בהרצאות רבות שאני נושא בפני אנשי ההתיישבות העובדת והתנועה הקיבוצית, אני שב וטוען שהרלוונטיות של התנועה תגדל ככל שהיא תהיה מעורבת יותר בחברה הישראלית. כמי שיצא בילדותו בצו שופט מבית בסיכון, נשלח לרביבים שבנגב עם עוד 19 נערים ונערות, והיה היחיד שנשאר בקיבוץ אחרי כיתה י"ב - היתה לי הזכות להפוך למחולל עבור הסביבה בזכות הערכים שינקתי במרחב ההתיישבותי.


ברבות השנים מוניתי למזכיר הקיבוץ, למנהל הפנימייה בשדה בוקר, למנכ"ל המועצה האזורית רמת הנגב ולמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. בדרך הציבורית שלי, נוכחתי שהיעדרותנו כהתיישבות מהשיח החברתי הכללי, וההתכנסות אך ורק באינטרסים הצרים, עשו אותנו רלוונטיים פחות לחברה.


בתפקידי כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ובמאבק על חידוש מלאי הדיור הציבורי שנמצא בחוסר ובהזנחה זה שנים, מצאתי בעלת ברית יוצאת דופן - חברת הכנסת אורלי לוי־אבקסיס. אורלי לא רק זעקה את זעקת הממתינים לדיור ציבורי. במשך עשור שנים היא נשאה את הקול הקורא לתוכנית הוליסטית למניעת אלימות נגד נשים, התנגדה לביטול מענקי רופאים בפריפריה ועסקה בחקיקה שדואגת לקורבן העבירה.

חגי רזניק. אנכיח את ההבנה שהחקלאות חשובה הרבה יותר ברמה האסטרטגית ממה שהיא נתפסת  צילום: שי שמואלי
אורלי גם מביאה שיח נשי חדש ומעניין. הנשים הן אולי 51 אחוזים מהציבור, אולם עוד נותר להילחם למענן על שוויון בשכר, על ייצוג פוליטי הולם, על נגישות לתפקידים ולמכרזים ועוד. העובדה ששובצו 50 אחוזי נשים ברשימה של גשר, רק מעידה על כמה אורלי נאבקת בנושא השוויון המגדרי. קצרה היריעה מלפרט הכל, אך הכיוון ברור.


בחרתי להתפטר ממנכ"לות המשרד ולהצטרף לגשר מתוך אמונה מלאה שעלינו לשנות את החברה הישראלית. עד לפני חודשיים הייתי הפקיד הבכיר ביותר בתנועה בקיבוצית שהוא חבר קיבוץ.


כחבר כנסת, אין ספק שאייצג את הנגב ואת ההתיישבות, שמהם אני מגיע; אנכיח את ההבנה שהחקלאות חשובה הרבה יותר ברמה האסטרטגית ממה שהיא נתפסת בישראל; ואבהיר מהו כוחה של ההתיישבות. וחשוב לא פחות, אהיה לשגרירה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית הרחבה ובשכבות המגוונות באוכלוסיה. אהיה לחלק ממשהו שהוא גדול מאיתנו.


הכותב הוא מועמד ברשימת "גשר" לכנסת