אני רוצה לשאול אותך, הבוחר שהצביע באופן מסורתי לאחת ממפלגות השמאל ואולי קצת התאכזב, נשבר, השתעמם ורוצה חידושים: מהם שיקולי הבחירה שלך?

הליכוד וכחול־לבן, חוזרות על המנטרה שהמפלגה הגדולה ביותר היא זו שתיקרֵא לנשיא להרכיב את הממשלה הבאה. אבשלום וילן. צילום: יעל מוסן

שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וכחול־לבן, חוזרות על המנטרה שהמפלגה הגדולה ביותר היא זו שתיקרֵא לנשיא להרכיב את הממשלה הבאה, וזאת במטרה "לשתות" את קולות מפלגות המחנה הקטנות יותר שלהן. הפייק הזה מבוסס על הנחת השווא שגודל המפלגה, ולא גודל הגוש, הוא הקובע. ולא היא! הנשיא מחויב לתת את המנדט על בסיס פרמטר אחד: מי המועמד בעל מרב הסיכויים להצליח להרכיב ממשלה.

ממערכת הבחירות ב־2009, שבה כיהנתי כראש מטה הבחירות של מרצ, יצאתי עם שתי תובנות: הראשונה: הבוחר האינטליגנטי התומך במרכז־שמאל מחפש את נוסחת הפלאים איך להשתמש בפתק האחד שלו: מחד גיסא, כזה שיגרום לניצחון המפלגה שיש לה הכי הרבה סיכויים להרכיב את הממשלה; ומאידך גיסא, כזה שיצליח לקדם את הערכים ואת האידיאולוגיה שלו.

אבל כל התחכומים האלה נופלים אל מול המתמטיקה של גודל הגוש. לכן, חשוב במצב זה להצביע למפלגה הקרובה ביותר לעמדותיך, ואפילו אם היא לא הגדולה ביותר, כי אם תגדיל את כוחה - היא תוכל להשפיע באופן יעיל יותר על קואליציה אפשרית של הגוש שלך.

השנייה: ומה אם ראשי המפלגה הגדולה יחליטו ללכת עם הימין לקואליציה? מה יהא אז עם קולך?

מרוב רצון להגיע לתוצאה הפוליטית הרצויה, מוכן המצביע האינטליגנטי לוותר ברמת המיקרו על עקרונותיו למען השגת המטרה הנעלה ברמת המקרו. ההצבעה המתוחכמת היא סקסית ומפילה בפח רבים וטובים.

בגוש מפלגות המרכז־שמאל, חשוב שיהיו מפלגות אידיאולוגיות המגינות על ערכי יסוד ועל אינטרסים של כלל החברה. מצביע שמאל המחליט לתת את קולו לכחול־לבן יכניס לכנסת אנשי ימין מדיני מובהקים, והצידוק לכך הוא "רק לא ביבי".

אני תומך במחנה הדמוקרטי. הוא יעמוד מול ביבי גם אם הנ"ל יזכה בבחירות ויקרא למפלגות המרכז לחבור אליו. המחנה הדמוקרטי יילחם למען ישראל שוחרת שלום, שוויונית ודמוקרטית. הוא יגן על מערכת המשפט ויקדם מהלך מדיני של פשרה עם הפלסטינים.

מרצ על ערכיה, בתוספת רוח הלחימה של סתיו שפיר ועם אהוד ברק ויאיר גולן, המביאים את הנופך הביטחוני לרשימה, תהווה כוח פוליטי משמעותי אם רוב המצביעים המאמינים בעקרונותיה יעזבו את המתמטיקה בגרוש, ולא ייגררו אחרי מפלגה גדולה שתשרוד אולי קדנציה אחת.

ההאנג אובר במקרה של כישלון בהחלפת ביבי יכול להיות קשה במיוחד אם לא תהיה מפלגה אופוזיציונית חזקה שתדע לתת פייט.

הכותב הוא חבר כנסת לשעבר מטעם מרצ