ספר עב כרס בשם "המתנחלים בלבבות – הסוחפים ל'גאולה עכשיו' והמהלכים בדרך" יוצא לאור בימים אלה, ומעלה לדיון השוואתי את השאלות האם היה ממש בטענות אנשי גוש אמונים שהם הממשיכים המקוריים של תנועת העבודה, הגותה, רבניה וחזון גאולתה, ומדוע לא התגבשה חלופה לתפישה הזו?

"החברה בישראל היא עניין שיש לרדת לשורשו". ברזל, צילום: אלבום משפחתי

מחברת הספר, הפרופ' נעימה ברזל, חברת כפר החורש, היא היסטוריונית ולשעבר מרצה בכירה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים. היום היא משמשת כעורכת מדעית של כתב העת "דברים".

הספר, שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, מבקש לענות על שאלות נוספות כגון: כיצד נבנתה האליטה האמונית? על מה היא ביקשה לתת מענה? מה אפיין את הקשר שבין גוש עציון לבין ההתנחלות בחברון ועוד. הספר כולל גם תיאור של התנופה הדורית בקרב בעלי הכיפות הסרוגות בחזית החברה הישראלית החדשה.

ברזל עצמה לא מתיימרת להיות אובייקטיבית, כפי שהיא מציינת גם בספרה שכולל קטעים מיומנה, המשלבים בין מחקר ועיון לבין עדויות אישיות שלה מהשטח. נינוחות המתנחלים שעונה, לטענת ברזל, על הדרת האחר והצדקת הגזל כמובן מאליו.

"החברה בישראל היא עניין שיש לרדת לשורשו", אומרת ברזל, "לא כל מי שמשתייך למחנה המתנחלים הוא אמוני, וההגדרה והאבחנות מצויות בספר.

"במהלך המחקר למדתי על מקורות הכוח והשפעתם, ואני מעריכה את השילוב שבין אמונה, התמדה ונחישות, לבין הובלה ומנהיגות צעירה ופוליטית שידעה לממש תפישה זו בפרקטיקות יעילות וברבדים שונים. וגם לדעת לדבר עם כל גורם וכל ציבור בשפתו.

"אני בהחלט מעריכה את המפעל האמוני, אך מצרה על כשלון הדור שלי וכלל איני מזדהה איתם. נעשיתי הרבה יותר מודאגת וחרדה לאפשרות של בעלי התפישה אליה אני שייכת להתמודד עם המסה האמונית".

המתנחלים טוענים שהם ממשיכיה של תנועת העבודה והתנועה הקיבוצית בסוגיית יישוב הארץ והמאבק עליה. הקיבוץ המאוחד דיבר בזמנו על ארץ ישראל השלמה בדומה למתנחלים של ימינו. כיצד את מתייחסת לאמירות האלו?

"מדובר בעניין מורכב הנדון במקומות שונים בספר. האמונים צודקים במידה לא מבוטלת, אבל גם טועים. הם לקחו כל רעיון עד הקצה שלו, ויצרו מסכת אחידה שאין בה פרצות והתלבטויות.

"מייסדי הקיבוץ ומנהיגי הקיבוץ המאוחד בכלל, וטבנקין בפרט, השתמשו תדיר במושג הגאולה. אך לאנשי המעשה היה ברור שיש להבחין בין הרטוריקה המפליגה של חזון ההתגשמות של כל התקוות וההבטחות, לבין המציאות של עוד דונם ועוד עז.

"מאידך, גם אנשי אמונים היו פשרנים. יש להם נימוקים תורניים מעניינים על הדונם ועל העז, אבל כל זה משיק להשקפתם אודות טקטיקות המודרכות על ידי בורא עולם הרואה כליות ולב ואין ויתור כלשהו על מוחלטות הגאולה. על העליונות המוסרית של עם ישראל בכלל, ושלהם בפרט. על הבלעדיות שלהם בהבנה ובתרגום של ההיסטוריה המטאפיזית לידי פרקטיקה ממשית".

עטיפת הספר

האם הספר מגיע למסקנה בדבר הנזק שרבים טוענים גורמות ההתנחלויות לכל הסדר אפשרי עם הפלשתינאים?

"זה מתברר בספר בשתי נקודות מבט. הרחבה, שהיא האופן שבה נלכדו רבים וטובים בחברה הישראלית בתוך הלך מחשבה זה ומזדהים עמו גם מבלי להיות דתיים.

"הנקודה השנייה היא בשל סוג השותפות בין שלטון, קפיטליזם בנוסח תפוס ככל יכולתך, יחד עם היומרות של ארץ ישראל הגדולה בתחילת שנות ה-60. אני לא עוסקת באומדנים ולא בתחזיות. ההיסטוריה מתעתעת בכולנו. היסטוריונים, כמו כלכלנים, מוטב שיעסקו בעבר".

מה התגובות שאת מצפה לקבל בהנחה שגם גורמים מהימין ייחשפו לספר שלך?

"אני מאד מקווה, וגם דואגת לכך, שגורמי ימין ייחשפו לספרי. עדיין אין תגובות. אני מקווה להזמין כמה מהם - יש לי שמות טובים לכך - לימי העיון שייערכו. מטרתי בספר היא לעורר דיון מעמיק. הוא עוד לא ממש התחיל".