יעל גוטמן, בת אלונים, השתחררה משירות קבע בדצמבר האחרון בדרגת רב סרן ועברה צעד נוסף בדרך למהפך בחייה. בשנים האחרונות לשירותה צה"ל אפשר לה ללמוד במכללת אורנים, ובאחד בספטמבר תגיע גוטמן לבית הספר ביגור ותכיר את תלמידיה בכיתות ז' ו-י', אותם תלמד במהלך השנה שיעורי לשון.

מביאה את ניסיון החיים. גוטמן, צילום: אלבום משפחתי

"שירתי בצה"ל כמעט 30 שנה", אומרת גוטמן (48), "ביצעתי קשת רחבה של תפקידים בחיל משאבי האנוש, הייתי במגוון של יחידות וזכיתי לחוות שירות מאתגר כקצינה".

למה לבחור בהוראה?

"בתפקידי האחרון סייעתי לפורשים מהצבא למצוא עבודה באזרחות, ונחשפתי לתוכנית 'הטובים לחינוך' שמסייעת לפורשי צה"ל לעבור הסבה להוראה. התוכנית היא בהובלת ארגון 'צוות' ובשיתוף מנהל הפרישה מצה"ל ועוד רבים וטובים אחרים, המאפשרים לה לצאת לפועל".

גוטמן מודה שמקצוע ההוראה לא היה אהבה ממבט ראשון מבחינתה, אלא רעיון שהתבשל לאט. אבל ברגע שקיבלה החלטה, היא הרגישה שזה הייעוד שלה.

"במהלך השירות בצבא פער השנים ביני לבין החיילים עליהם פיקדתי הלך וגדל", היא מספרת, "אני התבגרתי והחיילים תמיד היו בני 19-18. זהו גיל מרתק שעדיין ניתן לעיצוב ולחינוך. גיל בו למבוגר שאיתם משמעות רבה לחייהם. החלטתי להמשיך בכיוון הזה, אבל לקבל כלים מקצועיים יותר".

בכיתה את תהיי בלי דרגות. יש חשש שהסמכותיות תפגע?

"מי שחושב שחיילים מונעים רק על ידי פקודות טועה לגמרי. על המפקד, או במקרה שלי המפקדת, להפעיל אסרטיביות וכריזמה שבלעדיהם הדברים לא היו קורים. וגם לכיתה בבית הספר עליי להביא את הניסיון שצברתי בחיים, הבגרות, האימהות והרבה סבלנות ואסרטיביות".

איך הגיבה הסביבה לשינוי הזה?

"התגובות לא היו מפתיעות: 'למה את צריכה את זה בכלל?', 'את לא יודעת למה את מכניסה את עצמך', ועוד אבל זה לרגע לא הרפה את ידיי. אפילו בני בן התשע שאל אותי למה אני הולכת להיות מורה, ובייחוד ללשון. אני יודעת שהדרך לא תהיה פשוטה, ואני לא מצפה להזיז הרים אלא לצבור סיפוק גדול מהצלחות קטנות".

ולמה ללמד לשון?

"החלטתי לבחור מקצוע שבמילים עדינות הוא אינו מקובל, ולהפוך אותו למקצוע מעניין, סוחף ואהוב. לשמחתי, קיבלתי באורנים כלים רבים לעשות זאת. אומנם נדרשתי ללימודים ארוכים כי לפני כן לא הייתה לי כל נגיעה למקצוע, אבל רוב הלימודים בנושא היו מרתקים".

איך את מתארת לעצמך את הימים הראשונים במערכת החינוך?

"אני יודעת שהעברת הידע של לימודי הלשון היא החלק הקל בהוראה. החלק המאתגר הוא להגיע לבני הנוער, ליצור אצלם עניין ומוטיבציה ללמידה ולראות אותם. אני ממש בתחילת הדרך, וכולי תקווה שאשאר עם האנרגיה הזו עוד הרבה זמן".