בשבוע שעבר, ממש ביום הבחירות לראשות התנועה הקיבוצית, בעודני מזפזפ בין ערוצי החדשות לראות אם יש איזה עדכון חדשותי לדעת מי ניצח, נתקלתי בחדשות ערוץ 13 בפינתו של הכתב הידוע מתן חודורוב בכתבת פייק ניוז עשויה היטב, ובה הגדיל לעשות הדמגוג חודורוב וצייר תמונה כאילו קיבוץ עין הנצי"ב השתלט על מעיין לא לו וסגר אותו למתרחצים בשבת. וכל זאת לאחר שכביכול שפכה המדינה מיליונים בהשקעה במעיין.

צוירה תמונה כאילו קיבוץ עין הנצי"ב השתלט על מעיין לא לו ו | צילום ארכיון: דוברות עמק המעיינות

אז כמי שהיה שותף לגיבוש ההסכם עם רשויות המדינה, אני רוצה לתקן את הרושם, כדי שלפחות בינינו נדע את האמת.

קיבוץ עין הנצי"ב עלה על הקרקע בט"ו בשבט 1946 - תרשום חודורוב, לפני הקמת המדינה - באזור ביצות שכוח אל שאז עוד לא קראו לו אפילו עמק בית שאן. המייסדים, ניצולי שואת אירופה, בנו סביב מקורות המים - בזיעת אפם ועם הרבה תורה ועבודה - גן עדן חקלאי לתפארת מדינת ישראל. הם ניקזו ביצות והפכו אותן ממדגרה ליתושים לבריכות דגים ולשדות, ניקזו את המים העומדים ופיתחו מעיין פרא מוקף קוצים לבריכה יפהפייה לרחצה - בימים שלפני "הבריכות של המיליונרים" של בגין.

לימים - לאחר שהמעיין (עין יהודה) הפך מסוד שעבר מפה לאוזן לנחלת הכלל, ועל כן גם מטרד עבור חברי הקיבוץ ומוקד לחילול שבת בפרהסיה - החליטו החברים בלב כבד לפעול להסכם עם רשויות המדינה להסדרת השימוש במעיין והפקעתו משטח המשבצת. ההסכם הושג בשיתוף רמ"י, רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית עמק המעיינות, ובו התייחסות להפעלתו באופן שישמור על צביונו הדתי של הקיבוץ.

ערב חתימת הליך ההכרזה על הפארק הלאומי המיועד, סיימה את תפקידה יו"ר מִנהל התכנון בינת שוורץ, והדבר עיכב בחודשים רבים את החתימה על ההכרזה ואת הסדרת המקום. במאמצים משותפים של כל הגורמים הושג הסכם חדש, ולבסוף גם תקציב להקמת הפארק - כפוף להסכמות בין הקיבוץ, המועצה האזורית, רשות הטבע והגנים ורמ"י.

אני סיימתי את תפקידי בעמק המעיינות ובקהילה המופלאה של עין הנצי"ב בראשית 2019, אבל הספקתי לנכוח בשימוע שנערך במשרד מבקר המדינה בחיפה לקיבוצים עין הנצי"ב וניר דוִד (על האסי שבשטחו) בעקבות תלונות אזרחים על "מניעת הגישה למקורות מים". להפתעתי, דווקא בדיון זה התייצבו כל הגורמים המקצועיים לטובת הפתרון שהושג, והציגו אותו כפתרון מאוזן בין רצון הציבור לגשת למקורות המים ובין שמירה על צביונו של הקיבוץ הדתי, שהגם ששטח המעיין נגרע ממשבצת הקיבוץ - הרי שהוא נמצא פיזית ממש בתוככי הגדר, ורוחצים רבים המגיעים למעיין מרשים לעצמם להסתובב בתלבושת (או בהיעדר תלבושת) לא הולמת בשבילי הקיבוץ, שכאמור מקיים אורח חיים דתי.

למה להפתעתי? כי מלבד נציגי המועצה האזורית הידידותיים ורשות הטבע והגנים, הרי גם נציגי רמ"י והוועדה המחוזית לתכנון - שפעמים רבות מקשים עלינו - תמכו בפתרון המוצע ועמדו לצידנו. את סופו של הסיפור איני מכיר, ולא אתפלא אם הנושא נסחב בין השאר בשל ריבויי מערכות הבחירות במדינתנו, אבל דבר אחד בטוח: אופן ההצגה של המקרה בחדשות ערוץ 13 - שמערכת החדשות שלו מבוססת על מחלקת החדשות הנחשבת שהייתה של ערוץ 10 - עשה עוול גדול לחברי הקיבוץ, המקיים בין השאר גמ"ח לתרומת מזון למשפחות נזקקות מהאזור, שהקים "בית לחיים" לבוגרים על הרצף האוטיסטי ומדרשה לבנות, ושחבריו מתנדבים בכל הזדמנות, כולל קייטנת איל"ן בכל קיץ. הוצג מצג מעוות של המציאות, הכתב הוציא מהקשרם את פרטי המקרה, ופשוט ליבה קנאה וצרות עין ללא שום הצדקה נראית לעין, למעט רייטינג ואייטם חדשותי לכאורה.

בדרך כלל איני נמנה עם אלו התוקפים את התקשורת, אבל כתבות כאלה בהחלט אינן תורמות לדימוי שלה כשופר האמת, אלא דווקא כמחרחרת ריב. תקוותי היא שמי שקורא זאת יֵדע את האמת, ואני מבקש לחזק מפה את ידיהם של קברניטי הקיבוצים עין הנצי"ב וניר דוִד בשמירה על ביתם.