לח"כ איציק שמולי ברור שמפלגת העבודה נמצאת במשבר החמור ביותר בתולדותיה, ושהדבר הנחוץ לה עכשיו הוא בנייה מחודשת שתוציא אותה מההריסות. "זה לא יקרה ביום אחד", הוא אומר. "יש מהלכים שצריך לעשות, ובראשם חידוש השותפות בין מפלגת העבודה לציבורים רבים שאיבדנו בדרך, כמו ההתיישבות, המגזר הערבי, הפריפריה, הדרוזים והדתיים הליברלים. השאלה הגדולה היא מי מסוגל לגרום לאנשים להאמין במפלגה מחדש. אני מאמין שאני האדם הזה, ויעידו על כך הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, ומבטאים את האהדה שאני זוכה לה בציבור הרחב, ובעיקר בקרב חברי העבודה והמצביעים לה. חשוב לציין שגם כשספגנו את המפלה בבחירות האחרונות, לא הטיל הציבור דופי בעקרונות מפלגת העבודה, ובהם הצורך בשמירה על רוב יהודי ועל צביון דמוקרטי באמצעות היפרדות מהפלסטינים, כלכלה רחבה, שמירה על שלטון החוק וזכויות אדם. הבעיה בשנים האחרונות היתה בתרגום הפוליטי של אותם העקרונות לתוצאה בקלפי. אני חושב שאני אוכל להוביל לתוצאה שונה".

ח"כ שמולי. "מרגיש מחויב באופן אישי להתיישבות" (צילום: רענן כהן)

ובכל זאת היית האחרון שהודיע על ההתמודדות לתפקיד היו"ר, אחרי סתיו שפיר ועמיר פרץ.
"אני חושב שצריך להעריך את זה. זאת העדות הטובה ביותר לכך ששקלתי את הדברים ברצינות. אחרי שזכיתי בהישג היסטורי של תשעים אחוזי תמיכה בפריימריז של המפלגה לכנסת, אני מעריך שאנצח גם בהתמודדות על תפקיד היו"ר. מה שעמד לנגד עיניי בהחלטה להתמודד היו שתי שאלות חשובות. האחת, מהם הצעדים הנדרשים כדי להעמיד מחדש את מפלגת העבודה על הרגליים?
"התשובה לכך היא חידוש הברית עם הקהלים שמניתי ובמיוחד עם הציבור הערבי; חידוד אידיאולוגי; והצורך להיפטר מהמנהג שדבק בחלק מהמחנה שלנו להיאבק ולצרוח ללא תוצאות.

"השינויים שהובלתי מהאופוזיציה בכנסת ה־20 הזיזו הרים ממקומם, ואני רוצה להחדיר לחברי המפלגה את הדחף לנצח. השאלה השנייה שבחנתי, היא מהי התוכנית הפוליטית לבחירות הקרובות? קיבלנו הזדמנות שנייה בבחירות האלה, ואסור להחמיץ אותה. אני נמצא בקשר עם כל השחקנים בזירה הפוליטית ומחוצה לה, במטרה לייצר ביום שאחרי חיבור גדול עם אהוד ברק, עם ציפי לבני, עם אורלי לוי־אבקסיס ואולי עם תנועות ועם אנשים נוספים".

מה עם חיבור עם מרצ?
"גם זו אפשרות. בניגוד למתמודדים אחרים, אני לא מחויב ולא כבול לחיבור מסוג אחד, ואני מספק למפלגת העבודה את מנעד האפשרויות הרחב ביותר לחיבורים פוליטיים".

שמולי (39), נבחר לפני שש שנים לכנסת ה־19 לאחר שהיה אחד ממנהיגי תנועת המחאה ב־2011 בעודו יו"ר הסתדרות הסטודנטים. בשש שנותיו בכנסת הוא התבלט כמוביל חקיקה חברתית. ב־2015, בעקבות רצח שירה בנקי, יצא מהארון, והיה לח"כ הראשון שהודיע על השתייכותו לקהילת הלהט"ב במהלך כהונתו. לפני כשלושה חודשים הביאו לעולם הוא ובן זוגו ערן לוי, בן בשם נבו באמצעות פונדקאית בארצות הברית.

מאז שהודיע על ההתמודדות נשאל שמולי בכל מקום כיצד ינהיג את המפלגה, כשניסיונו הפוליטי מתמצה בחברות בכנסת ללא שום תפקיד ביצועי. נראה שהוא כבר מתורגל בתשובה לשאלה זו, ומייד הוא מזכיר שמדובר בהנהגת מפלגה של שישה-שבעה מנדטים שהעומד בראשה אינו מתמודד על ראשות הממשלה אלא עם הצורך להוציאה מהמשבר. הוא מציין שהוא גאה במאבקים שהוביל מהאופוזיציה, ומוסיף דוגמאות של אנשים צעירים שנבחרו להנהיג את מדינותיהם, כמו מקרון בצרפת, טרודו בקנדה וג'סינדה ארדרן בניו זילנד, שילדה בת בגיל 37 בתקופת כהונתה בראשות הממשלה. "אני מתכוון להיעזר בבעלי הניסיון", הוא אומר, "אבל בסופו של דבר זו זכות מלאה שלי להיות חלק מאלו שיכריעו לאן פניהן של מדינת ישראל ושל מפלגת העבודה".

את התנועה הקיבוצית למד שמולי להכיר מקרוב, כשעבר לפני כשנה וחצי להתגורר עם בן זוגו בעין גדי. המעבר לעין גדי התרחש לאחר שהשתתף בסיור של המפלגה לאזור ים המלח, והוא תאם את רצונו לקחת פסק זמן מהפעילות החברתית המאומצת שקיים בעיר לוד, שם התגורר. כעבור שנה עברו שמולי ולוי למושב כסלון בהרי ירושלים לקראת הולדת בנם, שיתחנך בקרוב בפעוטון בקיבוץ צובה.

"פגשתי בעין גדי קהילה נפלאה", הוא אומר, "של חלוצים וציונים אמיתיים. נווה מדבר במובן הפיזי והאנושי. רציתי לשנות את היחס של המדינה לאזור הזה שסובל ממכת הבולענים, ולבסוף הצלחנו - עם ח"כ איתן ברושי, עם ראשי הרשויות ועם התושבים - להביא להחלטת ממשלה על השקעה של 400 מיליון שקלים לטובת האזור".

איך תסייע המפלגה בראשותך לתנועה הקיבוצית?
"אני מרגיש באופן אישי מחויב להתיישבות, אבל לצערי, למרות התוצאות הטובות לרשימת העבודה לכנסת הקודמת, חל ניתוק הולך וגובר בין התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים למפלגת העבודה. תנועות ההתיישבות הן בשר מבשרה של מפלגת העבודה, והדבר מחייב אותנו הן מבחינת הייצוג שלהן במפלגה והן מבחינת המאבק על נושאים כמו החקלאות והצמיחה הדמוגרפית המחייבת את הסדרת הבנייה בקיבוצים ובמושבים. בשנות כהונתי בכנסת עמדתי לצד החקלאים וחברי הקיבוצים מול כל ההתקפות שהיו עליהם מצד הממשלה. אני מקדם חוק שנועד להתמודד עם פערי התיווך של התוצרת החקלאית, אני נאבק נגד האיומים על התכנון בחקלאות ורצון האוצר להוריד מכסים על תוצרת חקלאית, ואני נאבק מול רמ"י נגד הקשיים שמציבים להתיישבות בנושא הבנייה".

המסר ששמולי מבקש להעביר לקוראים חברי הקיבוצים לקראת הפריימריז הוא פשוט. "כפי שנתתם בי את אמונכם בפריימריז לכנסת לפני ארבעה חודשים, אני מבקש את אמונכם גם הפעם. אני מודע לכך שזה הפיקדון הכי גדול שאני יכול לקבל מכם, ואני מבטיח לכם שכפי שמעולם לא נרתעתי ממשבר או מקושי, אני מתכוון גם הפעם לתת את כל כולי כדי לחלץ את המפלגה מהמצב שבו היא נמצאת כיום ולהצעידה לדרך חדשה".