סרבני הבחירות. התשדירים והאזהרות לא שלחו אותם לקלפיות

131,525 היה מספר בעלי זכות הבחירה בתנועה הקיבוצית בבחירות לכנסת ה־21, בתחילת אפריל 2019. רק 96,016 מתוכם מימשו את זכותם ונטלו חלק בהצבעה. 35,509 החברים והתושבים בקיבוצים, מספר שווה ערך למנדט אחד באותן הבחירות, נמנעו מהשתתפות בהליך הדמוקרטי הזה. בעת כתיבת שורות אלו עדיין לא ידוע מה שיעור ההצבעה הסופי בקיבוצים בבחירות 2019 מועד ב', אך סביר להניח שלמרות התחינות של ראשי המפלגות סדר הגודל לא ישתנה בהרבה.

מתוך עשרות אלפי הקיבוצניקים והקיבוצניקיות שלא השתתפו, ודאי ישנו חלק מסוים שאינו נמצא בארץ ביום הבחירות, ואולם החלק הגדול של סרבני הבחירות נמנע מלהצביע מטעמים עקרוניים.

העובדה שמנדט אחד יכול לשנות את תוצאות הבחירות, אינה משנה את דעת נמנעי ההצבעה.הן תשדירי ועדת הבחירות, והן אזהרתו של אלוף (מיל') נועם תיבון, בן צרעה, שההימנעות מהצבעה תאדיר את השפעתן של המפלגות הדתיות אם תקום ממשלת ימין בראשות נתניהו, לא הצליחו לשכנע אותם.

פנינו לשני קיבוצניקים שהחליטו לא להצביע בבחירות, כדי להבין מה מניע אותם ומה בכל זאת יצליח לשכנע אותם להצביע בעתיד.

דובי שלו. המשחק מתנהל במגרשים אחרים שאנחנו לא שותפים בהם

דובי שלו (53) מקיבוץ נחשון
פסיכותרפיסט

סטטוס: בזוגיות עם בן זוג, אבא של עידן (8) בהורות משותפת עם קרן.
בבחירות הקודמות, באפריל 2019, הצביע מרצ. הפעם, ב־2019 מועד ב', הוא החליט להטיל פתק לבן לקלפי.

מה מכעיס אותך כל כך שהחלטת להטיל פתק לבן?
"האמת היא שההתלבטות בעניין הזה הייתה אצלי גם בפעם הקודמת. התחבטתי, ולבסוף החלטתי להצביע בכל זאת לאחת המפלגות. באופן כללי, ובטח בשנים האחרונות, אני חושב שהמערכת הפוליטית כולה, מימין ומשמאל, לא מייצגת את העם, וגם לא מנסה לפעול באופנים שלדעתי באמת משפיעים על מה שחשוב לי".

אתה ממש מיואש מהאפשרות לשנות את המצב באמצעות הבחירות?
"אפשר לקרוא לזה ייאוש. אני חושב שהפוליטיקאים של היום לא משרתים את המטרה של העם, בוודאי לא את שלי. אנחנו חושבים שזה המגרש שבו מתנהל המשחק, ובעצם המשחק מתנהל במגרשים אחרים שאנחנו לא שותפים בהם. מגרש אחד הוא של בעלי ההון, שאנחנו לא ערים אליו ולא משפיעים עליו; מגרש שני הוא המגרש המדיני, שאליו מוסטת מדינת ישראל ולא קורה בו שום דבר, כשבעצם הבעיה במדינה היא הסכנה להפוך למדינת הלכה שנשלטת על ידי זרמים דתיים".

מה המסר שאתה רוצה להעביר באמצעות הפתק הלבן?
"המסר הוא שאנחנו צריכים להביע את אי־האמון שלנו במה שקורה עכשיו במערכת הפוליטית. אנחנו צריכים להבין שאנחנו חושבים שאנחנו משפיעים על המציאות באמצעות ההצבעה, אבל זה לא נכון, וצריך לנסות למחות נגד הדבר הזה כדי שמשהו באמת ישתנה ושלא ישחקו בנו".

תשדירי הבחירות שבהם ילדים מבקשים מהוריהם להצביע כדי לקבוע את עתידם וגורלם ממש לא מזיזים לך?
"זה לא שאין לבחירות שום השפעה ושהכול שטויות במיץ עגבניות. המציאות מורכבת יותר. יש איזושהי השפעה, אבל השורה התחתונה בעניין הזה היא שאנחנו נכנסים למשהו שנדמה לנו שהוא העניין המרכזי, אבל זה לא נכון. רוצים שנחשוב שיש לנו השפעה על גורלנו באמצעות הבחירות, ולכן שולחים לנו את כל תשדירי הבחירות שבהם קוראים לנו להצביע".

מה בכל זאת יוכל לגרום לך להצביע עבור מפלגה כלשהי במערכת הבחירות הבאה?
"אני מודה שאני אמביוולנטי בעניין הזה. אפשרות אחת שבחרתי בה הפעם היא להטיל פתק לבן ולא להשפיע על הבחירות. אפשרות שנייה היא להצביע למפלגה שמתאימה לדעותיי אם אני אחשוב שלמפלגה הזו תהיה השפעה משמעותית על המציאות. אם אצביע מרצ, או אפילו אם כחול־לבן תעלה לשלטון, אני לא חושב שזה ישפיע על הדברים החשובים לי. אם במערכת הבחירות הבאה אחשוב שאחת המפלגות האלו כן תשפיע על המציאות שלנו, אני אצביע עבורה ולא אשים פתק לבן".

דרור בן-יוסף. למזכירות הקיבוץ אני כן מצביע כי שם השיח אחר

דרור בן־יוסף (52) מקיבוץ הזורע
ד"ר לארכיאולוגיה, ארכיאולוג מחוז צפון
של רשות הטבע והגנים

סטטוס: אב לשלוש בנות.
בבחירות הקודמות בן־יוסף לא הצביע, וגם לא בבחירות 2015. למעשה הוא מעולם לא הלך לקלפי ביום בחירות, והוא לא חורג ממנהגו גם בבחירות הנוכחיות.

מה גורם לך להחרים את האקט הזה? על מה אתה כועס?
"אני לא מצביע כי אני מרגיש שאם אשתתף בבחירות, זה יכניס אותי לשיח של שנאה ושל ריחוק ממגזרים שלמים בתוך המדינה השסועה שלנו, המורכבת מפסיפס תרבויות. כדי להימנע מזה ולהרגיש טוב עם עצמי, אני פשוט נמנע מהבחירות. זה שיקול אישי שלי, ואז אני לא מפתח אנטגוניזם כלפי קבוצות אחרות בחברה. אם אני רואה משפחה של חרדים בקיבוץ הזורע, אני לא מפתח כלפיהם איזושהי עוינות, שנאה, טינה או ריחוק. אני ניטרלי כי לא תפסתי צד. אילו הייתי מצביע, הייתי עכשיו כאילו עוין את הקבוצות האחרות. למזכירות הקיבוץ אני כן מצביע, כי שם השיח הוא אחר".

אתה מיואש מההליך הדמוקרטי של הבחירות, וכל מה שאתה רואה זה רק את הקיטוב והשנאה?
"אני לא חושב שלהצבעה שלי יש השפעה. בין שאצביע ובין שלא אצביע, אני מתעורר למחרת הבחירות בדיוק לאותן תוצאות. צריך להיות ריאלי. אני לא מטיף לאנשים לעשות כמוני. אני מדבר רק על עצמי. כשאני אחד מתוך שישה מיליון מצביעים, להצבעה שלי אין שום אפקט".

אתה רוצה להעביר מסר דרך ההימנעות מהצבעה?
"לא. אני עושה את זה רק לעצמי, ולא הייתי רוצה שאנשים אחרים ינהגו כמוני. אין לי אג'נדה בעניין הזה. הבנות שלי מעורבות ופעילות בנושא הבחירות, ואני מעודד אותן לחשוב פוליטית ולהצביע. לי נוח במבנה האישיות שלי, לא להיות בתוך עולם השנאות הזה".

כשאתה נמנע מלהצביע אתה מפקיר את גורלך ואת עתיד ילדיך, ומסתכן בכך שהמדינה תהפוך למדינה דתית יותר ועם פחות שלטון חוק.
"אני שייך לצד השמאלי הלא קיצוני של המפה הפוליטית, אבל אני יודע שקול אחד מתוך שישה מיליון זה אפס. צריך להודות על האמת. אנחנו לא באמת משפיעים. לו הייתי מאה אלף איש, בטח שהייתי קם ומצביע".

אבל מאה אלף איש מורכבים מקול אחד, ועוד אחד, ועוד אחד.
"נכון, אבל אני רק איש אחד שלא רוצה לשנוא את האזרחים במדינה הזאת, ואם אצביע יש לי אחר כך ארבע שנות שנאה. לכן אני מוותר על זה".

מה יגרום לך בכל זאת להצביע בעתיד?
"לו הייתי מאה אלף איש, הייתי מצביע".