לא מעט מהמיזמים החדשניים שנולדים מעת לעת, מקורם במצוקה אישית או חברתית. המצב דומה גם בנוגע למיזם של נועה עשור, בת נצר סרני וכיום חברת בית גוברין, עליו חשבו ואותו יישמו היא ובעלה בזכות האלרגיה לחלב ולצליאק (אי סבילות לגלוטן) של בתם הבכורה.

להציע לפריפריה מוצרים זולים יותר. עשור, צילום: דני איטקין

עשור (37), בוגרת לימודי תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הבריאות ופרמקולוגיה, מקימה בימים אלו סופרמרקט אינטרנטי שיספק מוצרי מזון בסיסיים לחיים עם אלרגיות למרכיבי המזון השונים, בהם חולי צליאק וכו'.

"בגיל שישה חודשים גילו שבתי הבכורה אלרגית לחלב", מספרת עשור. "האלרגיה התגלתה במקרה כששמתי אותה לראשונה בגן. ביום הראשון שהילדה הסכימה לשתות חלב מבקבוק, התקשרו שאבוא לקחת אותה. התסמינים היו קשים ולוו בקוצר נשימה, בהקאות ובפריחה בגוף.

"נוסף על האלרגיה למוצרי חלב, לפני שנה וחצי גילינו שהיא סובלת גם מצליאק. זה קרה כשהיא הייתה חולה. לקחנו אותה לרופא, הוא הסתכל עליה ואמר שהיא לא במשקל הנכון. שמשהו לא תקין. היא גם הייתה עייפה מאוד. היינו בטוחים שהיא אנמית, אבל לאחר בירור נמצא שמדובר בצליאק".

עשור מספרת שהרעיון למיזם נבע מהצורך האישי שלה כאמא לילדה אלרגנית, למצוא פתרונות נוחים לקניות. "עם ההתמודדות באלרגיות הבנתי שכרגע המצב בארץ לא פשוט מבחינת חוויית הקנייה שלנו, הצרכנים שצריכים להימנע ממרכיבי מזון בסיסיים.

"אין סימון אחיד וברור של אלרגנים, וכדי להשלים סל קנייה צריך לבקר פיזית בחמישה סופרים שונים לפחות, שבכל אחד מהם משתמשים באפליקציות שונות בנייד לברר אם מוצר כזה או אחר מותר או לא. לכן התחלתי לקדם עם שותפים אסטרטגיים את המיזם של הקמת אתר אינטרנט, שבו תהיה אפשרות לרכוש אונליין מגוון רחב של מוצרים לאלרגניים במחירים שווים לכל נפש".

מה האחוז באוכלוסייה שסובל מאלרגיות למרכיבי מזון שונים?

"ישנם שמונה סוגי אלרגנים, לרבות שומשום, ביצים, אגוזים, בוטנים, פרג, סויה, חיטה ועוד. בנוגע לצליאק, מדווח על אחוז עד אחוז וחצי מהאוכלוסייה כלומר בין 70 אלף ל-100 אלף איש. כשמונה אחוזים מילדי ישראל סובלים מאלרגיות שונות, ועם ההתבגרות האחוז יורד לחמישה".

האם הרכישה המקוונת תופסת תאוצה? ישראלי ממוצע אוהב לחוש את המוצר ולראות אותו טרם הקנייה.

"יש רבים כמוני שמרוחקים ממרכזים המתמחים בדברי מזון נטולי גלוטן או אלרגנים שונים. גם תושבי פתח תקווה או מודיעין מבקשים להיעזר בסופרמרקט אינטרנטי און ליין, רוצים לבצע הזמנה במחשב ושהמוצרים יגיעו אליהם הביתה.

"במקרה שלנו מדובר על מזון קפוא, לחם ובצקים, חלב וגלידות, דברי מכולת. כל אדם יוכל להרכיב לעצמו סל שמתאים לרגישות שלו. אנחנו רוצים להוזיל מחירים שבתחום הזה נחשבים לגבוהים מאוד, להציע לפריפריה מוצרים זולים יותר ממה שניתן למצוא בחנויות הטבע.

"אם תרצה מדובר גם ביזמות חברתית. אנחנו עדיין לא באוויר, אבל עובדים קשה כדי שזה יקרה בהקדם האפשרי. האתר ייקרא, ככל הנראה, 'כאן מותר', והוא יפנה גם לקהילת הרגישים וגם לאלה שרוצים לפתוח בדיאטה מסוימת. אנחנו חושבים גם על נקודת מפגש שאינה וירטואלית, והקיבוץ הוא בהחלט מקום אפשרי".

אחד מאותם שותפים אסטרטגיים עליהם דיברה עשור הוא עמותת ארץ-עיר (תור המדבר לשעבר), הפועלת לקידום הערים בפריפריה, שתציין בשבוע הבא (23.7 עד ה-27.7) את שבוע היזמות החברתית עם סיום פעילותו של המאיץ החברתי-עסקי הראשון.

המאיץ פועל בערים ירושלים, חיפה, באר שבע וקריית גת במטרה לקדם מטרות חברתיות באמצעות יזמות עסקית רווחית, אחת מהן היא זו של עשור. "ארץ-עיר פועל כל השנה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במטרה להפוך אותה למקום שטוב לחיות בה", אומר בלה אלכסנדרוב, מנכ"ל עמותת ארץ-עיר.

"המגוון הרחב של המיזמים מעיד על כך שהכמיהה לעשייה חברתית נמצאת בכל כך הרבה אנשים, ושהקהילה המקומית היא המפתח המעשי ביותר לשינוי ולשיפור איכות החיים שלנו".