צילום: שגיא מורן בעוד פחות משלושה שבועות יבחרו חברי הקיבוצים את מזכיר/ת התנועה הבא/ה. אני רוצה להפנות את תשומת לבם של הנבחרים לזירה שלצערי אינה מקבלת התייחסות בתנועה, אף שקיבוצים וחברי קיבוצים רבים מעורבים בה מאוד, לרוב בעל כורחם: הזירה הסביבתית-חברתית.

עוד דעות וטורים של קיבוצניקים:
חיים בקיבוץ - זה חיים זה?
חינוך תחת אש דורש אמונה
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

בימים אלה מתנהלים מאבקים סביבתיים רבים מספור: מאבק נגד הרחבת בז"ן באזור חיפה והקריות, מאבק נגד הקמת "פרוטרום" בגלבוע, מאבק נגד קידוחי נפט בגולן, מאבק נגד מתקני טיהור גז ביבשה בעמק-חפר, מאבקים על חופי הארץ הסובלים מזיהום ביובי חמור, מאבקים על משאבי טבע של המדינה, כמו עתודות הגז של ישראל, הנמכרים לידיים פרטיות. לצערי הרשימה עוד ארוכה.

בהיותנו תנועה הפרוסה לאורך ולרוחב המדינה ובאזורי הפריפריה המצויים מטבעם במוקדי הקונפליקטים, מוצאים את עצמם עוד ועוד קיבוצים מעורבים במאבק להגנה על סביבתם המיידית, על בריאות תושביהם, על עתידם.

בתקופה האחרונה עולה המודעות בארץ לכך כי בעלי הון רבים חולשים על מפעלים ומיזמים המעצימים את רווחיהם תוך התעלמות גסה מהפגיעה הנשקפת לאזרחים, לבריאותם ולסביבה. מדוח מבקר המדינה עולה כי המשרד להגנת הסביבה אינו מצליח לפקח על המפעלים המזהמים. כך נותרים האזרחים לבדם מול גורמים כלכליים בעלי עוצמה ואינטרסנטים, הרואים את העולם רק דרך שורת הרווח.

סיכויי ההצלחה של קבוצה מקומית לבדה בניסיון לשנות את רוע הגזירה - מצומצמים: החל בחוסר ניסיון בניהול מאבק, דרך חוסר במשאבי זמן וכסף להפעיל מומחים, ועד קושי להגיע לחשיפה תקשורתית. בנושאים אלה, ובנושאים נוספים, גלומות האפשרויות לרתום את כוחם של השיתוף והסולידריות הבין-קיבוצית. התנועה הקיבוצית, תנועה של התיישבות וחקלאות, תנועה שמחנכת דורות על גבי דורות לאהבת הטבע והארץ יד ביד עם ערכי צדק חברתי ומוסר - ראוי שתפעל בדחיפות להקים בתוכה גוף הפועל בתחום הגנת הסביבה.



חיי קיבוץ מלמדים אותנו כמה דברים שיכולים להיות כלים חשובים למאבקים סביבתיים באשר הם: א. כוחו של היחד ושיתוף הפעולה כדי ליצור ולשנות. ב. החיים בקרבה לטבע והאהבה לארץ ולנופיה. ג. האפשרות הקיימת של שילוב בין קהילה, חיי כפר, חקלאות ותעשייה אחראית. כל הדברים הללו אינם נוגעים רק לקיבוצניקים, כמובן, אך זו זירה טובה להתחיל בה! מרחב מאפשר ונגיש לשיתוף פעולה כלל-ארצי ולתמיכה וסולידריות בין קבוצות מאבק הפזורות בקצווי הארץ, לעיתים ללא כל סיוע וללא יכולת להרחיב את מעגל התומכים.

חשוב להבהיר: המטרה היא לא להפוך ל"לובי" סקטוריאלי אלא דווקא להיפך, להשתמש בכוחותינו המשותפים כדי לפעול למען כלל האוכלוסייה. מאבק סביבתי הוא הזדמנות חשובה לצאת מד' האמות הקיבוצי ולהיאבק יחד עם השותפים הטבעיים בסביבה המקומית על עתידה של המדינה.
מחלקה מקצועית תוכל לתמוך במאבקים ולייעץ להם, לאגם מידע, לוודא שנבדקו כל החלופות, לדאוג שתיעשה חשיבה מערכתית לטווח הארוך, לתת במה תקשורתית, להעמיק בפיתוח אלטרנטיבות בנות-קיימא בתוך הקיבוצים ומחוצה להם, ועוד ועוד.

ראוי ונכון שנחזור, כתנועה, לקחת תפקיד חברתי-לאומי משפיע ומוביל. החזית החברתית-סביבתית היא זירה חשובה ורלוונטית יותר מתמיד. זהו למעשה אחד מתפקידיה ההיסטוריים והטבעיים של התנועה הקיבוצית כפי שהוגיה חלמו אותה: תנועה שיש בכוחה לאחד כוחות של פרטים, קבוצות וקהילות מכל קצווי הארץ ולקבוע סדר יום מוסרי, ערכי, מקצועי, השם במרכז את האדם, את קהילתו ואת הדורות הבאים. ראוי שהתנועה הקיבוצית תהיה מעורבת ואף תוביל ותשפיע בזירה משמעותית ומכריעה כל כך על חיינו. בואו נזמין את המזכיר/ה החדש/ה של התנועה הקיבוצית להקים מחלקה סביבתית-חברתית בתנועה הקיבוצית, ולקחת חלק פעיל ומוביל בקביעת המדיניות בתחומי הסביבה.

על התנועה הקיבוצית לחזור לעמוד על המשמר החברתי והסביבתי, בהקדם! בשבילנו, בשביל ילדינו, בשביל מדינת ישראל כולה ודורותיה הבאים. אוויר, אדמה ומים נקיים אינם מותרות! והם נמצאים היום בסכנה.