אפשר אפילו תקציב הימנעות מבית הספר. למשל, מחליטים ששלוש פעמים בשנה הילד יכול לבקש יום חופש ללא סיבה (צילום: שאטרסטוק)

"אולי די כבר עם הממתקים?"
"אני לא יכולה יותר לראות אותך יותר מול מסך!"
"אתה חוזר הביתה מוקדם הערב!"
שיקום ההורה שלא ניהל משא ומתן בלתי נגמר עם הילדים שלו - על ממתקים, על שעות מסך, על הגעה הביתה או על אי־החשק הפתאומי שלהם לקום בבוקר לבית הספר.

לא פעם נדמה לנו שהם רק דורשים ורוצים עוד ועוד. ואנחנו? אנחנו מרגישים כמו הילד ההולנדי ההוא, עם האצבע בסכר.

דוחים סיפוקים
אבל יש שיטה יעילה יותר להתנהל בבית מאשר להתווכח בכל פעם מחדש. שיטה קסומה, היישר מהקיבוץ של פעם (ומהקיבוצים השיתופיים שאוחזים בה בגאון גם כיום). השיטה הזאת לא רק מונעת עימותים, אלא גם מלמדת את הילדים אחריות, דחיית סיפוקים וסדר עדיפויות. ולשיטה הזאת קוראים - היכונו, היכונו - תקציב!

בקיבוץ טרם ההפרטה היו החברים מקבלים סכום חודשי ובו היה עושה כל אחד כרצונו. כלומר, הקיבוץ היה מקצה סכום לכל חבר, והחבר היה יכול לקבל את ההחלטות בתוך מסגרת התקציב.
במשפחות רבות כיום, גם קיבוצניקיות, קיים שימוש בתקציב בחינוך: קוראים לזה דמי כיס. הילד מקבל סכום חודשי או שבועי, ויכול לעשות בו (כמעט) כרצונו.

אבל רעיון התקציב אינו חייב להתמקד בכסף. אפשר לתת תקציב בכל מקום שבו יש ויכוח על "כמה": כמה מסכים, כמה מאוחר, כמה חוגים או כמה פעמים בשבוע להתקלח.

למשל, תקציב הליכה לישון מאוחר: במקום להתווכח עם הילד על שעות שינה, מחליטים שבכל השבוע הוא הולך לישון בתשע וחצי, אבל פעם בשבוע, באיזה יום שהוא רוצה, הוא יכול ללכת לישון באחת עשרה. הוא בוחר מתי!

או תקציב מסכים: במקום להתווכח על זמן מסך, מחליטים שבכל יום יש לילד תקציב של שעה וחצי. הוא יכול להשתמש בכולו בבת אחת, או לפזר אותו על פני היום. הוא אפילו יכול להלוות לעצמו: אם ביום מסוים הוא השתמש רק בשעה, למחרת יש לו שעתיים.

ואפשר גם תקציב ממתקים - נותנים לכל ילד קופסה שבה שמים כמות ממתקים שבועית קבועה, לפי בחירתכם; תקציב הימנעות ממקלחת - יום בשבוע, לפי בחירתו של הילד; ואפילו תקציב הימנעות מבית הספר – למשל, מחליטים ששלוש פעמים בשנה הילד יכול לבקש יום חופש ללא סיבה.

עצמאות ואחריות
לשיטת התקציב יש יתרון גדול: התקציב מאפשר לילד עצמאות ובו־זמנית מעניק לו גם אחריות. היכולת לבחור היא חשובה מאוד, ובייחוד לילדים מרדנים: המסר שלנו בשיטת התקציב אינו מסר כופה, אלא מסר מאפשר: "אני לא מחליטה עליך, אתה מחליט על עצמך!"
בו בזמן התקציב מלמד אותם לשאת בתוצאות: "אם תגמור את כל הממתקים עכשיו, לא יישאר לך למחר". "אם תישאר ער היום עד מאוחר, מחר לא תוכל לִצפות בטלוויזיה במשחק שרצית".

בעצם, במקום שהילד יתווכח איתנו, הוא לומד להתווכח עם עצמו - שזה מה שאנשים מבוגרים עושים כל החיים. זה מה שאנחנו עושים מול עצמנו כמבוגרים כשאנחנו מתלבטים אם לקנות את המכנסיים המהממים בחלון הראווה או לשמור על חשבון הבנק. זה מה שאנחנו עושים כשאנחנו מתלבטים מול פרוסת עוגה בגלל הקלוריות. אנחנו מנהלים תקציב - וזה אחד הכלים הכי חשובים שיש לנו לתת לילד.
התקציב מלמד את הילד לדחות סיפוקים, לבחור בעצמו ולשאת באחריות. והכי טוב? אין יותר מריבות.

הכותבת מור אסאל היא בת כברי, מומחית הורות ומשפחה - מוסמכת מכון אדלר; מחברת שותפה של "מלידה עד גיל שנה - המדריך הישראלי השלם לטיפול בתינוק" (עם ענת בר לב־אפרתי) ושל "מה עושים עכשיו - המדריך המעשי להורות עכשווית" (עם פרופ' עמוס רולידר)