כנס מדעי שנערך במקסיקו בשנת 2000 דן בשינויים הגלובליים שחלו בכדור הארץ בעידן ההולוקן. לפתע התפרץ המדען ההולנדי וחתן פרס נובל פול קרוצן באמצע אחת ההרצאות וקרא, "איננו נמצאים כבר בתקופת ההולוקן, אנו באנתרופוקן!" מאז צבר המונח תאוצה, עד שאי אפשר לדבר עוד בנושאי גיאולוגיה וביולוגיה בלי להשתמש בו.

על מה הרעש? "אנתרופו" פירושו ביוונית אדם, "קן" פירושו חדש. התקופות שעברו על הכדור שלנו מתחלקות לעידנים, החל מהפרה־קמבריום שנמשך ארבעה מיליארד שנים (מתוך 4.5 מיליארד שנות קיומו של כדור הארץ).

טובעים בפלסטיק. עשינו לא מעט רע לעולמנו | צילום המחשה: שאטרסטוק

כיום אנו בעידן הקנוזואיקון. העידנים מתחלקים לתורים, ואלה לתקופות. התקופה הנוכחית, 12 אלף השנים האחרונות, נקראת הולוקן, ולפניה היה הפליסטוקן (עידן הקרח). השימוש במונח אנתרופוקן בא לכן להדגיש שהחלה למעשה תקופה חדשה, המאופיינת בהשפעתו המכרעת של האדם על עיצובו ועל מצבו של הכדור שלנו.

האם אנו, הקטנים, יכולים להשתוות במעשינו לרעידות אדמה, לנדידת יבשות, לאופי הצמחייה, להרכב האוויר, להרכב עולם החי, לערוצי הנהרות ולגובה פני הימים? התשובה, לדעת קרוצן ולדעת רבים אחרים, היא כן מהדהד. אפילו האגודה הגיאולוגית הלונדונית, זו המוסמכת להעניק שמות לעידנים ולתופעות (שמעתי שהוגשה אליה בקשה לשם לתופעות אורן חזן ודונלד טראמפ), קיבלה עקרונית את המונח הזה, והוא לא אושר רשמית בעיקר מפני שיש ויכוח מתי החל העידן הזה - האם במהפכה החקלאית (לפני עשרת אלפים שנה לערך) או רק מאז המהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה־18?

אז מה עשינו, לטוב ולרע? כרתנו יערות, ייבשנו אגמים והיטינו נהרות. אנו מייצרים זיהום אוויר המשנה את הרכב האטמוספירה, מעלה את הטמפרטורה וממיס קרחונים. אנו מייצרים פסולת של פלסטיק ודומיו, וזו הופכת את האוקיינוסים למדבריות מים. אנו בונים כרכי ענק מבטון, כורים מחצבים וממלאים את האוויר בקרינה אלקטרומגנטית ואחרת, אבל גם משקים שדות נרחבים ומתפילים מים.

בשנת אלף לפנה"ס היו בעולם כמיליון איש. באלף לספירה - 300 מיליון, ומאז הקפיצה היא דרסטית בהרבה. הביומאסה האנושית, סך המשקל של כל 7 מיליארד בני האדם, עולה כמה מונים על משקל כל הדינוזאורים יחד בטרם נכחדו (להשוואה - הביומאסה שלי עם שלושת נכדיי יחד מגיעה בקושי ל־115 קילו). אם נצרף לכך את מאסת חיות המשק שבייתנו וצמחי המאכל שאנו מגדלים - ברור לגמרי מדוע כה שונה העולם כיום מזה שהיה פה לפני מאתיים שנה.

האנתרופוקן משנה גם את אורח החיים ואת מושגי יסוד של המין האנושי. הטכנולוגיה יוצרת מיני צמחים חדשים, בקרוב גם בעלי חיים, מתערבת בתהליכי האבולוציה, וסביר מאוד שבעתיד יהיו יצורים שהם סינתזה של חומר אורגני ודומם - קיבורגים למיניהם שלא נוכל לומר אם הם חיים או מכונות. אנו כבר מזמן לא משתלבים בעולם, אלא משנים ומתאימים אותו לצרכינו.

בקיבוץ שלי נבחר לפני שנה מרכז משק חדש, ולפני חודש - מזכיר וגזבר. איך זה קשור, ולמה אני מספר לכם את זה? כי כולם בני הקיבוץ, באמצע שנות השלושים, וזהו עבורם תפקיד בכיר ראשון. לא היה זה מהלך מתוכנן מראש, אלא הצטברות של אירועים וסיפורים אישיים, אבל השורה התחתונה מרשימה - האנתרופוקן הגיע גם לקיבוץ. רק העתיד יוכיח אם יקרו לנו ולהם דברים טובים, אבל הם ודאי יהיו אחרים. המונח "עידן האדם", קיבל אצלנו משמעות חדשה ועוצמתית, בלי שום קשר אגב לפרויקט דחיפת הצעירים ומהפכת "הטורקים הצעירים" שעליה מכריזה הנהגת התנועה השכם והערב.

האנשים החדשים (חזרו לפירוש המילים למעלה), הן בעצם היותם כאלה והן בגלל כמותם, יעשו שינוי. זה כבר קורה בכל התנועה הקיבוצית. אנשים צעירים באים כיום לקיבוץ בעיקר מפני שזהו מקום טוב לחיות בו ולגדל בו ילדים. למניע הכמעט בלעדי הזה יהיו השלכות על אופיו, על מראהו ועל התנהלותו של כל קיבוץ. ההשלכות יהיו לטוב וגם לרע, מפני שלעליית האינדיבידואליזם בצד אובדן תחושת השליחות יש גם מגרעות לא מעטות. זהו מחירו של עידן האדם, טייק איט אור ליב איט.

נשאר רק לקוות שהמאזן שבין השינויים, לטובה ולרעה, יהיה אצל הקיבוצים חיובי יותר מהמאזן הנוגע לאקולוגיה של כדור הארץ. בעצם, אני כמעט משוכנע בכך. ואם לא - מהקיבוצים בורחים כבר מאה שנים ויותר. מכדור הארץ זה יהיה קצת קשה יותר.