רם שפע. הזדהות עמוקה עם הצרכים והרצונות של הצעירים בקיבוצים | צילום: שריה דיאמנט

שתי קדנציות בהתאחדות הסטודנטים הארצית, ועוד אחת לפניה בתפקיד יו"ר אגודת הסטודנטים בסמינר הקיבוצים, הספיקו לרם שפע להבין שהמערכת הפוליטית היא המקום לקדם שינויים אמיתיים בחייהם של אנשים. לכן הוא החליט לקפוץ למים העמוקים של הפוליטיקה הארצית.


שפע (34), נשוי לאפרת ואב לזוהר בן השנתיים, נולד וגדל בקיבוץ גבעת חיים איחוד. לאחר כמה שנים של לימודים ועבודה בירושלים ובתל אביב, חזר לבנות את בית משפחתו בקיבוץ, במסלול של קבלה לחברות. הוריו - תמר, גננת לשעבר, וגרשון, שחיין ומאמן שחייה מוכר לוותיקי התנועה (השתתף בשלוש אולימפיאדות ברציפות בשנות השישים - ואחיו גרים כולם בקיבוץ.


למרות גילו הצעיר, הוא הספיק לעשות כמה דברים בחיים הציבוריים והחברתיים: הוא ריכז תוכניות בארגון ההתנדבות "תבל בצדק" בנפאל; עבד בעמותת "אחרי!"; וכאמור, נבחר ליו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, גוף המייצג 350 אלף סטודנטים. אחרי שנתיים וחצי בתפקיד, שבו צבר לא מעט ניסיון פוליטי מקצועי, וכשחיידק העשייה ממשיך לקנן בו, הוא החליט להמשיך הלאה ולהתקדם במדרגות ההשפעה.


בתום שיח עם כמה מפלגות, הוא בחר לנסות את דרכו הפוליטית בכחול־לבן והוצב במקום ה־29 ברשימה. הדבר המשמעותי שהוביל אותו, כך הוא מספר, הוא התחושה שאסור לשבת בחיבוק ידיים. "אני מביא איתי בעיקר אנרגיות אדירות, תשוקה ושאיפה כנה ועמוקה להיאבק על שפיותה ועל דמותה של המדינה", הוא אומר. "אני מרגיש שזהו תפקיד הדור שלנו, שאותו ייצגתי בשנים האחרונות, ושאנחנו חייבים לקחת את המושכות כדי להחזיר אותה למסלול, אחרת גורמים קיצוניים ומפלגים יעשו זאת במקומנו".

נכון לעכשיו, לפי הסקרים האחרונים, מקומו של שפע מובטח, אבל כמובן הדבר יתברר רק אחרי ה-9 באפריל. בסביבתו משדרים אופטימיות ומאמינים שהוא יצליח להיכנס לכנסת למרות השחיקה בכוחה של כחול-לבן, שכבר נסקה ל-36 מנדטים. 

מה אתה מביא איתך לכנסת, ומה אתה רוצה לקדם כחבר כנסת צעיר?
"כמי ששואף לייצג את הדור הצעיר, אני בא להחזיר את התקווה שיכול להיות פה טוב יותר. ולא, זאת לא עוד קלישאה, אלא במובן הכי יום־יומי ואלמנטרי. אני רוצה להגיע למצב שבו החברים שלי יפסיקו לחפש חיים טובים יותר בחו"ל, ויקבלו את החיים האלה כאן. זה מתחיל בהגדלת התקנים ובעידוד היציאה לשנת שירות ולמכינה, ממשיך בשירות משמעותי בצבא או בשירות האזרחי, עובר דרך מתן הזדמנויות שוות לכלל הציבורים לרכוש השכלה, והלאה - בכניסה איכותית לשוק העבודה ועד לשלב של הקמת משפחה ובית. כן, גם בקיבוץ!"


עד כמה אתה חושב שאתה יכול לייצג את הקיבוצים ואת הקיבוצניקים - בייחוד בתור בחור צעיר יחסית - ומה יבדיל אותך מח"כ חיים ילין או אלון שוסטר, שלכאורה באים גם הם עם ה"תיק" הקיבוצניקי לכנסת הבאה?
"ההבדל העיקרי הוא ההיכרות, ההבנה וההזדהות העמוקה עם הצרכים והרצונות של הצעירים בקיבוצים, אלו שעליהם מוטלת האחריות שהמפעל העצום הזה ימשיך לפעום ואף יתחזק ויחזור לגדולתו. זה פשוט. אם אנחנו כצעירים לא נבחר לחזור לקיבוצים ולהשתלב בהם בכל תחומי החיים, אין עתיד למפעל הקיבוצי".


אם הליכוד מנצח וביבי שוב מרכיב קואליציה, בלעדיכם. מה בכוונתך לעשות?
"אני מקווה ומאמין שאנחנו הולכים להקים את הממשלה הבאה. וזו ההזדמנות לומר שבמקום ליפול לספקנות ולציניות, עלינו להאמין באפשרות לחולל את המהפך המיוחל. אם נהיה בפער מספיק גדול מהליכוד, תהיה לנו אפשרות להרכיב את הממשלה. ולא, הגושים הם לא הדבר היחיד שקובע.


"ולשאלתך, מובן מאליו שגם אם נהיה בסופו של דבר באופוזיציה אעשה כל שאוכל כדי לקדם משם את הנושאים שציינתי. כולנו מכירים ח"כים מחויבים ומשפיעים גם בעמדות האלה, ובכוונתי להיות כזה גם בעצמי והיה ונגיע לשם".


כמה מילים על התוקפנות שהגיעה בקמפיין מכיוון ימין. איך הרגשת ברמה האישית?
"אחת הסיבות שבגללן בחרתי להיכנס לפוליטיקה נבעה מהדחף האדיר שלי להילחם בשיטה של הליכוד, שבה פלגנות, הפחדה ושיסוי הם הדרכים למשול. אף על פי שידעתי לְמה אני נכנס, וחוויתי בשנים האחרונות מהי פוליטיקה במסגרת העשייה הסטודנטיאלית שלי, הם מצליחים בכל פעם לרדת לשפל חדש. מבחינתי, הדבר רק מגביר את הצורך שלי ושל כולנו לעשות כל מה שניתן כדי שמעבר לעיסוק במה צריך לשנות, נזכור גם את איך צריך לעשות זאת, ומה הדוגמה הראויה שאנחנו רוצים לייצר כנבחרי ציבור. גם אני ספגתי במהלך הקמפיין תגובות קשות ונאצות, אבל אני מודה שבשורה התחתונה הדברים האלה רק מחדדים אצלי את הסיבה לקום בוקר ולעבוד קשה יותר אפילו".