בימים חמים אלו נציע לכם טיול שיתאים לשעות אחר הצהריים והערב ויספק נעימוּת וקלילוּת לאורך הצעידה. לטיולים בזמן הזה של היום יתרונות רבים, ואחד מהם הוא שככל שהיום חולף כך נהיה חם פחות. בטיול בוקר, לעומת זאת, ככל שחולפות השעות נעשה חם יותר ויותר.

הפעם נטייל לשפך נחל שורק לים התיכון, מקום המכונה בערבית ואדי רובין על שם קבר עתיק הסמוך אליו. על פי מסורות עתיקות, זהו קברו של ראובן בן־יעקב.

אחד הגדולים הנשפכים לים התיכון. נחל שורק, צילום: משה מילנר, לע"מ

על הדרך שבה הגיע לכאן ועל הסיבה לבואו נספר בפעם אחרת. נציין רק שמדובר בקבר ממלוכי, ושבדומה לקברים אחרים, הוא חלק מאותה תפיסה ביטחונית של קברים לאורך צירי הדרכים המובילות אל הים.

על מה ולמה

נחל שורק, אחד הנחלים הגדולים הנשפכים לים התיכון, אוסף את מימיו מהרי רמאללה ומהרי יהודה, או נכון יותר - מעמק רפאים בירושלים. לאורך הדרך מצטרפים אליו נחלים קטנים, דוגמת כסלון, יתלה ואחרים.

במורדות הרי יהודה מתפתל הנחל עד שהוא יוצא למרחב הפתוח, ואז זרימתו איטית יותר. באזורים הגבוהים זוהם הנחל במי ביוב. למרות מערכת שלמה של מתקני טיהור, המים עדיין מזוהמים ומומלץ לא לרחוץ בהם.

ולעניין השם שׂורק. מדובר בגפן איכותית. כמו שנאמר בברכת יעקב ליהודה: "אסרי לגפן עירו לשורקה בני אתונו". המשמעות היא שיהודה הוא כה עשיר, שהוא מרשה לעצמו לקשור את האתון שלו לגפני איכות, גפן שורקה. במשל הכרם בישעיהו נאמר: "ויטעו שורק, ויקו לעשות ענבים ויעש באושים".

חורשת הצנחנים

נתחיל את הטיול שלנו בחורשת הצנחנים, שקיבלה את שמה משום שהיא משמשת מקום מפגש לחיילי החטיבה ובני משפחותיהם. תשאלו ודאי מה מיוחד בחורשה זו שדווקא כאן הם נפגשים. ובכן, תרגילי צניחה רבים מתקיימים בחולות פלמחים, כך שהחיילים מסיימים כאן את הצניחה ופוגשים את המשפחה בחורשה למפגש הורים־חיילים.

החורשה היא מקום נעים וחביב למפגש, לכוס קפה או סתם לחניית ביניים. אפשר להגיע אליה דרך כל המסלולים הנמצאים גם הם על כביש 4311. הגעה לכביש זה אפשרית מכביש 42 או מכביש 431 (שימו לב שכל הכבישים מהירים, ובקלות אפשר להחמיץ את הפנייה).

על שפת הנחל

לאחר שביקרנו בחורשת הצנחנים, נצא לדרך. מומלץ להקפיץ מכונית אחת למגרש החניה של חוף הדייגים, וכך להימנע מכניסה לגן הלאומי. תחילתו של הטיול מהחורשה לעבר גשר האבן הגדול הפרוש על שתי גדות הנחל. אנחנו נלך על הגדה הדרומית.

לאורך הדרך יבלטו שני מיני עצים, שניהם פולשניים, אלא שאנחנו עושים איפה ואיפה. לאחד קוראים פולשני ואותו רוצים להעלים מהנוף, ואילו לאחר אנו נוטים חסד. הראשון הוא השיטה המכחילה, השני הוא האיקליפטוס. שניהם הובאו לכאן מאוסטרליה בנסיבות דומות. השיטה הובאה למטרת עצירת נדידת החולות, והאיקליפטוס כדי להילחם במלריה.

את השיטה אנו מבקשים לעקור מהנוף, ואילו על האיקליפטוס אנו שומרים. הסיבה לכך היא הדבש והצוף, בעיקר הצוף. בשל הבנייה המרובה מתמעטים הצופניים, ויש בעיה אמיתית עם היעלמותן של הדבורים.

החלק הראשון של המסלול סלול ומותאם לנכים. קטע זה ממשיך מעט אחרי גשר הסלעים שבתוך המים. לגשר תפקיד בהעשרת המים בחמצן. ייתכן שתראו על הגשר צבי נחלים ועופות מים דוגמת הקורמורנים. מכאן והלאה אנחנו במסלול חולי, נעים וקל.

עוד רגע קט ונגיע לאי בתוך הנחל. האי הזה מלאכותי, והוא הוצב כאן כדי לאפשר לצבים נקודת מנוחה והתחממות. בנחל שני סוגי צבים: צב הנחלים וצב הביצות. שניהם הושבו לכאן כחלק מהמאמץ לשיקום הנחל ולהשבת החיים אליו.

מעט אחרי אי הצבים נפתח המסלול שלנו לכמה מסלולים, וכדאי לשים לב לכך. נמשיך בזה הקרוב לגדת הנחל. עוד רגע קט ונצא מצל האיקליפטוסים, אבל אל דאגה. אנו מטיילים הרי בשעות אחר הצהריים, וממילא נעים וקריר לנו.

כעת, משאנחנו הולכים בנוף חולות פתוח, נוכל לפגוש בעלי חיים המתאימים לסביבה. וגם אם לא נפגוש אותם, נוכל לזהות את העקבות שהם משאירים אחריהם. עם בעלי החיים שניתן לפגוש (או לכל הפחות לראות את עקבותיהם) נמנה חיפושיות למיניהן, לטאות, נחשים וכן מכרסמים שונים, כמו גרביל החולות והירבוע.

בהמשך הדרך נראה לפנינו עלייה לרכס כורכר, וממנו נשקף הנוף וכן מפעל התפלת מים השייך לחברת דרך הים. המתקן החל את עבודתו ב־2007 ומספק בכל שנה כ־30 מיליון קוב מים. מצדו השני של רכס הכורכר חולות ים וחוף הים. מומלץ לא להיכנס כאן לרחצה, מפני שאין כאן חוף מוכרז. בהחלט ניתן לשוטט על החוף ולהקפיץ אבנים על פני המים. ואפשר גם סתם ליהנות מהסביבה, כי פשוט נעים כאן.

פינת חמד

קיבוץ פלמחים

הפעם איננו נמצאים בסביבתו של קיבוץ, אלא ממש בתוכו. פלמחים נוסד בחודש אפריל 1949, לאחר מלחמת העצמאות. מייסדיו הם בוגרי גרעין הצופים ד'. חלקם השתתפו בקרבות תש"ח כפלמ"חניקים בחטיבת יפתח.

נמצא על קו המים. פלמחים, צילום: צביקה זהבי

שני תהליכים חשובים עברו על הקיבוץ בשנים האחרונות: הראשון היה ב־2004, עת התגוררו בקיבוץ כ־500 נפש. בשנה זו הוא שינה את פניו והפך למתחדש. השני היה ב־2010, כשנקלטו 25 משפחות חדשות מבין מפוני אלי סיני שבצפון רצועת עזה. למפונים היה הבית החדש דומה בנופו לבית הישן בזכות חוף הים.

פלמחים מתפרנס מחקלאות, מטעים, גד"ש ורפת. הוא נמצא ממש על קו המים, כשחלק מבתי המשק משקיפים לים.

בפלמחים מוזאון לאוצרות ימיים שנמצאו באזור, ושמו 'בית מרים', על שמה של מרים ליפשיץ, חברת משק שנמנתה עם ראשוני לקטי החרסים. רוב ממצאי המוזאון, אם לא כולם, נמצאו כאן או סמוך למקום. הביקור בתיאום מראש.