רצח יצחק רבין ז"ל, רצח נפשע, איום ונורא זה, הוא עבורנו - חבריו, ידידיו ואוהביו, עבור כל אחד ואחד מאיתנו - יגון אישי עמוק שלא יחדל ולא יפוג לעולם.

הישגים חשובים שהיטשטשו. ידלין עם רבין, צילום: יעקב סער, לע"מ

יצחק רבין היה עבורנו חבר ומנהיג, נבון עצה ורב־תושייה, רֵע בוגר ומקור השראה וסמכות גם יחד. רצח רבין היה ויהיה טראומה לאומית קשה שאין לה מרפא, שרק הכרזה של רבנות מוסמכת על יום תענית לדורות תרכך אותה במעט.

גדליה בן־אחיקם, הדמות המקראית, נרצח בידי יהודי בימי בית ראשון. אומנם הוא לא נבחר בדרך דמוקרטית, אלא מונה על ידי שלטון זר, אבל חז"ל לא השלימו עם רצח פוליטי וקבעו יום תענית לדורות.

רצח ראש ממשלה במדינה יהודית בידי יהודי המתיימר להצדיק את מעשהו בשם ההלכה היהודית - הוא אות קין שלא יימחה, אות קין על מצחה של דת ישראל אם זו לא תקיא מתוכה כל מטיף דתי לדין רודף.

דת ישראל היא הומניסטית ביסודה. הצו הנורמטיבי העליון הוא "לא תרצח". ערך האדם מוצא את ביטויו כבר מראשית המורשת היהודית בפסוק המרכזי בפרק א' של ספר בראשית: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו".

רצח ראש ממשלה, מעבר לפגיעה בכבוד האדם ובקדושת חייו, על רקע חילוקי דעות מדיניים, נוקבים ככל שהיו - הוא הרס וחורבן המדינה הדמוקרטית. אם בישראל יתקיים טרור פוליטי, מדינת ישראל לא תתקיים לאורך ימים.

יצחק רבין נשא בעול של תפקידים צבאיים ומדיניים חורצי גורלות. את כולם מילא בשכל, בעוז רוח ובהצלחה משמעותית. לוחם בכיר בפלמ"ח; מפקד חטיבת הראל וסגנו של יגאל אלון מפקד הפלמ"ח; רמטכ"ל צה"ל המנצח במלחמת ששת הימים; שגריר מוערך של ישראל בוושינגטון; ראש ממשלה; שר ביטחון; ראש ממשלה ושר ביטחון כאחד. כל חייו היו קודש לשירות העם והמדינה - בתושייה, באומץ לב ובדבקות עילאית.

אנו מציינים את הישגיו של יצחק רבין בתקופת כהונתו השנייה כראש ממשלה. רבים גורסים שבתקופת הכהונה הראשונה הוא היה טירון בפוליטיקה ולא היה יכול להטביע חותם. אין הדבר נכון. לממשלתו הראשונה, שהוקמה ב־1974, היו הישגים חשובים. הם היטשטשו במקצת על רקע פרשיות שבאו בעקבות השלטון רב־השנים של תנועת העבודה.

ואלה הם הישגי ממשלת רבין 1977-1974:
- שיקום צה"ל לאחר מלחמת הכיפורים.
- הסכם הביניים עם מצרים ופינוי תעלת סואץ, שהיו הבסיס להסכם השלום המלא.
- הידוק היחסים הסמויים עם חוסיין מלך ירדן (ובקדנציה השנייה הסכם שלום עם ירדן).
- חילוץ בני הערובה במבצע אנטבה.
- ביקור סמוי במרוקו, שהכשיר את הקרקע לביקורו של משה דיין.
- הורדת האינפלציה שהגיעה ל־60 אחוזים לאחר מלחמת יום הכיפורים וייצוב המשק.
- רפורמה במיסוי והנהגת מס ערך מוסף (ועדת בן־שחר).
- מדיניות סוציאלית של הקטנת אי־השוויון והפערים הכלכליים באמצעות הביטוח הלאומי.
- תנופת בניית שיכונים לצעירים ולציבור הנזקק.
- קידום החינוך, למרות מצוקת תקציב, באמצעות יום חינוך ארוך; מפעל הזנה ממלכתי; פרויקטים לטיפוח תלמידים חלשים בשכונות ובפריפריה הגיאוגרפית; שילוב מורשת עדות המזרח בתוכניות הלימודים; אקדמיזציה של הכשרת מורים; תמיכה בתנועות הנוער.
- מתן עצמאות לזרוע המשפט והאכיפה. המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי הפכו מעושי דברו של השלטון למפקחים על השלטון, ללא מורא וללא משוא פנים.
- רפורמה בשלטון המקומי, והנהגת בחירות אישיות של ראשי הערים.
בתקופת הכהונה השנייה העניקה ממשלתו עדיפות לתשתית הפיזית של המדינה (כבישים ומחלפים) ובעיקר לתשתית האנושית - חינוך ותרבות.

יצחק רבין שייך לגלריה של מנהיגים גדולים ששינו את ההיסטוריה, כמו וינסטון צ'רצ'יל, אברהם לינקולן ונלסון מנדלה בעולם, ודוד בן־גוריון כאן אצלנו.

בשעת מפנה היסטורית בפוליטיקה הגלובלית - קריסת ברית המועצות והיקלעות למבוי סתום במאבק הפלסטיני - הוא לא החמיץ הזדמנות היסטורית. בניגוד לתפישות מקובלות שגם הוא דגל בהן, נתן רבין גיבוי להבנות שהושגו עם אש"ף ועם יאסר ערפאת, ופילס את הדרך לסיום הסכסוך בן מאה השנים עם השכנים והפלסטינים.

הוא גם ידע שאין זו דרך פשוטה וקלה. וכך אמר: "השלום כרוך בקשיים, גם במכאובים. אין דרך לישראל מבלי מכאובים, אבל עדיפים ייסורי השלום על ייסורי המלחמה. אומר לכם זאת מי שהיה איש צבא ושר ביטחון".

הרצח של יצחק רבין היה מכוון לרצוח את תהליך אוסלו. נרצח המנהיג הדגול, שהיה בעל סמכות ובעל לגיטימציה להוביל מהלכים היסטוריים גדולים של הסדרי שלום ופיוס ושל סדר עדיפויות לאומי חברתי חדש שלאחר השלום.

בלילה הנורא ההוא לפני עשרים ושלוש שנים איבדנו מצביא, לוחם וקברניט, מדינאי ראשון במעלה, ולרבים־רבים אבד חבר בוגר.

רבין שלנו היה אדם ייחודי - קשוח ורגיש, ביישן מצניע לכת וחדור תחושת שליחות, בקיא ובעל סמכות, ועם זאת יודע להקשיב וללמוד מכל מפקד, מכל חייל, מכל חבר. לא איש של סיסמאות, אלא איש של עקרונות ושל ערכי יסוד. מנהיג אנושי.

יהי זכרו ברוך.