צילום: Shutterstock הנה הצעה, מרתקת: הציגו בדמיונכם (או העלו על המסך דרך "גוגל") את הציור הידוע של מיכאלאנג'לו המצוי על תקרת הקפלה בוותיקן, של בריאת האדם, זה עם הספק נגיעה בין האל לאדם. כעת הסתכלו לא מימין לשמאל, אלא משמאל לימין. מי בורא את מי? האם התכוון האמן, באופן מחתרתי, גם לאפשרות הזו, או שזוהי רק פרשנות אפשרית שלנו, ההומניסטים?

עוד טורים ודעות של קיבוצניקים:
הטעיה: השיח על שיח לוחמים
אחרי הבחירות: איפה הטריקים
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet


הטור הקודם נסתיים בהבאת עמדתו של יובל נח הררי ("ההיסטוריה של המחר") שההומניזם, היוצא נגד הדתות כולן, הוא עצמו דת. כלומר: אתה ואת ואני, קיבוצניקים או לא, שמחשיבים עצמנו מתקדמים וליברלים, איננו נבדלים עקרונית מהדתיים בכל רחבי העולם. באמת שווה לבדוק זאת: האם יכולה להיות, והאם קיימת בפועל, דת הומניסטית? האם ישנו הומניזם דתי?

הנה חלק מההגדרות שמצאתי עבור דת: "מערכת האמונות, המצוות, החוקים והמנהגים על פיהם נוהג מאמין בכוח עליון כלשהו" ("ויקי מילון"). וגם: "מערכת של אמונות באשר לסיבה, לטבע ולמטרת היקום, במיוחד כאשר מתייחסת למשהו שנברא על ידי ישות על אנושית. מכילה בדרך כלל קוד מוסרי באשר להתנהגות הראויה" (BBC). וגם: "אוסף מאורגן של אמונות, מערכת תרבותית ותפישת עולם הקושרת אנושיות לסדרי הקיום" ("ויקיפדיה"). וגם סתם "אמונה באל או באלים".



לכאורה יש ניגוד בין הומניזם ודת, מפני שהראשון מניח שמקור הסמכות הוא האדם בלבד ולא ישות עליונה כלשהי - אבל היו וישנם הומניסטים דתיים רבים, בעיקר בקרב אנשים דתיים שהושפעו מעמדות ליברליות באשר לזכויות האדם.

אוגוסט קונט הצרפתי (כותבים Comte, הצרפתים הם סדיסטים לשוניים ידועים), במאה ה-19, היה מייסד הסוציולוגיה, שאותה כינה "דת של הומניות". לדעתו טענות הדת, כל דת, אינן יכולות כלל להיבדק באופן אמפירי, פוזיטיבי, ולכן אין להן כל ערך מדעי אלא רק ערך חברתי ופסיכולוגי, שהוא חשוב כשלעצמו.

להיסטוריה האנושית יש לדידו שלושה שלבים: התיאולוגי, המטפיזי והמדעי, אלא שהשלב המדעי לא יוביל לאתיאיזם אלא ל"דת הפוזיטיביסטית", שהעובדות המדעיות הן מושאי הסגידה שלה, המדענים הם כוהניה, ועיקרה: שהעולם הוא סך תופעותיו, לא יותר מזה.

ההומניזם מעמיד כידוע את האדם במרכז, בהיותו שונה ונשגב עקרונית מכל יתר יצורי העולם (טענה שביולוגים וטבעונים לא יסכימו לה, וגם אני מפקפק בה בראותי עד כמה החתול שלי ערמומי ממני בהרבה). לכן טובתו של האדם היא המטרה העליונה. לא עבודת האל. עם זאת, ההומניסטים הראשונים בתקופת הרנסנס כלל לא היו אנטי דתיים, אלא בעיקר אנטי כנסייה.

יש הרבה משותף בין דת להומניזם. בשתיהן קיימים קודים מוסריים דומים למדי ורצח הוא החטא החמור ביותר, אבל ההבדל הוא במקור הסמכות. כל דת נזקקת לטקסים ולפולחנים, וגם למקום עבורם: כנסיה, מסגד או בית מקדש. לכל דת יש גם כתבי קודש המייחדים אותה ועוברים מדור לדור.

בהומניזם המודרני החילוני ניתן לסמן שלושה זרמים עיקריים: הליברלי, שבמרכזו אינדיבידואליזם, זכויות האדם ועליונות הרצון החופשי; הסוציאליסטי, שליבתו היא דגש על שוויון ותועלת הכלל; וזה שניתן לקרוא לו דרוויניסטי, הבנוי על העליונות של המין האנושי ושל קבוצות מסוימות בו, אלה שמנצחות את האחרות במלחמת ההישרדות.

עכשיו בררו לעצמכם, קיבוצניקים יקרים, היכן נמצא כל אחד מכם בתוך שלושת אלה (או המציאו זרם רביעי), וחשבו: הטקסים והפולחנים שלנו - האם הם האסיפה? הקלפי לקבלה לחברות? טקס הביכורים? חג המשק? מה היו מקומות הפולחן - האם חדר האוכל? קיר תאי הדואר? משרד הגד"ש? בית העלמין? וכתבי הקודש -
האם היו אלה ספרי מארקס? המכתבים של יערי? המאמרים של ברל וטבנקין, או להבדיל, של יהודה הראל? האם צירוף כל אלה יחד, אפשר שיחיל עלינו את התואר "דתיים"?

לפי יובל נח הררי, המשותף לכל הדתות הוא אמונה בקיום מערכת חוקים על אנושית, שמקורה חיצוני לנו אבל אנו מחויבים לה - יהיו אלה התורה, כתבי בודהה, חוקי הטבע בדָּאוֹאִיזְם, אבל גם חוקי הכלכלה של מארקס בקומוניזם או "היד הנעלמה" של סמית לקפיטליזם. לדידו שייכת לכאן גם האמונה שלכל האנשים טבע משותף וזכויות בסיסיות ואנו מחויבים לכבדם - כפי שגורס ההומניזם, ולכן הוא דת.

אגב, לפי זה כדורגל, בניגוד למה שאומרים בדרום אמריקה, אינו דת, כי חוקיו הומצאו על ידי אנשים. גם "דת אפל" אינה כזו, למרות מיליוני חסידיה, כי מקורה בסטיב ג'ובס. אני סבור שהכשל של נח הררי הוא שבחר כאן הגדרה שתשרת את מטרתו וסימן עיגול סביב מקום הפגיעה, אבל זה קורה לכולנו.

לצרור המפתחות שלי הייתה מחוברת דסקית ועליה אמרתו של ניטשה: "מי שיש לו אמונה, יכול לוותר על האמת". זהירות, גם