לא בכדי זכו רבקה (72) ורמי (80) קנטור מעין החורש לכינוי ר"ר הפקות. רבקה ניהלה במשך שנים את מחלקת התרבות של הקיבוץ הארצי והתנועה הקיבוצית, והפיקה אירועים תנועתיים וממלכתיים. גם רמי לא טמן ידו בצלחת. ביובל החמישים של רבקה הוא הפתיע אותה בטיול לילי לנגב, כשהם מלֻווים באוטובוס מלא חברים ובני משפחה.

"תחושה של התחדשות". רמי ורבקה קנטור במהלך הטקס, צילום: פוטו גרשון

כשהגיע רמי לגבורות חשבה רבקה כיצד להפתיע אותו, והחליטה לארגן לשניהם חתונה יהודית כשרה, כדת משה וישראל.

"אנחנו נשואים קרוב לארבעים שנה בנישואים אזרחיים שהמדינה מכירה בהם", היא מספרת. "לפני שמונה שנים, כשישבנו על כוס קפה, רמי אמר לי, 'חבל שלא עשינו חתונה גם ברבנות'. הוא זרק את זה אז באוויר וזהו, זה נשאר שם.

"לקראת יום ההולדת ה־80 שלו, כשחשבתי איך להפתיע אותו במסגרת ההפקות שאנחנו עושים בימי ההולדת העגולים, החלטתי שזה יהיה נכון מבחינתנו להתחתן ברבנות. חשבתי שזו תהיה סגירת מעגל, אירוע משמעותי בשבילנו במשפחה המורכבת, שמחדשת את הקשר ואת האהבה".

למה לא התחתנתם ברבנות לפני 40 שנה?

"לא עשינו את זה הן משום שהיינו בקיבוץ של השומר הצעיר, ובעין החורש אסור היה להביא רב לחתונות בקיבוץ, והן משום שלא ייחסנו לזה חשיבות ורצינו שקט. לשנינו היתה החתונה הזאת פרק ב'. רמי הביא לנישואים ארבעה ילדים מנישואים קודמים, אני הבאתי שניים. אחר כך נולד לנו בן משותף וקראנו לו אור, כי הוא הביא את האור לכל המשפחה".

מרגע שהחליטה, יצא מבצע החתונה הכשרה לדרך. "זה היה מסובך מאוד מבחינה לוגיסטית", מספרת רבקה, "כי הרבנות לא ממהרת כל כך לערוך חתונה שבה בן הזוג לא נותן את הסכמתו המוקדמת. שני בני הזוג צריכים לחתום על ההרשמה לחתונה.

"בסופו של דבר אמרו לי ברבנות שאם אמצא רב שיהיה מוכן לחתן אותנו בהפתעה, הם ישתפו פעולה ויאשרו את זה. פניתי לרב מאיר צוקרמן מכפר הרא"ה, מרבני צׂהר, והוא אמר שהוא מוכן לקבל עליו את הסיכון שהחתן לא יסכים ברגע האחרון ואז תתפוצץ החתונה".

גם לאחר שנמצא הרב, והרבנות נתנה את הסכמתה, נדרשה חתימתו של רמי על הטפסים לתיק החתונה ברבנות.

רבקה נטלה טופס ייפוי כוח מהבנק ואמרה לו שהוא צריך לחתום עליו בשלושה העתקים, כאשר מתחת לטופס של הבנק היא הניחה שני טפסים של הרבנות והחתימה אותו עליהם בלי שישים לב.

אחר כך היא שכנעה אותו לקנות חולצה לבנה ליום ההולדת, וקנתה לעצמה ללא ידיעתו שמלת כלה. היא אפילו טבלה במקווה. שבוע לפני החתונה היא הכניסה את הילדים לסוד העניין, וביקשה את עזרתם בסידורים שונים.

כשהגיע תאריך יום ההולדת התאספו החברים ובני המשפחה, ורמי ציפה שרבקה תפתיע אותו. הוא חשב שההפתעה תהיה ביקור של בנו המתגורר בבוסטון, שאותו הוא ביקר עם רבקה שבועיים קודם לכן.

"בהזמנות לאורחים כתבתי שתהיה הפתעה, ולכן כולם מתבקשים לבוא בזמן", מציינת רבקה. "ואכן, כולם דייקו אבל לא ציפו שזו תהיה ההפתעה. הבן שלי עלה, ואמר שעכשיו תיערך חופה ויתקיים טקס הנישואים שלנו. כשנכנס הרב כולם היו בהלם.

"בהתחלה הוא בכלל לא הבין על מה מדובר. הרב החתים אותו על הכתובה ועל כל הניירות, ואני יצאתי ללבוש את שמלת הכלה. רמי בא לקרוא לי לחופה, והלכנו מלווים בנכדים שלנו. את החופה, את כוס היין ואת כל מה שנלווה לזה הכינו הילדים מראש, והסתירו אותם עד הרגע המתאים".

רבקה ורמי נכנסו לחופה בליווי זמרת מהקיבוץ, ששרה את "ערב של שושנים". רמי נתן את הסכמתו לנישואים, שבר את הכוס, והרב ניהל את הטקס כדת משה וישראל. "זה היה מרגש מאוד", מתארת רבקה. "אנשים הזילו דמעות. זה היה יפה כל כך".

ביום שאחרי היתה הרגשה אחרת?

"כן. בבוקר המחרת היתה הרגשה של משהו חדש, משמעותי, תחושה של התחדשות. אנחנו מתרגשים עד עכשיו".