שנה וחצי עברו מאז המפגש המרגש של בר לבני (30) מעברון עם אמה הביולוגית בברזיל. במפגש השתתפו גם הוריה המאמצים של בר, מרי ("מרי במובן של מרד") ואסף לבני. כשחזרו לעברון ביקשו החברים לשמוע על מסע השורשים של בר.

חיפשתי סגירת מעגל. בר עם האחים בברזיל, צילום: אלבום משפחתי

בר ומרי נעתרו לבקשה וגוללו את סיפור המסע, החל מתחילת החיפושים אחר האם הביולוגית ועד למפגש איתה ועם ילדיה ובני משפחתה המורחבת. חברי הקיבוץ ששמעו את סיפורן התפעמו ממנו, והרשמים עברו מפה לאוזן גם לקיבוצי הסביבה.

בשנה האחרונה סיפרו השתיים את סיפורן בכמה קיבוצים בגליל המערבי, ועתה הן מציעות לרכזי תרבות בכל הקיבוצים להזמין אותן לערב שבו הן יחְלקו את סיפור המסע עם חברי הקיבוצים.

"הנישואים לאסף הם נישואים שניים שלי", מספרת מרי (71). "מהנישואים הראשונים יש לי שני ילדים שהם כיום בני חמישים פלוס. כשנישאתי לאסף כבר לא יכולתי ללדת, וגם לא יכולתי לאמץ ילד בישראל, כי יש לי ילדים ביולוגיים.

"רצינו ילדים משותפים, ופנינו למדור לאימוץ של התנועה הקיבוצית, שפעל אז בריכוזה של רותי ברוך מבית השיטה, בעצמה ילדה מאומצת. כשהגיע תורנו, לפני שלושים שנה, נסענו למדינת סנטה קתרינה שבדרום ברזיל, וקיבלנו את בר.

"כעבור שלוש שנים וחצי נסענו שוב לברזיל, והפעם למדינה בצפון, שבה היה למפעל שלנו ברמד קשר עם אנשים מקומיים. משם הבאנו לאימוץ את רֵע, אחיה של בר".

איך התייחסו בקיבוץ לילדים המאומצים?

מרי: "בר ורֵע גדלו בעברון כילדים רגילים".

בר: "הכול היה די רגיל, חוץ מהמקרים שבהם היינו רבים עם ילדים אחרים. כשילדים רבים הם יורדים זה על זה. בכיתה ג' הייתה ילדה שרצתה להכאיב לי ואמרה: 'מרי היא בכלל לא האמא האמיתית שלך'. זה לא הכאיב לי, ואני זוקפת את זה לזכותה של התמיכה הגדולה שקיבלתי בבית. להפך, לקחתי את זה לכיוון המיוחד. הייתי אומרת לילדים בגאווה שאני מברזיל, לא סתם מישראל".

בר זוכרת היטב את היום ההוא. מרי הגיעה לכיתה כדי לסייע לילדים ללמוד ולהבין את שורשיה של בר ואת היחס הראוי לה כשווה בין שווים.

מרי הכינה טבלה ובה שתי עמודות. באחת כתבה "אמא ביולוגית", ובשנייה "אמא מאמצת". הילדים התבקשו לציין תכונות ומעשים המאפיינים אמא ביולוגית לעומת אמא מאמצת.

כל תכונה או מעשה שהם ציינו סווגו בעמודה המתאימה. בסופו של דבר יצא שכל התכונות וכל המעשים, מלבד לידה, המאפיינים אמא ביולוגית מאפיינים גם אמא מאמצת. "שאלתי את הילדים בסוף: 'אז מי זאת האמא האמיתית?'", נזכרת מרי, "והתשובה הייתה כמובן שאין הבדל בין סוגי האמהות".

בר מוסיפה שמאז השיחה ההיא לא זכורה לה שום התייחסות בקרב הילדים והמבוגרים בקיבוץ להיותה ילדה מאומצת. "אני מכירה הרבה ילדים מאומצים", היא אומרת, "ואני יכולה להגיד שיחסית לילדים אחרים הייתה לי תמיכה רבה כל כך בבית, שממש אף פעם לא הרגשתי שונה".

גדלה כילדה רגילה. בר ומרי לבני, צילום: אלבום משפחתי

מגיל די צעיר סיפרה בר להוריה המאמצים כי היא סקרנית לפגוש את הוריה הביולוגיים. את אחיה, לעומת זאת, זה ממש לא עניין. "חיפשתי איזושהי סגירת מעגל", מסבירה בר.

"רציתי לדעת מי ילדה אותי, לראות איפה יכולתי לגדול, ואולי למצוא עוד בני משפחה שיהיו איתי בקשר. זה לא בא מתוך כעס על מצבי, אלא מתוך רצון לדעת כמה שיותר על העבר שלי. עניין אותי לדעת אם אמי הביולוגית דומה לי במראה הפיזי".

עד כמה את דומה באופי ובתכונות להורים המאמצים?

בר: "אני לא דומה בכלל לאמא המאמצת שלי במראה הפיזי, אבל אנשים שמכירים את הסיפור שלי, וגם כאלו שלא, אומרים לנו שאנחנו דומות כמו שתי טיפות מים. יש לנו אותן הבעות פנים, אותה התנהגות ואותן תכונות אופי. במראה הפיזי אני דומה מאוד לאמי הביולוגית כשהיא הייתה בשנות העשרים לחייה. ראיתי את זה בתצלומים שהיא שלחה לי".

מרי: "גם לי יש ילדים ביולוגיים, וגם אני אומרת כמה הם דומים לי, ושכל כך רואים שהם פרי בטני. כשאני מסתכלת על בר, אני מבינה איזה חלק גדול יש להשפעה הסביבתית לעומת התורשה. קשה להאמין עד כמה היא דומה לי, כולל הדברים שאני לא אוהבת אצלי. גם את זה היא ירשה ממני".

הודעה בליל הסדר

את החיפושים אחר הוריה המאמצים החלה בר לפני מספר שנים, והם התנהלו בעצלתיים במשך תקופה ארוכה. אמנם היה ברשותה תיק האימוץ שלה, אך הפרט המשמעותי היחיד שם היה שמה של אמה הביולוגית. שם האב נרשם בכוכביות כיוון שהוא לא היה נשוי לאמה, ודי מהר יצא מהתמונה.

בתיק היו רשומים גם שם העיר שבה נולדה, עיר חוף בשם בלנאריו קמבוריו, ושם בית החולים. היא ניסתה לחפש את האם בפייסבוק, אך ללא הצלחה. פנייה במייל לתוכנית אבודים של צופית גרנט לא זכתה למענה.

היא אפילו ניסתה לבקש עזרה מהברזילאי גומא אגייר המנוח, בעליה לשעבר של קבוצת בית"ר ירושלים, אך הוא נעלם בים בנסיבות מסתוריות. בר והוריה לא רצו לטוס לברזיל בלי מידע מוצק. מדובר בהוצאה כספית כבדה מאוד, והם חששו שהיא תרד לטמיון.

"יש בארץ קבוצה של ילדים מאומצים מברזיל", מספרת בר, "ויצא לי להכיר הרבה מהם. אחד מהם, ליאור וילק, בן 32, היה בברזיל ויצר שם קשרים עם המשטרה ועם יחידת המתנדבים שלה. הוא לא הצליח למצוא את הוריו, כי הוא לא אומץ באופן חוקי, אבל בשנים האחרונות הוא עוזר לאחרים במשימה הזאת.

"כשפנינו אליו הוא ביקש לראות את מסמכי האימוץ, אבל אמר לנו להנמיך ציפיות. הוא גילה הרבה מקרים של כאלו שחשבו שהם אומצו באופן חוקי, אבל התברר שזה לא היה כך, ושהשמות היו פיקטיביים. אמרתי לו שאני בטוחה שהאימוץ שלי היה חוקי, וביקשתי שיעדכן אותנו במה שהוא מוצא".

מרי: "אחרי כמה ימים הוא שלח לי רשימה של חמש נשים הנושאות את השם הזה, ואמר לי למחוק את מי שאינה רלוונטית. ידעתי שלאם הביולוגית היה ילד בן שנתיים כשנולדה בר, ורק לאחת מתוך הרשימה היה ילד בגיל הזה. ביקשתי ממנו שיבדוק את האישה הזאת".

בשנת 2013, באמצע ליל הסדר בעברון, שאותו הנחה אסף בהשתתפות 500 איש, קיבלה בר בטלפון הנייד הודעה בפייסבוק מילדה בת 12, שכתבה לה בפורטוגזית: "אני האחיינית שלך. מה שלומך?" שם המשפחה של הילדה היה ברנרדס, שהיה גם שם משפחתה של האם הביולוגית.

בר הנרגשת חיכתה שאביה ירד מהבמה כדי לשתף אותו במידע החדש. "ליאור שלח לשם את השוטרים המתנדבים, והם וידאו שהיא אמא שלי", מספרת בר בהתרגשות.

"עוד לפני שהוא הספיק לעדכן אותנו שהם מצאו אותה, האחיינית שלי כבר מיהרה ליצור אתי קשר בפייסבוק. מיד אחריה, כל שבעת האחים שלי - שישה אחים ואחות אחת - הוסיפו אותי לרשימת החברים שלהם בפייסבוק. התברר לי שאמי נישאה שם בשנית, ולכן לא מצאתי אותה בפייסבוק בשם המשפחה הקודם שלה".

עניין אותי לדעת אם היא דומה לי. עם אמא הביולוגית בברזיל, צילום: אלבום משפחתי

למרות השמחה הגדולה היה הקשר המשפחתי מבוסס רק על ההתאמה בין הפרטים שמסרה מרי לפרטים שאישרה האם הביולוגית, וכן על הדמיון הפיזי בתצלומים בין האם לבר, אלא שעדיין לא נערכה לשתיהן בדיקת DNA שתאמת את הקשר בוודאות.

בר החליטה שיום אחד היא תיסע לפגוש את אמה ואת בני משפחתה, אך עדיין לא היה ברשותה הסכום הדרוש למימוש ההחלטה. היא גם חששה שלא תצליח לתקשר איתם, משום שהם אינם דוברי אנגלית, והיא אינה דוברת פורטוגזית.

המפנה בעלילה שוב הגיע בזכותו של ליאור וילק. "לפני שנה וחצי", מספרת בר, "פרסם ליאור פוסט בפייסבוק, ובו נכתב שערוץ טלוויזיה ברזילאי פנה אליו בבקשה להפיץ בקרב הילדים המאומצים את הידיעה שהערוץ רוצה להביא לברזיל על חשבונו את אחד המאומצים, ולתעד אותו ואת המפגש שלו עם המשפחה הביולוגית בתוכנית טלוויזיה שתשודר בערוץ.

"מאומצים רבים הציעו את עצמם, וליאור העביר את ההצעות למפיקי התוכנית. גם אני הצעתי את עצמי, אבל לא האמנתי שאזכה לזה. למחרת קיבלתי הודעה בוואטסאפ מהמפיק הברזילאי.

"הוא כתב שהם בחרו בי, ושאל אם אוכל להגיע לברזיל בעוד שלושה שבועות. באותה תקופה גרתי בבאר שבע עם חבר שלי לשעבר, ועבדתי בגן ילדים בקיבוץ משמר הנגב. אמרתי למפיק שברור שאני רוצה להגיע, והודעתי למקום העבודה על הנסיעה".

הקיבוצים מתרגשים

לבר היה ברור שלנסיעה הזאת תצטרף אליה מרי על חשבון ההפקה. להפתעתה קנה גם אסף כרטיס טיסה, על חשבונו, והחליט לבקר בהזדמנות זו קרובי משפחה שלו החיים בברזיל. בינואר 2016 נחתה משפחת לבני בסאו פאולו שבברזיל. עוד לפני כן נשלח צוות צילום לביתם שבעברון, ושם הם התראיינו וסיפרו על עצמם ועל חייהם בקיבוץ.

בסאו פאולו נשלחה בר לערוך בדיקת DNA, ובמקביל נלקחה בדיקה גם מאמה הביולוגית במדינת סנטה קתרינה. צוות הטלוויזיה לא רצה להסתכן, והחליט שאם לא תהיה התאמה - המפגש מתבטל. בארבעת הימים שעברו עד לקבלת תוצאות הבדיקות טיילו בני המשפחה בסאו פאולו, וכשהתברר שיש התאמה מלאה, טסו דרומה לסנטה קתרינה.

"בסנטה קתרינה פגשנו את השוטרים המתנדבים ששלח ליאור שלוש שנים לפני כן לחפש את האמא הביולוגית שלי", מספרת בר, "והם ליוו אותנו לעיר בלנאריו קמבוריו לפגוש את המשפחה. הדרך לשם והמפגש עם בני המשפחה צולמו ותועדו, ואחרי כן הופיעו בתוכנית הטלוויזיה בברזיל".

על הדרמה, ויש שיאמרו הטלנובלה, שהייתה במפגש המשפחתי, מעדיפות בר ומרי לספר באופן ישיר למי שירצו להזמין אותן ולשמוע אותן פנים אל פנים. במפגש איתן הן גם מקרינות את תוכנית הטלוויזיה המתעדת את המפגש, וגם מראות תמונות של בני משפחתה הברזילאים של בר ותמונות מהמסע אליהם.

"זה מרגש מאוד", אומרת מרי, "ויעידו על כך החברים שכבר שמעו אותנו - מעברון, מכפר מסריק, מעין המפרץ, ממצובה, מחניתה ומשבי ציון. אחרי המפגש אנשים באים אלינו ואומרים שהם ממש בכו מהתרגשות, ושהסיפור שלנו מעניין ומרתק מאוד. יש אנשים ששמעו אותנו כמה פעמים, ואמרו שבכל פעם זה מרגש מחדש". למעוניינים להזמין את בנות משפחת לבני להרצאה בקיבוץ: בר - 052-8746803, מרי - 052-2365890.