בדיוק לפני שנה, באמצע דצמבר, הוא נפרד מאבא. היה ביניהם קשר הדוק שהשאיר אותם צמודים, עד שהסרטן עשה לזה סוף בתום שנתיים מטלטלות. שנתיים של כאב פרטי עצום מול גידול עוצמתי.

הרבה בזכות אבא. חבשוש, צילום: שרון צור

ולצידו, ככה על הדרך, נחשפו במסדרונות בית החולים ובית האבות, גם גרורות ציבוריות בלתי נסלחות של עוולות חברתיות.

מבוגרים בודדים וקשישים זנוחים שאף אחד לא בא לבקר אותם הניחו מראה חברתית עגומה מול פרצופו של הקיבוצניק המופתע, ובעוד אביו הולך ודועך, הלכה וניצתה בו להבה יזמית של לקום ולתקן. לדאוג לאוכלוסייה המבוגרת והמקופחת. כאן ועכשיו. כי להם אין זמן אחר.

ניתאי חבשוש (32), יזם חברתי־עסקי - ככה הוא מגדיר את עצמו - בן וחבר קבוצת כינרת, לא התמהמה ושלף את הלפטופ.

"הקמתי את קבוצת הפייסבוק 'עזרה לגיל השלישי ולסיעודיים' כשאבי היה מאושפז בבית סיעודי בחודשיים האחרונים לחייו", הוא מספר, "לאחר שנחשפתי לדרך שבה אנחנו, כחברה, מתנהגים למבוגרים ולסיעודיים.

"רוב הקיבוצים אינם קשורים למציאות הזו, והמבוגרים בקיבוצים חיים בגן עדן. הייתי יושב עם אבא ימים שלמים, ורואה אנשים מבוגרים בודדים שאף בן משפחה לא מגיע לבקר אותם, ושהצוות הרפואי הופך למשפחה שלהם.

"כאב לי לראות מה עוברים אותם אנשים חסרי אונים, ורציתי לרתום את הטכנולוגיה ולהציע פתרונות, להעלות את המודעות כלפי הזקנה בישראל ולהיות חלק מהשינוי שאנחנו חייבים לעבור. לכן הקמתי את הקבוצה. הרבה אנשים טובים עזרו לי להגדיל אותה, והמטרה היא לתת עזרה לכל מי שמבקש. כיום חברים בה כבר 14,000 איש".

מדריכי תוכן בחינם

קבוצת הפייסבוק הייעודית הזו היא בעצם פרויקט אחד בתוך פורטל אינטרנט בשם WiselyDO שהגה ובנה חבשוש בזמן מחלתו של אביו. זו רשת תוכן המבוססת על שיתופי פעולה. היא מורכבת מחברוֹת, מעמותות, מנותני שירותים, מכותבי תוכן ומאנשים פרטיים.

חברי קהילת WiselyDo יוצרים מדריכי תוכן בחינם בנושאים שונים, הגולשים נעזרים בהם ויכולים לקשר לנותני שירותים מפוקחים בתוך הקהילה. כל חבר יכול להמליץ על אחר.

"אנחנו מעודדים ויוצרים שיתופי פעולה. זה הדבר המרכזי. בזרוע החברתית - קידום של עמותות וארגונים חברתיים, חשיפת העשייה ועזרה בגיוס מתנדבים; ובזרוע העסקית - חיבור לשירותים איכותיים ומומלצים, שכולם עוברים בדיקה וסינון.

"החזון שלנו הוא להפוך את ישראל ואת העולם למקום שטוב לחיות בו ולהזדקן בו. כרגע רשומים חמישים נותני שירות בקהילה, והרשימה ממשיכה להתרחב. אני מחפש חבר'ה טובים שרוצים להתפתח בתחום האינטרנט".

שיתפת את אבא בתוכניות ובחלומות?

"כשישבנו שנינו ברמב"ם במרפסת מול הנוף, סיפרתי לו על חלק מהתוכניות שלי ומה אני עושה. אמרתי לו גם שהרבה מהמטרות שלי הן בהשראתו. חלק גדול מהתכונות שלי קיבלתי ממנו: שמחת חיים, אופטימיות, אהבת אדם, נתינה ועזרה לזולת. אבא היה אב הבית של מערכת החינוך בכינרת, והוא היה סוג של אבא לעוד מאות ילדים שעברו במערכת לאורך השנים.

"כשהוא חלה זו הייתה בשורה קשה, אבל אבא תמיד ידע לקחת הכול בקלות והיה מרגיע אותנו, אומר שהכול טוב ושצריך להיות אופטימיים. אנשים היו באים אליו עצובים ובוכים ויוצאים ממנו עם חיוך. חשבנו רק על החלמה, עד הרגע האחרון, גם כשהרופאים איבדו תקווה, והם איבדו תקווה די מהר.

"יש לי הרבה ביקורת על המערכת הרפואית בכל הקשור לטיפול בסרטן. אבא היה אדם מאמין, וגם אמי ואני. תמיד אמרנו שרק בורא עולם קובע חיים ומוות, ועד שזה לא נגמר אנחנו חושבים רק על החלמה.

"באמת חל שיפור משמעותי במצבו, והגידול הסרטני כמעט נעלם, אך לצערנו לא יכולנו לתת לו רצף טיפולי בעזרת שמן קנאביס רפואי, וכשהורדנו מינונים הגידול חזר ובעוצמה רבה יותר.

"את כל תהליך הפיתוח של WiselyDo עשיתי כשישבתי לצידו בבית החולים, עם הלפטופ שלי ליד המיטה שלו. כשהוא היה נרדם הייתי עובד. היו לנו הרבה שעות יחד כשהוא היה בטיפולים, והייתי חייב לנצל אותן כדי לעשות דברים חיוביים ולהיות תמיד בתנועה".

לוקח לקצה

ניתאי חבשוש הוא מסוג האנשים שהצצה ביומן שלהם עלולה לגרום התקף חרדה אצל האדם הממוצע. הוא מודע לנטייה או לסטייה שלו - תלוי את מי שואלים - להשתדל להיות בעשייה תמידית. "אני כל הזמן לוקח את עצמי לקצה", הוא מודה, "ככה מתפתחים".

תשבו, ליתר ביטחון. זה הולך ככה: מעבר לניהול הפורטל והפרויקטים הנלווים שלו בפול גז, הוא גם חבר ועד ההנהלה בקבוצת כינרת, חבר בצוות המוביל של אגף הצעירים בתנועה הקיבוצית, מרצה בקורס ליזמות חברתית במכללת ותיקים בטבריה, מגיש תוכנית אישית ברדיו קול הכינרת 106FM בנושא (איך לא) יזמות חברתית, ומקדם בקיבוצו את פרויקט "לב זהב" - תוכנית של מפגשים רב־דוריים בין צעירים למבוגרים.

גם אצלך בקיבוץ זיהית בדידות?

"טפו־טפו־טפו. אנשים פה לא נזקקים, אבל הם זקוקים לקשר אנושי. המטרה היא לייצר מפגשים שבועיים לא מהמקום הנזקק, אלא ממקום של 'אתה חבר שלי ואכפת לי ממך'. אני רוצה ליצור קשרים ולחזק את הקהילה. עכשיו חיברנו את הנעורים, ואני מקווה שהתוכנית תתקדם ותעורר השראה לקיבוצים נוספים".

ערכים של התנדבות ושל עזרה לאחרים זכורים לו כמשהו שהוא מובן מאליו - הן בבית החם שהוא גדל בו, בן שלישי מתוך ארבעה בנים, והן בחינוך הקיבוצי.

חלק מהנוף, ממש כמו הכינרת שפרוסה שם למטה, רק עם מפלס יציב הרבה יותר. אמא, אחות במקצועה ומלווה נשים בהריון, תמיד היתה שם באהבה עבור אמהות טריות שאך ילדו, לייעץ ולתמוך בהתנדבות.

מה מניע בחור צעיר לתפוס עמדות השפעה משמעותיות? תשוקה? צורך להוכיח משהו? ערכים שזורמים בדי־אן־איי מהבית? מה מוביל אדם אחד להתעסק בעצמו ובדל"ת אמותיו, ואדם אחר להאיץ על מסלול של עשייה רחבה עם פנסי בולדוזר במקום עיניים? עד שיונח על שולחננו מחקר אמין, נצטרך לחקור כל מקרה לגופו.

במקרה של חבשוש, אין ספק שיש חיבור חזק לתקופה שבה סעד את אביו, וגם - הרבה לפני כן - לטרגדיה המשפחתית שזעזעה את הקיבוץ הנושק־לא־נוגע־בכינרת בספטמבר 1998.

ינון, הבן השני מתוך ארבעת בניהם של לאה ויצחק, בתחילת כיתה י"א, בדק ברגע של סקרנות את הנשק של אחיו הגדול, שהגיע לקיבוץ לחופשה מהצבא. כדור שנפלט שם קץ לחייו בתאונה איומה והוא בן 16 בלבד. ארבע שנים הפרידו בין ינון וניתאי, שהיה אז בן 12, בתחילת כיתה ז', רגע לפני בר המצווה.

איך התמודדת כילד עם אסון של אח שנהרג?

"זה היה טירוף לא נורמלי. לא ניתן לתאר במילים את הכאב ואת הקושי. הייתי הכי קשור אליו מבין האחים. היו לזה שתי השפעות מרכזיות עליי. הראשונה הייתה בדרך שבה לקח אבי את האסון, איך שהוא בחר בחיים - בילדיו החיים.

"הוא לימד אותי, במעשים שלו, שבכל סיטואציה, אפילו הקשה ביותר, אפשר לראות את הטוב. להודות על הזכות הגדולה שהייתה לנו לחיות עם אדם אהוב ולשמוח על כך. ההשפעה השנייה היתה ההבנה שהחיים קצרים; שאין לדעת מה יקרה; שצריך להגשים ולעשות עכשיו מה שאנחנו רוצים וצריכים, ולא לחכות למחר.

"החוויה הזאת, בתור ילד, היא החוויה הכי משמעותית שהיתה לי, נקודת המפנה במי שאני. זו נקודת השבר שגרמה לי להסתכל על החיים בצורה שונה, וחיברה אותי למשמעות ולמהות שלהם".

לאיזה כיוון חשבת שתפנה?

"בתיכון הייתי במגמת חשמל כי רציתי תעודה ביד. זה עזר לי בעיקר לתקן דברים בבית. אחרי הצבא התחלתי ללמוד בעצמי מהבית את עולם האינטרנט, השיווק והפיתוח. למדתי את זה כי אני רואה באינטרנט כלי מטורף להגיע באמצעותו לאנשים בכל מקום ולייצר דרכו השפעה חברתית רחבה.

"למדתי לתואר ראשון בניהול ובמשאבי אנוש של בר־אילן במכללת כינרת כדי לשפר את יכולות הניהול שלי והעבודה עם אנשים. אנשים טובים ועבודת צוות הם המפתח להצלחה".

הוא מתעקש לחזור ולהדגיש שהוא אינו פועל לבד. "זו קבוצה. אני חלק מקהילה. אני אולי הפרזנטור, אבל אני לא מחפש טפיחות על השכם. בכל תחום אני מגייס שיתופי פעולה עם אנשים פרטיים, נותני שירותים או עמותות.

"אין כמעט תחום שאני פועל בו לבד. אני מזמין כל מי שמתחבר לעשייה שלנו ליצור איתי קשר ולהצטרף".

בעצם הפורטל הוא לא אפיק התנדבותי של נטו סיוע לחברה. יש פה רצון להרוויח מזה, נכון?

"אני מתפרנס מהפורטל. אנחנו חברת סטרטאפ, והפורטל הוא כלי שיווקי לעולם שלם של שיתופי פעולה ופיתוח של יוזמות שייוולדו לאורך הדרך. בעולם שלי אני חי את שני העולמות - החברתי והעסקי - ומתמקד בשילוב של שניהם.

"אני מאמין שהסביבה העסקית בעולם חייבת להכניס ערכים חברתיים. רוב החברות ורוב האנשים רואים רק את שורת הרווח, ואם נשאר להם זמן וכסף אז הם אולי יראו את הסביבה, ומעטים מהם יעשו משהו למענה. חייבים להשקיע כל מאמץ כדי לשפר את הראייה הזאת ולהביא לראייה חברתית יותר בעולם העסקי.

"אני מקבל הרבה ביקורות שליליות מאנשי עסקים על הראייה הזאת. מה שמפתיע, שזה בא גם מאנשים חיוביים וחברתיים מאוד. אנשים מקובעים בהפרדה בין המגזרים, ולא מאמינים שאפשר לשלב ביניהם, או שלא רוצים לשלב כי המשקיעים לא אוהבים את זה".

ולאן נושבת הרוח בקרב הדור הצעיר של התנועה הקיבוצית?

"אני יודע שהדור שלנו מביא בשורה חברתית לעולם הזה, ורואים את זה בכל המגזרים. אני רואה את זה בעיקר בדור הצעיר בתנועה הקיבוצית, באגף הצעירים, ובכלל - בתנועה הקיבוצית המתעוררת. זאת גאווה להיות חלק מתנועה שפועלת כדי לחזור לעמדות השפעה ועשייה חברתית בישראל.

"אני חייב לתת כאן פידבק אדיר לרותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים של התנועה, שעושה עבודה נפלאה. חייבים לתת לה עוד משאבים להמשיך ולפתח את העשייה. אני רואה באגף הצעירים פוטנציאל עצום לפיתוח ולשיפור התנועה הקיבוצית והחברה הישראלית כולה.

"יש לנו בתנועה 40 אלף צעירים בני 40-18, אנשים איכותיים מאוד שחלקם נמצאים כבר בעמדות מפתח. אנחנו, הצעירים, צריכים להחזיר לעצמנו את הרצון ואת האמונה, ולהתאגד מאחורי מטרות משותפות".

תגיד, יש לך זמן ביממה להכניס ללקסיקון מילים שהן לא עבודה?

"חֲברה יש ברוך השם, והיא מהממת. הרבה שנים לא הייתי בזוגיות. קשה למצוא מישהי שתתחבר לשיגעונות שלי. היא מאזנת וממתנת אותי, ואני אוהב אותה. כשעושים דברים שאוהבים, מגלים שיש יותר מ־24 שעות ביממה, ועם תכנון זמן נכון אפשר להספיק הכל".

מסר לסיום מהתחום שהכי בוער בדמך?

"האזרחים הוותיקים. אנחנו חייבים להמשיך לפעול למענם, כי המערכת בקריסה. אנחנו חייבים לדאוג למבוגרים שלנו כיום ולעצמנו בעתיד, אחרת אנחנו נאכל הרבה יותר חצץ ממה שאנחנו מאכילים את המבוגרים כיום".