול, ופרץ לתחום היזמות.

הפיקוד בצבא וההדרכה בנו אותי. צליל בכיתה, צילום: אלבום משפחתי

כך הגיח לאוויר עולם החינוך יישומון Mipo שפיתח, ואותו הוא מגדיר "מערכת חכמה המאפשרת למנהל להיחשף לנתונים, וכך לקבל את ההחלטות הנכונות". משמעות הפיתוח היא שדף הנוכחות המיושן והיומנים עבי הכרס ייעלמו כנראה בשנים הקרובות משולחן המורה.

פיקד על הבופור

צליל (49), אב לארבעה, מורה לאזרחות בבית שאן, בוגר לימודי תואר שני בחינוך, ניהל במשך ארבע שנים את מערכת החינוך של קיבוצי אשדות יעקב איחוד ומאוחד. בינואר השנה ייסד עם שותף חברה המתגלה כדבר החם בתחום היזמות החינוכית.

למה בחרת בקריירה צבאית?

"זה היה חלק מהמסלול של הקיבוץ שלי. הרבה עבודה קשה, והלימודים היו בשוליים. הדרכתי וריכזתי ילדים בקיבוץ, ואחר כך יצאתי לשנת שירות. הכול קרה בלי שאיש ידבר על שירות משמעותי. זה היה טבעי. תכננתי להיות קצין, אך לא יותר מזה. 48 שעות אחרי שסיימתי בה"ד 1, כבר הגעתי לפקד על הבופור".

ומתי הגיע הרצון להשאיר את הצבא מאחור ולצאת לחינוך?

"חוויתי משבר גירושים ששינה לי את כל התפיסה בנוגע לחיים. קיבלתי החלטה שאני רוצה שינוי. באופן טבעי ראיתי שהכיוון הוא לחינוך. הפיקוד בצבא וההדרכה בגיל הצעיר בנו בי את זה. הרגשתי שאני טוב בזה ואוהב את זה, משהו שאני יכול גם לתת בו וגם לקבל.

"השלמתי תואר שני בחינוך, ובמקביל תעודת הוראה במכללת בית ברל, והסתערתי על זה. בשש השנים האחרונות אני מלמד אזרחות בבית שאן. אתגר אותי מאוד לבוא וללמד שם. יש פער גדול מאוד בין הקיבוצים ליישובים באזור. יש מערכת יישובית שלמה סביב בית שאן, ויש ניתוק מהקיבוצים עם מערכות החינוך שלהם.

"בשל פערים חברתיים ותרבותיים לא נוצר מפגש, ומתגבשות סטיגמות הנובעות מבורות. יכולים לקרוא לי בבית שאן אשכנזי, צהוב, קיבוצניק. לאחר שמכירים אותי נוצרים גשרים השוברים את הסטיגמות. זהו חינוך לכל דבר".

שני התחומים למעשה עוסקים במנהיגות, אם זה פיקוד בצבא ואם זו הוראה.

"נכון, שני הדברים משותפים לכל דבר ועניין. המערכת החינוכית צמאה למנהיגות. אי אפשר להיות מנהל שבא לעבודה והולך הביתה. הכול מתחיל בדוגמה אישית. המנהיגות מבטאת ערך ויכולת להתמודד עם קשיים ולהתמודד איתם".

את Mipo פיתח עם שותפו לאחר שזיהה את הקושי בקבוצה חינוכית לבדוק נוכחות, ועוד מעבר לכך - לפלח נתונים בנוגע לזה.

כך נראית האפליקציה

"ניהלתי במשך ארבע שנים את מערך החינוך של קיבוצי אשדות יעקב איחוד ומאוחד, והייתי שותף בהובלת חיבור היסטורי בין הקיבוצים למערכת חינוך אחת משותפת", אומר צליל. "זה היה אתגר מרתק. הרעיון היה לייעל את המערכת ולהניב הישגים טובים יותר. כחלק מהשינוי היה צורך בנתונים על התנהלות, איפה קיים שיפור ואיפה פחות, והייתה חסרה תקשורת עם ההורים. מפה נולדה Mipo".

איך היישום משפר ומוסיף למערכת בפועל?

"Mipo מחזיקה בשני עקרונות מרכזיים. הראשון הוא הפשטות בשימוש. מדובר ביישומון קל לתפעול, ללא צורך בהכנה או בלימוד. נוסף על כך שמנו דגש על גמישות ועל דינמיות, כך שאפשר יהיה להתאימו לכל ארגון או קבוצה, לימודית או פורטיבית.

"כל מאמן או מדריך יוכל לבדוק בקלות נוכחות בטלפון חכם, ובלחיצת כפתור לבצע שליחה להורים באמצעות מסרון. כך ניתנת להורים אופציה להגיב בנושא, כמו מהי סיבת ההיעדרות של המשתתף. למעשה, בפעולה אחת המדריך בדק, שלח וגם קיבל משוב. הכול קורה בזמן אמת ובנגישות טובה.

"הנתונים כולם משתקפים בצורה ייחודית מול מנהל או אחראי, והוא מקבל פילוח של הנתונים. זהו כלי מקצועי, מערכת חכמה המאפשרת למנהל להיחשף לנתונים וכך לקבל את ההחלטות הנכונות. מכאן הדרך לשינוי ולשיפור קלה ואיכותית בהרבה".

בכמה מועצות אזוריות ויישובים היישום פועל ותורם ליצירת השינוי המדובר?

"כיום החברה פועלת בשלוש מועצות אזוריות: עמק הירדן, עמק יזרעאל וגליל עליון, במושבים ובערים כמו גבעתיים ורמת גן. וזה במגמת עלייה. השימוש פשוט, ונוגע בקבוצות רבות באוכלוסייה: בני נוער ומבוגרים, קבוצות לימוד או כיתות ספורט, חוגים ופעילויות מרוכזות - כולם רוצים להתנהל ביעילות, וכולם רוצים להשתפר למפגש הבא".

קיימים שימושים נוספים לאפליקציה?

"קודם כול האפליקציה נותנת מענה גם להפקרת ילדים ברכב. ההורה מקבל אינדיקציה באשר למה שקורה עם הילד שלו לאחר תחילת המפגש. כך נוצר מעקב אישי מעבר לעניין המקצועי, והדבר תורם גם להגנת המשתתף".

ומה בעתיד?

"אנחנו עובדים כיום על פיתוח Mipo חירום, אופציה לשימוש באירוע חירום, כמו רעידת אדמה. אפשר יהיה בשניות להכניס למערכת מי נמצא איפה ובזמן אמת. אין יותר רלוונטי מכך במדינה שלנו, וכמובן בכל תרחיש בכל מדינה אחרת. כך למעשה היא תקשר ותיצור סינכרון בין גורמים המתפעלים מצבי חירום יישוביים, כמו כיתות הכוננות, האמבולנסים והפסיכולוגים.

"המנהל או המדריך יוכלו באופן מיידי לתפעל כל אירוע בצורה מיטבית, ובזכות פילוח נתונים יוכלו להסיק מסקנות ולשפר לפעמים הבאות. הציפייה כרגע היא שבתוך שנתיים נגיע לחו"ל, ונפיץ את החזון החינוכי שאנחנו בונים כאן - שילוב בין עבודה חינוכית ליזמות טכנולוגית, המשפרת את המערכת החינוכית או הספורטיבית, והופכת אותה למקצועית ולמאורגנת יותר".