ח״כ לאה פדידה (50, נשואה + 2), מתמודדת בשבועות אלה בפריימריז במפלגת העבודה.

"אנחנו בפתח מערכת בחירות היסטורית עבור מדינת ישראל. זאת לא מערכת בחירות פשוטה עבור מפלגת העבודה, אבל עבורי אין בית פוליטי אחר.  בקומה זקופה בגאווה אני רוצה להמשיך לייצג את ערכיה של תנועת העבודה גם בכנסת הבאה. עבורי השליחות הציבורית היא המקום להגשמה אידיאולוגית, הכנסת איננה מקום להגשמה עצמית אלא להגשמה ערכית". מספרת פדידה בערגה.

ח"כ לאה פדידה. צילום: שחר תמיר

לאה פדידה היא מהפוליטיקאים שפלסו את דרכם הפוליטית מלמטה מהשטח לאחר שנים ארוכות של פעילות התנדבותית במפלגת העבודה ובשלטון המקומי. במובן הזה היא זן הולך ונכחד של פוליטיקאים שרבים מהם צונחים לפוליטיקה ללא ניסיון אמיתי בהתמודדות עם סוגיות ציבוריות. פדידה בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב, שימשה לאורך השנים בתפקידים בכירים שונים בקרן קיימת לישראל, ובהם מנהלת אגף קשרי ציבור וקהילה. כמו כן שימשה כחברת מועצת העיר יקנעם עילית ומשנה לראש העיר.

מהי לדעתך חשיבות התנועה הקיבוצית במפלגת העבודה?

"יצחק רבין אמר בקמפיין הבחירות שלו שאם נדליק את האור רק בהתיישבות העובדת נראה באופן ברור את גבולות ישראל. הקיבוצים והמושבים יושבים בגבולות ישראל. אין מדינת ישראל בלי ההתיישבות העובדת ואין מפלגת העבודה בלי התנועה הקיבוצית.

"הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית היא מוקד השליחות שלי בכנסת, אני רואה בתנועה הקיבוצית ובחבריה שותפים ובני הברית שלי למען המאבק למחיקת הפערים בין הפריפריה למרכז.  את הנרטיב השקרי של נתניהו, שהפך את החקלאות הקיבוצית המאורגנת לאשמה ביוקר המחיה בישראל, צריך לעצור כאן ועכשיו! אנחנו צריכים לשים לעצמנו יעד של אפס פגיעה בחקלאים ובתעשייה החקלאית הנלוות. את יוקר המחיה צריך לחפש אצל הטייקונים ורשתות השיווק. 

 "הפריפריה בישראל לא זקוקה לסל מזון אלא לסל שירותים חברתיים בבריאות, בתחבורה ובחינוך. זה מחנה משותף לעיר, לקיבוץ ולמושב בפריפריה באופן זהה. 

.

פדידה גדלה בבית ליכודניקי, אבל בגיל צעיר מאוד שינתה את דעותיה. “למפלגת העבודה התפקדתי ב־92’ אחרי המהפך של רבין. הבנתי שהליכוד כבר לא מספק את הסחורה לפריפריה. בזמן הזה נחשפתי לתפישה הסוציאל-דמוקרטית והחלטתי לבחור במפלגה חברתית. בגין הוביל מהפכה אמיתית לצמצום פערים, אך בשלב מסוים הבנתי שהמנהיגות של הליכוד פועלת כדי להנציח פערים. היום מערכת החינוך לא מצליחה ליצור שוויון הזדמנויות. והתלמידים תלויים בחוסן הכלכלי של ההורים. לפני חמש שנים המדינה הפסיקה גם לסבסד חוגים. המדינה משכה ידה מהרווחה ומהחינוך הבלתי פורמלי”.

בשנים האחרונות התנועה הקיבוצית סובלת מהסתה רבה, מעימותים בנושא צדק חלוקתי. מה עמדתך בנושא?

"את הקלישאות על צדק חלוקתי אני מעדיפה להחליף בשיח מתקדם של שותפות. במשך  19 שנה מצאתי תפקידים בשלטון המקומי כסגנית ראש עיריית יקנעם ותמיד ראיתי במועצות השכנות לנו כשותפות. אזורי תעשייה משותפים בפיתוח מסחר ופעילות קהילתית הצמיחו גם את יוקנעם וגם את מועצות העמק השכנות לנו.

"אינני מוכנה לקבל את ההסתה נגד בני המושבים והקיבוצים, צריך לאפשר לבנים לשוב אל הקיבוץ ולבנות את משפחותיהם ולדאוג לדיור בר השגה בפריפריה. הגיע הזמן לאמץ שיח פוליטי שמחבר ולא מפריד. הסתה נגד הקיבוצים עוד לא בנתה דירה אחת בדיור הציבורי ולא הורידה בשקל אחד את יוקר המחיה בישראל.

מהן ציפיותייך מבני הקיבוצים במערכת הבחירות הקרובה?

"דווקא במערכת בחירות הזאת שהיא קשה יותר עבורנו, דווקא כעת שהסקרים פחות מחמיאים, עלינו להדק את הסולידריות הפנימית בנינו, לבנות שותפות מחודשת. אני מאמינה גדולה בשותפות עם התנועה הקיבוצית ואני מאמינה שאני אזכה לאמון חברי המפלגה בקיבוצים".