לאחר שנים רבות שבהן לא עסקה התנועה הקיבוצית בפלח האוכלוסייה החשוב של הצעירים והצעירות בתנועה, קם בשנה האחרונה אגף הצעירים והמעורבות בחברה בתנועה הקיבוצית, בדיוק כדי לענות על הצורך הזה - מתן מקום לצרכים ולרצונות של הצעירים בקיבוצים, ובעיקר חיבורם חזרה אל התנועה הקיבוצית ואל הקיבוצים עצמם.

לחבר את הצעירים חזרה לתנועה. צילום: דוברות התנועה הקיבוצית

זאת בעזרת פרויקטים ותוכניות המיועדות עבורם, ומעל הכל - דרך הקמת רשת הצעירים של התנועה, בניהולה של רותם שניצקי, ששמה לה למטרה לשמש בית בעבור אותם צעירים המחפשים הזדמנויות להשתלב ולהיות שותפים פעילים.

הרעיון העומד בבסיס האגף הוא שילובם של הצעירים עצמם, תוך כדי מענה ייחודי לצרכים שלהם.

לצד זאת, לאחר שנים שבהן עסקה התנועה קיבוצית די מעט במעורבות בחברה, להגדיל את תוכניות המעורבות, תוך כדי ניסיון לחבר את אותם צעירים וצעירות לתרומה ולעשייה בחברה, כיוון שצעירים אלו מחפשים פעמים רבות מלכתחילה.

אגף הצעירים מפתח ופועל במגוון מסלולים ותוכניות עבור צעירי התנועה. לדוגמה, ההאקתון הקיבוצי הראשון שנועד לקדם יזמים צעירים; תוכנית מופת למנהיגות וליזמות ע"ש תמנע שוויקה; תוכנית שבילים לציונות וצדק חברתי. האגף יוצר ומחזק שיתופי פעולה עם גופים ברוח ערכי התנועה, כמו הסוכנות היהודית, קרן ברל כצנלסון, עתודת לישראל והתאחדות הסטודנטים.

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים: "מדהים לראות את ההתפתחות שמתרחשת בשנים האחרונות בתחום הצעירים. אנו רואים מגמה הולכת וגוברת של צעירים וצעירות שחוזרים לקיבוצים ומחפשים קהילה ושייכות, ולא כמו שמקובל לחשוב - רק בית, דשא וסבתות וסבים קרובים.

"הצעירים האלה מבקשים להיות מעורבים ומשפיעים על הקהילה הקיבוצית, ובמקביל - לקחת חלק גם בניסיון להשפיע בחברה הישראלית כולה.

"לאט־לאט רואים אותם יותר במסדרונות הכנסת, בתקשורת, בחינוך, בהנהגה המקומית, האזורית והארצית ובגופים חברתיים. אחת המטרות המרכזיות של הרשת היא לחבר בין הצעירים והצעירות, להוות קרקע פוריה לשיתופי פעולה וליוזמות, וכמו כן לחבר בין הצעירים לתנועה הקיבוצית המתחדשת, הזקוקה לצעירים בשינוי ורואה בהם כוח מניע להתחדשות".

פרויקט הצעירים המשפיעים החל ב־2015 עם הקמת צוות "הטורקים הצעירים". המחשבה בייסוד פרויקט זה היתה לשים את נושא הצעירים על השולחן, לפרגן לעשייה צעירה, ולחבר בין צעירים וצעירות משפיעים לבין התנועה הקיבוצית. הפרויקט נועד להוקיר את הצעירים על פועלם ותרומתם לקהילה ולחברה הישראלית.

בספטמבר השנה יצא קול קורא לאיתור המועמדים הפוטנציאליים. הגיעו מספר רב של שמות מועמדים, והתכנסה ועדת בחירה (ראו למטה את שמות חברי הוועדה). הוועדה חיפשה צעירים וצעירות עד גיל ארבעים, העונים לקריטריונים הבאים:


1. צעירים הנמצאים בעמדות מפתח בחברה הישראלית (משרדי ממשלה, ארגונים לאומיים, ביטחון, כלכלה, חינוך, תרבות, הייטק, תעשייה, העולם הפיננסי, רפואה, עמותות וכולי).


2. צעירים הנמצאים בהנהגה המקומית - בקיבוצים, בארגונים האזוריים, במועצות האזוריות וכולי.


3. צעירים רגע לפני פריצה - צעירים המעורבים ופעילים בחברה ומסתמנים כ"דבר הבא" במגזר הציבורי־מוניציפלי.


הוועדה התכנסה מספר פעמים, ובהן דנו חבריה בכל אחד משמות המומלצים. לאחר בחינה מעמיקה של המועמדים, נבחרו 15 המשפיעות והמשפיעים לשנת 2018, על פי הקריטריונים של גודל האוכלוסייה (פוטנציאל ההשפעה); משך הזמן בתפקיד; תפקידים קודמים; השפעה מקומית, אזורית או ארצית; והובלתם במגוון תחומי השפעה שונים.

צוות הבחירה מברך באופן אישי את הזוכים, מאחל המשך עשייה משמעותית ומבורכת, ומקווה שיראו בתנועה הקיבוצית בכלל, ובאגף הצעירים בפרט, כתובת ובית לעשייה משותפת. הלוואי ונזכה גם בשנים הבאות לעוד צעירות וצעירים פעילים, הנמצאים בעמדות מפתח ומבקשים להשפיע בקיבוצים עצמם ובחברה הישראלית כולה.

צוות ועדת הבחירה: מיכל קראוס (יו"ר הצוות) - מנכ"לית מועצת החלב; רותם שניצקי - מנהלת רשת הצעירים בתנועה הקיבוצית; יוחאי וולפין - מזכ"ל הבונים דרור; נׂגה בוטנסקי - חברת מזכירות התנועה הקיבוצית; מירב בן שימול - מנהלת אסטרטגיה וצעירים, מרכז המועצות האזוריות.

לימור ספראי - מנהלת מחלקת חינוך וצעירים, הקיבוץ הדתי; ורד יהלום - מתכננת חברתית, החטיבה להתיישבות מרחב צפון; מזי אילון - מנהלת מרכזת צעירים, שער הנגב, יאיר פז - דובר התנועה הקיבוצית; צפי אופיר - דוברות התנועה הקיבוצית; ניר שטיינברג - עורך עיתון ידיעות הקיבוץ.

אילן לדרר
גיל: 31
קיבוץ: רמת השופט
תפקיד: יועץ פוליטי ליו"ר המחנה הציוני אבי גבאי
מצב משפחתי: נשוי + 1

"בחר להוביל יחד איתנו את השינוי במדינה"

את אילן פגשתי לראשונה כשרצתי לפריימריז לראשות מפלגת העבודה. ראיתי קיבוצניק צעיר, עם הרבה רעל בעיניים ועם מוטיבציה בשמיים. בחור חד ופיקח שריכז את כל העבודה שלנו בקיבוצים. והתוצאות לא איחרו לבוא.

לדרר. צילום: רענן כהן

התמיכה שזכיתי לה בקיבוצים, הרבה בזכות העבודה הקשה של אילן, היתה הגורם המכריע שהוביל אותי לניצחון. לאחר שנבחרתי לראשות המפלגה, קראתי לאילן להצטרף לצוות שלי. היה לי ברור שאני רוצה אותו לצידי במרוץ לראשות הממשלה.

אילן הוא מפקד במגלן, יחידה מיוחדת שהצמיחה לא מעט מפקדים בכירים. הוא השתתף בפעולות רבות שעד היום אין הוא יכול לדבר עליהן. את רוח הקרב שלו קשה לפספס. כשהוא נלחם על משהו - זה עד הסוף. כשהוא רואה מטרה - ברור שהוא ישיג אותה.

בשנה וחצי האחרונות אילן מלווה אותי במפגשים ובסיורים בכל רחבי הארץ, בקיבוצים וגם בהרבה מאוד מקומות עם קהלים חדשים.

הצוות הקרוב שלי מורכב מאנשים צעירים וחדורי מוטיבציה, המייצגים קבוצות שונות באוכלוסייה בישראל. אילן הוא הקיבוצניק שלנו. הוא אומנם לא הולך בסנדלים במסדרונות כנסת, אבל דואג שלא נחמיץ ביקור באף חדר אוכל קיבוצי בדרך. בזכותו גם זכיתי לחגוג כמה חגים באווירה הקיבוצית המיוחדת.

אילן גדל בקיבוץ רמת השופט; אני גדלתי במעברה בירושלים, בן להורים שעלו ממרוקו במשפחה של שמונה ילדים. ובכל זאת יש לנו הרבה מן המשותף. יש לנו שיחות ארוכות על פוליטיקה במזרח התיכון, על תהליכים המתרחשים במדינות השכנות ולאן הם מובילים.

לפני כשנה נולדה לאילן ולאשתו נועם בתם הראשונה מאיה. נועם היא רופאה ועובדת סביב השעון. אילן ונועם הם דוגמה לדור הזה, של צעירים מעולים העובדים קשה מאוד כדי להצליח, ואני גאה מאוד שאילן לצידי. אלו הצעירים שלמענם הצטרפתי לפוליטיקה ושעבורם נוביל שינוי במדינה.

אילן דואג להכניס לסדר היום שלנו הרבה מאוד מפגשים בקיבוצים ועם בכירים בתנועה הקיבוצית, כשהמטרה העיקרית היא חיזוק הקשר עם חברי הקיבוצים וקידום ערכי ההתיישבות במפלגה ובמדינה. מפלגת העבודה היא הבית של תנועת ההתיישבות מאז ומעולם, ובשנה וחצי האחרונות, הרבה בזכות אילן, הידקנו את הקשר עם התנועה הקיבוצית.

גם בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו לפני כמה חודשים היה לאילן תפקיד מרכזי. הוא ניהל את עבודת המטה שלנו מול המועמדים, והניצחונות הרבים שלנו ברחבי הארץ רשומים במידה רבה גם על שמו.

אילן נושא על כתפיו גם חלק מרכזי מהעבודה שלנו בתוך המפלגה. הוא מכיר את כל אנשי המפתח במפלגה באופן אישי, יודע לנתח מהלכים פוליטיים, ותמיד ימצא פתרון יצירתי לבעיות מורכבות.

החינוך הקיבוצי של אילן לעשייה ולערכים בא לידי ביטוי לאורך כל הדרך. אנחנו מאמינים שצריך לשנות את הכיוון במדינה, לחזור לערכים של תנועת העבודה, לצדק, לשוויון ולשאר הערכים שעליהם הוקמה המדינה.

אנחנו מאמינים שאת השינוי הגדול אפשר וצריך לעשות בעשייה הציבורית. אני יודע שזו זירה שהרבה צעירים חוששים ונרתעים ממנה, אבל מכאן יבוא השינוי. אילן היה יכול להצליח בכל דרך שיבחר, ואני שמח על כך שהוא בחר להוביל יחד איתנו את השינוי במדינה. תזכרו את השם.

אבי גבאי, יו"ר המחנה הציוני

אלכסנדר ויינטרוב
גיל: 39
קיבוץ: חולית
תפקיד: מנהל מרכזי עידוד תעסוקה של אנשים עם מוגבלות, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, משרד העבודה והרווחה; יועץ ארגוני קהילתי
מצב משפחתי: נשוי + 3

"תרומה משמעותית לחוסן של קהילות בדרום וליצירת תשתית ערכית"

במסגרת תפקידי הקודם כיושב ראש קיבוץ חולית זכיתי להכיר את אלכס, חבר חולית, ובארבע השנים האחרונות גם חבר בהנהלת הקיבוץ ומְרכז תחום בינוי קהילתי.

ויינטרוב. צילום: פרטי

לאלכס היה מקום משמעותי בבניית חזון הקיבוץ ובריכוז תחום פיתוח המשאבים. בין השאר הוא הוביל תהליך של הקמת מכינה קדם־צבאית בקיבוץ. מהיכרותי עימו ועם עשייתו, אני יודע שאלכס רואה את העשייה בקיבוץ, את ההתיישבות ואת חיי הקהילה בבחינת הגשמה.

נוסף על פעילותו הרבה בחולית, אלכס משמש מנהל מרכז תמיכה למעסיקים של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה (משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים).

בשנים האחרונות הוא אמון על הובלת תהליכי ייעוץ וליווי לארגונים במגזר העסקי, הציבורי והמוניציפלי, בהטמעת ייצוג הולם במשק של עובדים עם מוגבלות, והוא תרם תרומה משמעותית ביצירת גיוון ותנאים טובים יותר לאוכלוסייה זו בכלל ענפי המשק.

בתחום החברתי אלכס עמית של מרכז מנדל למנהיגות חברתית בנגב, ואחד הנושאים שבהם הוא עוסק הוא תהליכי אינטגרציה וקידום דיאלוג בין מגזרים בחברה הישראלית ובנגב, במסגרת שותפות והובלה בהתארגנויות אזרחיות, כמו "תנועת הפריפריות", "מדרימים", "תנו לגדול בשקט" - מטה מחאה של עוטף עזה. הוא חבר ומרכז פורום מנהיגות צעירה באשכול.

עולם התרבות הישראלית־יהודית הוא חלק משמעותי בעשייה של אלכס. הוא חבר בארגון "קולות - מובילי נגב", העוסק בלימוד מארון הספרים היהודי ויהדות פלורליסטית.

כמו כן הוא חבר הנהלה בארגון הנוער העולמי "הבונים דרור", ולאחרונה היה שותף בהובלת מהלך היסטורי של חידוש פעילות התנועה במזרח אירופה.

הוא עושה זאת תוך כדי יצירת תהליך חידוש חזון ומודל ההגשמה של התנועה בשיתוף נציגי הקהילות בתפוצות. אלכס חבר בצוות היגוי במסגרת אגף צעירים ומעורבות בחברה, ובתפקידו זה הוא שותף לגיבוש קבוצת מובילים צעירים כעתודה מנהיגותית של התנועה ובישראל בכלל.

הפעילות החברתית והציבורית של אלכס מתאפיינת בהקניית חשיבות מיוחדת הן לתהליכי עומק של חיבור ומציאת מכנים משותפים, והן לתהליכים סדורים המתרגמים חזון ליעדים ולמשימות.

אלכס עוסק בתחום ההתיישבות ותורם תרומה משמעותית במספר פרויקטים בעוטף עזה ובדרום לחוסנן של קהילות וליצירת תשתית ערכית של האנשים שעימם הוא בא במגע. אין לי ספק שאלכס הוא כוח צעיר, חיובי ומשמעותי בנוף האזורי, וכי נכונו לו עוד משימות רבות ומשמעותיות.

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב

כרמית פלג
גיל: 37
קיבוץ: עין המפרץ
תפקיד: מנהלת מרכז הצעירים במועצה האזורית מטה אשר
מצב משפחתי: נשואה + 2

"היא הרבה יותר ממנהלת, היא מנהיגה, הרוח החיה"

כרמית מנהלת את מרכז הצעירים של מטה אשר. להיות מנהל מרכז צעירים, בייחוד במועצה אזורית, זו עבודה מורכבת ומיוחדת מאוד. במועצה שלנו 32 יישובים ממגוון רחב מאוד של צורות התיישבות ותרבויות.

פלג. צילום: מיה עצמון

מרכז הצעירים, שכרמית בראשו, חרט על דגלו לעבוד בשותפות, וזהו מרכז העשייה שלה - לנצח על כל המקהלה; להוביל את הרכזות בתחומים השונים; חיילים משוחררים וקבוצות משימה; השכלה; פיתוח דמוגרפי וקהילה; מעורבות חברתית; ריכוז המגזר הערבי; למצוא ולטפח שותפויות חדשות; לשדרג ולדייק את הצרכים; ובעיקר לחשוב מחוץ לקופסה - מה היעד הבא, מה האתגר הבא ואיך להיות הכי רלוונטי לצעירים.

כרמית הגיעה למרכז אחרי שהקימה את שלוחת המתנ"ס ביישוב שבי ציון באופן מעורר השראה, עם שותפויות רבות בתוך היישוב ורתימה של כלל הקהילה לטובת פעילות המתנ"ס.

את כרמית אף אחד אינו יכול להחמיץ. היא מביאה את המרכז ואת הפעילות שבו לקהל גדול ומגוון, מחדשת כשצריך, לא פוחדת מעבודה קשה, ובעיקר עושה את הכל מתוך אהבה, אכפתיות ואמונה באדם.

"אין לך דבר העומד בפני הרצון", אמר מנחם אוסישקין, ועבור כרמית אין מדובר בסיסמה, אלא הלכה למעשה בעבודה היום־יומית שלה. לאחרונה הפך חלום שהחל להתגבש לפרויקט של ממש, והוא כבר יצא אל הפועל.

מתוך הרצון להנגיש את פעילות המרכז ולהגיע לכל יישוב, קידמה כרמית - עם שותפים רבים ועם תורמים - את פרויקט המוקד הנייד של מרכז הצעירים. המוקד הנייד הוא עגלה הנגררת על ידי רכב, ועליה כל הנדרש לקיום פעילות. זו עגלה שהיא חגיגה ליישוב, עם מסך, רמקולים, פופקורן, שתייה קרה וחמה, מחצלות, שולחנות, כיסאות ועוד.

בזמן קצר מאוד הפך הרעיון למציאות שתשרת את הקהילות במטה אשר. דוגמה זו מבטאת את דרך העבודה של כרמית - דוחפת קדימה, רותמת שותפים, ובעיקר דואגת עד אחרון הפרטים הנחוצים ליצירת חוויה ופעילות איכותית ויצירתית.

כרמית היא המנהלת שלי בתפקיד, אבל היא בעיקר שותפה שלי. כחלק מהתפיסה הניהולית שלה ניתן לכל רכז המקום שלו לנהל את התחום שלו, וכרמית היא זו המנווטת, המלווה, ובעיקר השותפה לכל פרויקט ולכל תוכנית. כרמית מאפשרת לנו, הרכזים, לצמוח בתוך המרכז, להעז לחלום, ללמוד דברים חדשים ולהתנסות.

כפי שהיא בעבודה - כך היא גם בחייה האישים. חשוב לה להיות מעורבת בפעילות הענפה בקיבוצה עין המפרץ, בחיי הקהילה שבה היא חיה, להתנדב ולהיות שותפה. הקיבוץ הוא חלק בלתי נפרד ממי שהיא. אין לי ספק שבעתיד תמשיך כרמית להיות מעורבת ולהוביל פרויקטים חדשים בקיבוץ, תוך כדי שמירה על המסורות החשובות לה כל כך, וכנראה שגם את ניניה תזכה לגדל בעין המפרץ.

נׂעם גולובאטי, רכזת חיילים משוחררים המועצה האזורית מטה אשר

כרמית פלג צמחה מתוך העשייה הקהילתית במועצה עד לניהול מרכז הצעירים שלנו. זהו אחד התחומים המרכזיים והחשובים בעשייה שלנו, והיא הרבה יותר ממנהלת.

כרמית היא מנהיגה, הרוח החיה, מלאת מרץ ואנרגיה, שואפת וצופה למרחוק, יצירתית וחדשנית. היא מזיזה הרים, רותמת אנשים, ארגונים ומשרדי ממשלה.

כרמית מחפשת כל העת איך ניתן לעשות יותר, מהם הצרכים, מהם הרצונות, ואיך ניתן לערב, לשתף ולהנגיש את כל מה שיש למרכז הצעירים ולמועצה להציע. כל העשייה הזאת מגיעה מאהבה אמיתית לבית שלה, עין המפרץ, ולמועצה האזורית מטה אשר, ומהאמונה הבסיסית שהכי טוב לחיות כאן. היא עושה מדי יום ביומו את המרב ואת המיטב כדי לגרום לכל זה להיות נכון.

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר

מתן צורי
גיל: 39
תפקיד: עיתונאי בידיעות אחרונות ובאתר ynet בדרום
בן קיבוץ מפלסים
מצב משפחתי: אב לשלושה - יאיר (9), נוגה (7) וינאי (שנה וחצי)

"הציף את האיום החדש והביא אותו למרכז השיח הציבורי בישראל"

מתן נולד וגדל בקיבוץ מפלסים, והוא בן למשפחה ממייסדי הקיבוץ. הקשר שלו למקום, ולאזור בכלל, בא לידי ביטוי באופן הסיקור שלו בשניים מכלי התקשורת המשפיעים במדינה - עיתון ידיעות אחרונות ואתר החדשות ynet.

צורי. צילום: פרטי

תושבי הדרום, ותושבי היישובים בעוטף עזה בפרט, רואים בו אדם שביכולתו המקצועית והאישית הוא מציף את הנושאים הבוערים בחייהם - הן הטובים והן הטובים פחות - שעל ציבור הקוראים בארץ לדעת.

את הקשר השורשי שלו למקום אפשר לזהות בין שורות המילים בעיתון, באופי הכתבות ובסגנון הכתיבה שלו, שתמיד יימצאו בהם אותם ערכים חברתיים חשובים. זה הדבר המייחד ומבליט אותו כעיתונאי וכאדם.

במשך 14 שנים מסקר מתן בעיקר את יישובי עוטף עזה ועוסק בסיקור חיי הקהילה, הנהגות היישובים, צה"ל והקשר עם האזרחים, כשברקע נמצא כל העת המצב הביטחוני המורכב מול רצועת עזה והשפעותיו על האזור.

בשנים האחרונות הביא מתן לאור בעיתונו את נושאי הצמיחה הדמוגרפית ביישובי עוטף עזה, כתשובה למצב הביטחוני סביב רצועת עזה, וזאת בעיקר על ידי הגשת סיפורים אישיים של משפחות המתגוררות ביישובים אלו.

בשנים האחרונות זיהה מתן את השינוי העובר על אוכלוסיית עוטף עזה: האזרחים הם החזית, לעיתים לא פחות מכוחות צה"ל השומרים לאורך הגבול. הוא ליווה את השינוי הזה, את השפעותיו על האוכלוסייה, ובעיקר את ההתמודדות של האזרחים תחת מתקפות טילים.

בשנה האחרונה ניצבו תושבי הדרום תחת איום חדש: טרור העפיפונים והבלונים מהרצועה, שגרם לשריפות רבות בשטחים החקלאים ובשמורות הטבע באזור.

מתן חשף את הציבור הרחב לתופעה המתעצמת, ובעזרת העיתון ואתר האינטרנט הציף את האיום החדש והביא אותו למרכז השיח הציבורי בישראל. ביוזמתו של מתן, ליווה ידיעות אחרונות את הנושא כמעט מדי יום ביומו. התצלום הזכור ביותר בעיצומו של טרור העפיפונים היא של מכתש בארי השרוף.

התצלום, באמצעות רחפן, עורר סערה, שכן עד אז לא ידעו בישראל על היקף התופעה, וממדי הנזקים לא היו מוחשיים. בראש השנה האחרון הופיע תצלום זה על שער העיתון, וזכה לתואר תמונת השנה של ידיעות אחרונות.

הדבר המייחד את מתן הוא היכולות האישיות שלו, אולם לא רק. סיפור קטן שמרבית קוראיו אינם יודעים: מתן נושא פציעה - עיוורון בעינו השמאלית. בשנת 2002, עוד בטרם החליט להיות עיתונאי ושאף ללכת בדרכי משפחתו ולעסוק בחקלאות, נפגע מתן בעינו תוך כדי עבודה על טרקטור בשדה.

הוא איבד את ראייתו בעינו השמאלית, ולאחר ניתוחים רבים עזב את תחום החקלאות והתמסר לכתיבה העיתונאית. למעשה הוא מסקר את ענייני עוטף עזה בעזרת עין אחת בלבד, על כל הקושי המשתמע מכך.

דוגמה לנחישותו של מתן להביא למרכז הבמה התקשורתית את נושאי הדרום בכלל ועוטף עזה בפרט, אפשר היה לראות לאחרונה כשהחלה מחאת בני הנוער מעוטף עזה נגד המצב הביטחוני.

מתן הצליח לרתום את עיתונו לטובת המאבק, והביא לציבור הקוראים מדי יום ביומו את סיפוריהם של מובילי המאבק שצעדו לירושלים. בעקבות סיקורו עלתה המחאה לסדר היום הציבורי בישראל, ואחריו עסקו כלי התקשורת בארץ בנושא בהרחבה.

נוסף על כך הוא מרבה לכתוב טורים אישיים במדורי העיתון השונים, ולספר את סיפורם של תושבי עוטף עזה - באמצעות סיפורו האישי כבן המקום וכאב לשלושה ילדים.

במרוצת שנותיו כעיתונאי הצליח מתן לבטא באופן הסיקור שלו את חוסנם של תושבי עוטף עזה, למרות האיומים היום־יומיים. בשנת 2008 נבחר לעיתונאי המצטיין של ידיעות אחרונות.

אלמוג בוקר, כתב ערוץ 10 בדרום

תמר זעירא־דביר
גיל: 33
קיבוץ: גבעת חיים איחוד
תפקיד: סמנכ"לית מועצת המכינות הקדם־צבאיות
מצב משפחתי: נשואה לדניאל, אמא לשקד בת 3 וליעל בת חצי שנה

"תהיה בליגת־העל של מנהיגי המגזר השלישי בישראל"

תמר גדלה בקיבוץ גבעת חיים איחוד. היא עשתה שנת שירות בפנימייה טיפולית בקיבוץ הרדוף, ושירתה כקצינה במסלול העילית "שחקים" של חיל המודיעין, שירות שבו זכתה באות מצטיינת הנשיא. היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובחינוך מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בתוכנית מנדל לתואר MBA במנהיגות חברתית מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שניהם בהצטיינות יתרה.

זעירא. צילום: גיא אשש

את דרכה בעולם המכינות החלה תמר כמנהלת תוכנית חינוכית במכינה הקדם־צבאית "אדרת". היא התקדמה לתפקיד מנהלת כספים, ולאחר מכן ליו"ר העמותה. בד בבד היא החלה לעבוד בניהול פרויקט הבוגרים הארצי של "מועצת המכינות", וממנו התקדמה לתפקיד סמנכ"לית, אותו היא מבצעת בשלוש השנים האחרונות.

תמר עשתה סוג של שינוי וחישוב תנועה מחדש, כאשר למרות השכלתה הבסיסית בפסיכולוגיה פנתה לעולם המגזר השלישי, התמקצעה בו והתמקמה במקום מרכזי במסגרת פיתוח וקידום פרויקט המכינות הקדם־צבאיות.

בעולם המכינות, שעד לפני חמש שנים כמעט ולא היו בו נשים בעמדות ניהוליות, סללה תמר דרך לתפקיד בכיר ומרכזי המשפיע על עיצוב עולם התוכן של בוגרי המכינות.

מאחר שמועצת המכינות מאגדת מכינות מכל צבעי הקשת, היה ייחוד נוסף בכך שתמר ניהלה את כל פיתוח עולם התוכן וממשקי הבוגרים גם מול רבני המכינות, שחלק מהן ידועות כחרד"ליות במיוחד.

היא זכתה מהם להערכה ולשיתופי פעולה עצומים, כולל ראייתה כבת פלוגתא בנושאים הרוויים אי־הסכמה, כגון מגדר ויחס לקהילה הלהט"בית. תמר גם ידעה לפתח הסכמות רחבות בתחומי ההגשמה המיועדים לבוגרים: התיישבות בפריפריה, השתלבות בשירות הציבורי ועוד.

תמר משלבת באופן ייחודי יכולת אנליטית גבוהה, מתינות, יכולת הכלה ושיחה וידע מקצועי רב בתחום ניהול עמותות ופרויקטים. בשל כך הפכה לכתובת מרכזית בעולם המכינות, הן למנהלות ולמנהלים מהשורה, והן לראשי מכינות ולרכזי בוגרים.

יכולתה של תמר להפוך רעיון או חזון לתוכנית עבודה הקובעת יעדים ושלבי הגשמה מעוררת השראה והשתאות. באחד המקרים הזכורים לי, נפגשנו בבית קפה לפני פגישה עם קרן חשובה, וחלמנו כל מיני פנטזיות באשר לפרויקט שהיה קשור בבוגרי המכינה.

משם נסענו יחד, ובדרך עבדה תמר בלפטופ שלה. כשהגענו כעבור חצי שעה למשרדי הקרן, ביקשו מאיתנו חברי הוועד להציג את התוכנית. בעודי מגמגם דברי פתיחה, פתחה תמר לתדהמתי מצגת מאורגנת ומקצועית שלא רמזה במאומה על כך שנכתבה זה עתה על ברכיה בדרך מבית הקפה.

העבודה עם תמר היא קודם כל שותפות אמיתית, ואני משער שכל מי שעבד איתה יגיד זאת.

היא פרטנרית מעמיקה, סקרנית ואינטליגנטית. רמות המחויבות מצד אחד, עם ה"מענטשיות" מצד שני - הם שילוב יוצא דופן וכיפי תמיד אם היא הפרטנר שלך בעבודה. תמר היא רחבת אופקים ודעתנית, מבססת את עמדותיה באדיבות אך באסרטיביות על קרקע מוצקה של עובדות, ובעלת עולם ערכי עשיר. אני מאמין שזו מכפלת כוח נדירה.

אני מעריך שתמר תתמקם בעמדת הובלה במגזר השלישי או בגופים משיקים, ותהיה בליגת־העל של מנהיגי עולם זה בישראל בעשור הקרוב. אני משער שהקיבוץ והקהילה ירוו ממנה הרבה נחת במגוון תפקידים והתנדבויות קהילתיות שהקיבוץ החדש מתקדם אליהן. בסך הכל קיבוץ גבעת חיים משגר שני תותחי־על לזירה החברתית, שניהם בני אותו מחזור (רם שפע ותמר), אז כנראה שמשהו נכון היה שם באוויר.

דני זמיר, מנכ"ל מועצת המכינות הקדם־צבאיות